| נשלח ב-2/1/2004 00:46 |
 |
| |
סוד מולד הלבנה
ממתי מופיע עניין מולד הלבנה כסוד שעבר בתורה שבעל-פה?
הרי בגמרא זה לא מופיע כסוד. כמו כן, זה לא מספר מדוייק, ושמעתי שיש פער של 11 ימים (יחסית לשמש) בין הלוח שנה של ימינו לבין זה של הילל השני, הנובע מחוסר הדיוק.
כמו כן, אפשר היה להגיע למספר הזה מתוך מדידות פשוטות , או כמו שפתולמאי (מאה הב' לסה"נ) הגיע למספר זה כאשר השתמש ברישומים של תצפיות של ליקויי חמה של הבבלים.
בנוסף לכך , מדובר רק במספר ממוצע, שהרי סיבוב כדו"א האליפטי גורם לכך שאורכם של החודשים הירחים על-פני שנת השמש שונים זה מזה.
למה הילל הזקן ראה לנכון לתקן לוח שנה שינסה לחזות מראש את מולד הירח, כשבכל מקרה כמעט תמיד יש פספוס של יום או יומיים בין המולד האמיתי למולד בלוח המתוקן?
אפשר היה לעשות לוח הרבה יותר פשוט.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2004 00:55 |
|
| |
סתם הערה , לא הלל הזקן תיקן את הלוח , אלא הלל השלישי . (אם זכרוני אינו מטעני)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2004 10:20 |
|
| |
הילל השני הוא זה שתיקן זאת. לא ידוע לי על קיומו של הילל השלישי. אכן בפסקה השניה התבלבלתי.
משום מה, איני מורשה בפורום זה לתקן הודעות שכתבתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2004 10:29 |
|
| |
זכיז,
זה לא בפורום "זה" אלא בכל פורום בו אינך מההנהלה לא נותן היידפארק לתקן מעבר לשעה אחרי כתיבת ההודעה. פתח כל הודעה לשם תיקון ותראה שכן כתוב מעל ההודעה עם ציון השעה המדויקת!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2004 11:24 |
|
| |
תודה על האינפורמציה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2004 11:55 |
|
| |
כמדומה שערבבת בין שנת חמה לשנת הלבנה. אורכה של שנת החמה אכן היה ידוע לתלמי בדיוק סביר, והדיוק של הקירוב בו השתמש הלל אינו עולה עליו משמעותית. לעומת זאת, אורכו (הממוצע) של חודש לבנה אינו קל כל כך לחישוב, והערך בו השתמש הלל מפתיע בדיוקו.
אדרבא, החכימנו כיצד ניתן לבנות לוח פשוט יותר שישמור על ראש החודש להיות בסביבות המולד?
למרות כל האמור לעיל, אני מסכים עמך כי משמעות חז"ל ביחס לסוד העיבור מטה כי יש בו יותר מאשר חישובי מולדות גרידא.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2004 12:45 |
|
| |
.
משמעות הביטוי "סוד העיבור" הוא כי דרכי העיבור המדוייקות היו מסורות למתי מעט.
הנתונים האסטרונומיים (המדוייקים להפליא, אגב) לפיהם חושב אורכו הממוצע של חודש לבנה (29 ימים, 12 שעות ותשצ"ג חלקים - בשעה יש 1080 חלקים) כנראה שנלמדו מן הבבלים, האסטרונומיה הבבלית היתה מדע מפותח באופן היכול לעורר בנו קנאה אפילו היום.
סוד העיבור, משום שלא כולם ידעו היאך נקבעת השנה, וראה את המקרה בו רבי חייא מיידה רגב בירח המופיע בבוקר היום שבערבו רוצים לקדשו
(בבלי, ר"ה).
