כבר נכתב בעבר על הקושי בהבנת מושג אלו ואלו דברי אלקים חיים, מהי המשמעות של המלים כיצד שניהם צודקים בבת אחת? לכאורה יש לצרפו לאשכול הנ"ל, אך לדעתי יש כאן דיון כאן על מהותו של תורת בריסק בכלל ותורת הרב בפרט.
אתמול ראיתי פירוש מקורי ובריסקאי לעילא מאת הרב סולובייציק.
בספר "אגרות הגרי"ד הלוי הלק ממרים מחדש כך.
אלמלא הקביעה של אלו ואלו דא"ח, הי' אסור לחלוק בהלכה, "דיסוד כל מחלוקת בתורה שבע"פ הוא מהלכה דאלו ואלו דברי א' חיים דשתי הדעות ניתנו מסיני והויין חפצא של תורה שבע"פ אעפ"י שהלכה כדברי אחד דאי לאו הך דינא דאלו ואלו לא יתכן מחלוקת בדיני התורה אפי' בין חכמי המסורה משום שהמיעוט שאין הלכה כמותו הי' נכנס בכלל כופר בקבלה".
כלומר אלו ואלו מהווה מתיר למחלוקת הלכתית וגם פרשנית, אין בכך לקבוע אמת תורנית במחלוקת, אלא להיפוך הוא מרשה לזה שאינו אמת בקנה מדה הלכתית להיכלל בקאנון ההלכתי.
הקצנתי קצת דבריו, אך כך מובן לי.
קטע זה מקפל בריסק בהתגלמותה.
1) הפיכת ההיגד אלו ואלו לדין מסויים.
2)להצריך היתר לחלוק בתורה, זוהי כמין אבססיה בריסקאית.
3)שימוש מורחב בביטוי "כופר בקבלה"
4)ועם זאת פירוש מקורי ויפה.
אך צל"ע בעצם קביעתו שלחלוק נגד ההלכה הוא בגדר כופר בקבלה, הלא לפי הרמב"ם בהל' ממרים המחלוקת קרתה בהעדר הסכמה של הסנהדרין כבלשונו: כשהיה בית דין הגדול בירושלים לא היתה מחלוקת בישראל...משבטל בית דין הגדול רבתה בית דין בישראל..." וזה שאנחנו קובעים הלכה מצד רוב בהעדר בית דין אין לכך חלות הקבלה ומסורה של בית דין הגדול.
ובכלל המחלוקיות אינן אחרי קביעת ההלכה, אלא לפני קביעת ההלכה, ורק הביאו את המחלוקיות במשנה למרות פסק ההלכה כדעה האחרת, בכדי שלא יקבעו הלכה כדעה נדחת כדברי המשנה בעדיות.
נשלח ב-31/12/2003 18:31
שאלת תם,
המחלוקות החלו כשרבו התלמידים שלא שמשו כל צרכם, א"כ אם עומדים שני תלמידים ששניהם אינם זוכרים בדיוק מה פסק הרב, מה עליהם לעשות הרי אף אחד אינו יכול לחלוק על חברו?
נשלח ב-31/12/2003 21:00
אריק "לא שמשו" אין משמעו רק לא זוכרים מה הרב אמר (אם כי יש חיזוק לטענה כזו , מהסיפור עם הלל ובני בתירא , בפסחים) אלא בעיקר לא יודעים את שיטת ההלכה מספיק טוב , ולכן במשך הדורות כשנוצרים מצבים שונים ומשונים אינם יודעים איך
"ליצור" את ההלכה הנכונה ...
נשלח ב-1/1/2004 22:21
מובא בשם החזון איש:
"אתה שומע 'שברתי את כוסך ועלי לשלם' ... זה לא נשמע טוב! - אבל אם אני אהיה חפצא של מזיק ואתה תהיה חפצא של ניזק - עכשיו שומעים!"... (הרב צ' יברוב, מעשה איש, ח"א, עמ' פט).
אידך גיסא
נשלח ב-1/1/2004 23:01
אין כאן כל פרשנות חדשה. (כי ממילא אין כאן תשובה על הבעייה של הבנת העניין) וודאי שהוא לא התכוין ש'אסור שיהיה מחלוקת' הרי אם שכחנו ולא יודעים אז אי אפשר לאסור דבר כזה. זה רק עניין של ניסוח:
הרי ברור שכל אחד היה מסביר כך את המאמר הזה:
יש מחלוקת מה ההלכה? זאת אומרת שיש מחלוקת מה באמת אמר משה בסיני. אחד מהם צודק והאחר טועה. ומהרגע שקבעת מי הצודק השני אוטומטית סתם אמר דבר שזה לא מהתורה. וזה אומר שלא הייתה כאן מחלוקת אמיתית אלא אחד טועה והשני צודק אתה רק צריך לבדוק מי מהם הצודק ולשני לסתום את הפה ושיילך. אז באו חז"ל ואמרו לו. שניהם צודקים ולכן אפשר להקשיב לשניהם גם אחרי שקבעת את ההלכה. וההלכה לא מסלקת את המחלוקת רק מכריעה איך לנהוג אבל לגבי השאלה מי צודק,שינהם צודקים.
זה עד כאן הניסוח של אלו שלא זכו להיות בריסקערס.
הבריסקערס מגדיר ככה:
יש שם 'מחלוקת' שהיא חלק מהתושבע"פ. לולי העניין של אלו ואלו 'דא"ח' היה אסור שיהיה שם כזה (לא במציאות, אלא כחלק מהתושבע"פ) אך היות ואלו ואלו דא"ח הרי שהמחלוקת הוא חלק מהתושבע"פ
זה הכוונה ואני מבקש לא לשים סתם פרשנויות ותילי תילים של דברים בדברי רבותינו זיע"א.
נשלח ב-1/2/2004 03:35
אין בעיה של כופר בקבלה כי זה לא קבלו מסיני .רק מה שלא נפלה מחלוקת.כך בהקדמה למשניות. רק סתם בעיה איך להתיחס לויכוחים.שכל דעה היא אופן חשיבה שנברא ע"י ה'.(דעה ישרה)
אל תצל מפי דבר אמת
נשלח ב-1/2/2004 08:32
מנין לנו שכל דבר צריך שם?
הפירושים המיסטיים לאלו ואלו כבר נשמעים יותר הגיוניים מהאילוצים הבריסקאיים.
נשלח ב-1/2/2004 10:39
"שם" זה פשוט השפה של הבריסקערס שמתכוונים להגיד שמשהו זה מהות או הגדרה. אבל זה בכלל לא אמור להיות הסבר רק הגדרה.
אני כבר כתבתי שזה לא הסבר בכלל.
נשלח ב-1/2/2004 11:42
ואני הקטן עוד לא הצלחתי להבין מהם הסטרקטורות המתמטיות של ההלכה.