העיבור הפסיק להיות סוד רק לאחר שנקבע כאלגוריתם קבוע ונכתב והופץ ברבים. דבר זה נעשה רק לאחר המחלוקות בין א"י לבבל, ולאחר שנמסר סוד העיבור מגאוני בבל לחכמי אנדלוסיה. משם, ברגע בו הודפס ונתפרסם (ספר העיבור של ראב"ע, הלכות קידוש החודש לרמב"ם), בטל סוד העיבור ונתחלף לו בתורת העיבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2004 13:55 |
|
| |
אולי מובנו כסוד באותה המשמעות שבה הרמב"ם מתיחס לפיזיקה כאל 'מעשה בראשית'. כלומר שהבנת הנושאים הללו לעומקם דורש הקדמות רבות והכשרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2004 14:14 |
|
| |
יצחק יונתן:
לפי מיטב ידיעתי, לא טעיתי בייחוס לתלמי גם את קביעת הזמן הממוצע של מולד הלבנה. מכיוון שליקויי החמה מתרחשים תמיד בירח מלא, ומכיוון שהיו לא את תאריכי השנים, ובדרך מסויימת חישב את מספר החודשים מליקוי חמה אחד למשהו, ומכאן הגיע לממוצע מדוייק של מולד הלבנה.
אני לא יודע כיצד ניתן היה לעשות לוח שנה טוב יותר, אבל אני שואל מה היה הטעם בלנסות להתחקות אחר מולד הלבנה, כאשר בכל מקרה יש את ארבעת הדחיות, ואי הדיוק המצטבר במשך השנים.
אם הוא היה מוותר על מולד הלבנה, אז היה אפשר לעשות לוח שנה פחות מסובך.
מכל מקום, מולד הלבנה של הלוח של היום סוטה בכיותר משלוש שעות מזה המתוכנן.
לגבי משך שנת החמה, בזה הדיוק של הילל השני היה פחות טוב, וכיום ישנה סטייה של כ13 ימים, כך שהאביב יכול להגיע כבר בחודש אדר.
לגבי עיקרון העיבור שאומר שבמחזור של 19 שנים צריך לעבר את השנה בחודש נוסף שבעה פעמים על-מנת ליצור חפיפה בין שנת השמש , לשנת הלבנה, הרעיון מופיע כבר בספרות היוונית העתיקה במאה ה-4 לפנה"ס, וכנראה מקורו מהאסטרונומיה הבבלית.
מכל מקום, בתגובות האחרות קיבלתי תשובה מספקת לגבי משמעות הביטוי "סוד העיבור ומולד הלבנה"
תוקן על ידי - zachiz - 02/01/2004 14:19:16
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2004 19:13 |
|
| |
בקשר לאי"ב תשצ"ג. מומלץ לעיין בחזון איש אורח חיים עמ' 466 (אם איני טועה)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2004 20:01 |
|
| |
תלמי אכן חישב את משך החודש הירחי הממוצע, אך הגיע לדיוק רע למדי. אסטרונומי המאיה השיגו דיוק טוב משלו בהרבה, ראה http://members.shaw.ca/mjfinley/astronomers.html#Accuracy
אולם אי"ב תשצ"ג = 29.5305941 ימים הוא קירוב טוב בהרבה מזה של בני המאיה. לפי הידוע היום אורך החודש הירחי הממוצע (בזמננו; יש שינויים קלים בתלות בזמן) הוא 29.5305889. הפער מביא לסטיה של כשלש שעות מאז הווצרות הלוח ועד זמננו, כך שלא מוצדק לומר כי "ממילא יש סטיה בין הלוח למולד" - נהפוך הוא, הלוח מתאים למולד היטב (בממוצע), ואי הדיוק המצטבר זניח. כפי שציינת, יש אי דיוק מצטבר ביחס לשנות החמה, אולם הדיוק בענין זה אינו כה קרדינלי, שהרי התורה מציינת את תחולת פסח ביחס לשנות החמה באופן גס בלבד - בחודש האביב.
שאלתך העקרונית - מדוע לא תקן הלל לוח שמשי - תמוהה בעיני. לפי רבים מן הראשונים קידוש החודש ע"פ חשבון אף הוא קיום של מצוות התורה "החודש הזה לכם", ואף אם נאמר שלא כדבריהם, מ"מ ברור כי הלל רצה לשמור על האופי הירחי של הלוח העברי, שמקורו בודאי מן התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2004 22:49 |
|
| |
שלוש השעות הנוספות יכולות להיות קריטיות בחלק מהשנים.
כשכתבתי שבכל מקרה אין חפיפה בין המולד לראש החודש של הלוח, התכוונתי לחודשי השנה (מלבד רה"ש), ולמקרים שבהם אחד מארבעת הדחיות מתקיים.
אגב, האם מישהו יכול להפנות אותי למקור שאומר שרק בית דין גדול יכול לקדש את החודש.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2004 22:52 |
|
| |
יצחק יונתן: תודה על הקישור. מעניין מאד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2004 01:00 |
|
| |
.
צחי, קביעתך שגויה.
דוגמא מהשנה שלנו, התשס"ד.
המולד "האמצעי" – זה המולד הממוצע שלפיו אנו מחשבים את השנה ואודותיו מכריזים בבית הכנסת, יצא השנה לגבי חודש תשרי, ביום שישי, כ"ט אלול, 10 שעות ו- 491 חלקים, כלומר – בשעה 04:27:17 .
לפי דחיות אד"ו, נדחה ראש השנה ליום שבת, כפי שכולנו זוכרים, זה לא היה כל-כך מזמן.
מתי היה המולד האסטרונומי, ( Conjunction הוא הקרוי "קיבוץ מלא" במקורותינו) ?
ביום שישי, כט באלול, לפנות בוקר 26 בספטמבר 2003, בשעה 03:10:09 . מכיוון שלפחות 18 שעות מאז המולד האסטרונומי חייבות לחלוף בטרם יראה הירח החדש, ברור כי המולד הראשון יכול היה להיראות רק בערב שבת, אור ליום א' תשרי.
עד כאן מצויין, ותואם להפליא אף את דברי הרמב"ם בהלכות קידוש החודש, למרות השגת הראב"ד עליו שם.
כעת נמשיך לחודש מרחשוון התשס"ד. המולד האמצעי שלו חל בדיוק 29 ימים, 12 שעות ותשצ"ג חלקים לאחר מולד תשרי האמצעי האמור לעיל. כלומר, ביום שבת, 23 שעות ו- 204 חלקים – שבת, 17:11:20 . שבת זו, למותר לציין, היתה ביום כ"ט בתשרי, כאשר לכולנו ידוע כי תשרי לעולם בן ל' ימים.
ומתי חל המולד האסטרונומי? ביום שבת, כ"ט בתשרי, 25 באוקטובר, בשעה 12:51:19 . שוב נזכיר, כי לפחות 18 שעות צריכות לחלוף בטרם ניתן יהיה לחזות בלבנה החדשה, אך נוסיף גם כי מולד הירח לעולם נראה רק בסמוך מאד לשקיעה. בשל סיבות אסטרופיסיקליות אלו, בשעת בוקר (18 שעות לאחר חצות היום), לא ניתן יהיה לראות את הירח החדש, ולכן גם בשבת, ל' בתשרי, לא נראה הירח. ההזדמנות הראשונה לראיה החדשה חלה במוצ"ש , אור ליום א' במרחשוון.
דיוק מושלם, לפי הרצוי ביותר.
כלומר, גם בשנה בה ר"ה חל לאחר אחת מן הדחיות, חודש שאיננו תשרי יכול לחול כאשר ראיית הירח הראשונה היא ביום א' בחודש, בדיוק כפי שהיה אם היו מקדשים על סמך הראיה בלבד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2004 08:00 |
|
| |
צחי,
עיין בספר המצוות לרמב"ם עשה קנג והשגת הרמב"ן עליו. ההרמב"ם סובר שקידוש החודשש מסור רק לבית הדין הגדול ולרמב"ן כל ב"ד סמוך יכול לקדש את החודש.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2004 10:46 |
|
| |
מואדיב:
תודה על המחקר שעשית. מעניין מאד. השאלה היא אם לא מדובר רק במקרה שהיה השנה. אגב, בא' ר"ח טבת, ל' כסלו, יום חמישי, עליתי להר-הבית. כשהגענו לנקודה שהינה צפונית למקום המקדש (קרוב לאזור לשכת הגזית) היה בקבוצה יהודי שטען הוא ראה בלילה הקודם את מולד הלבנה, ושאל אם יש בנינו עד נוסף, על-מנת שנקים בית דין של שלשה שיקדש את החודש (לא יודע אם צחק או לא).
אז נראה שהשנה ישנה קורולציה לא רעה.
אריק:
תודה
תוקן על ידי - zachiz - 04/01/2004 10:48:52
|
|
|
|
|
