|
|
| נשלח ב-5/1/2004 15:30 |
 |
| |
נכון החשבון הוא מאד מורכב, כי זמן היום משתנה, זמן המולד משתנה, ואף זמן השנה משתנה.
מכל מקום, להלן הצעה כיצד הילל השני הגיע לחשבון של המולד הממוצע.
הילל ערך תצפיות של 49 מולדים (במשך יותר מארבע שנים). לאחר המולד ה49, שלפי רשומיו התרחש לאחר כ1447 יום התחיל את החישוב הבא:
1447:49=29 יום ושארית של 26 יום שהם 624 שעות.
624:49=12 שעות ושארית של 36 יום שהם 38880 חלקי שעה.
38880:49=793 חלקי שעה ושארית שכבר לא היתה חשובה בעיניו, ואפשר לסחוב אותה עד בוא גואל.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 16:03 |
|
| |
וכיצד הוא ידע להפסיק למנות אחרי בדיוק 49 מולדות? הרי אם היה ממצע על חמישים או ארבעים ושמונה היה מגיע לטעות גדולה בהרבה. אתה בחרת מספר זה משום שידעת מה צריכה להיות התשובה, אבל מנין ידע הלל?
יתכן כי במקרה מוצלח הוא מיצע על 49 מולדות בדיוק וכך הגיע לאן שהגיע. זהו בדיוק המזל עליו דברתי קודם.
בני המאיה ערכו תצפיות על פני עשרות שנים, והגיעו לדיוק שצפוי במשך זמן כזה. כדי להבטיח דיוק כמו זה של הלל דרושות תצפיות של אלפי שנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 16:09 |
|
| |
לא צריך פשוט לחפש את היחס החלק ביותר. אם הוא היה עושה זאת לאחר 50 חודשים הוא היה מגיע לתוצאה פחות טובה, והוא ידע זאת על-פי השאריות שהיו לא בחלוקה. כלומר, הוא חיפש את החלוקה עם השארית הנמוכה ביותר. יתכן שהוא המשיך מעבר ל49 חודשים, אבל ראה שהוא לא מצליח להגיע לתוצאה מדויקת יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 16:30 |
|
| |
איך ניתן לצפות מולד. עד כמה שאני יודע זה אפשרי רק בזמן ליקוי חמה. ושוב אני מפנה אתכם לחזון איש אורח חיים עמ' 466. חריפות הניסוח שם ממש מפתיעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 16:32 |
|
| |
אריק, לא לכולנו יש את הספריה שלך יש בבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 16:55 |
|
| |
יצחק יונתן,
התקצרות היום אינה נגרמת עקב התקרבות כדה"א לשמש - זה גורם להתקצרות השנה - אלא עקב האטת סיבוב כדה"א על צירו, שהיא נובעת מהגאות והשפל. בעוד אי אלו מיליארדי שנים יגיעו שני התהליכים למצב של איזון, והירח יהפוך ללווין גיאו-סטציונרי המרחף בנקודה קבועה מעל כדה"א, בדומה ללוויני תקשורת של היום - אז לא נוכל עוד לקדש חודשים; עם זאת, על פי התחזית, לא זו תהיה הבעיה המרכזית שתטריד אותנו אז; הרבה לפני כן נוטרד מהשמש שתשרוף את כל מה שחי על פני האדמה, ולאחר מכן תדעך. התפתחויות אלו תיצורנה בעיה קשה בקביעת זמני התפילות, ובכל הקשור ללוח השנה.
למידע נוסף:
http://www-astronomy.mps.ohio-state.edu/~ryden/ast161_8/notes32.html
תוקן על ידי - גם_וגם - 05/01/2004 16:59:27
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 18:05 |
|
| |
לא הבנתי את כוונתך בענין היחס החלק. ניתן עקרונית להשתמש בשיטות האצת התכנסות שונות כדי להעריך לא רע את היחס מתוך 50 עד מאה מולדות. אם הלל הנשיא ידע על שיטות כאלה זה נס גדול לא פחות... אבל גם אז מסופקני אם ניתן להעריך את היחס בדיוק של חלק אחד (אל תשכח שזמן מולד האפס אף הוא אינו ידוע אלא בדיוק של יום).
אם תרצה נוכל לעשות את הניסוי הבא: אני אקבע שרירותית את אורך החודש ואתן לך רשימה של מאה ימי מולד רצופים. האם תוכל לגלות את אורך החודש שבחרתי בדיוק של חלק אחד?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 18:07 |
|
| |
גם וגם, אכן. טעות לעולם חוזר.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 18:26 |
|
| |
יצחק יונתן:
לא, מפני שגם הילל לא הגיע למולד האמיתי, אלא רק למספר קרוב אליו.
האמת היא כשאני חושב על זה עכשיו, אם באמת מדובר על 49 שנים, אז יש כאן השגחה. לפי החישובים שעשיתי במחזור של 49 שנים מגיעים למספר הזה. אם הוא היא עושה זאת באמצעות חשבון דצימלי של ימינו, הוא היה צריך נתונים של אלפי שנים. אני צריך לבדוק שוב במחשב כמה זמן צריך למדוד כדי להגיע לסטיה שהילל הגיע מהמולד האמיתי.
גם וגם:
אורך הימים והלילות משתנים בהתאם לשינוי המרחק של הארץ מן השמש.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 18:29 |
|
| |
הלל הגיע למולד האמיתי כאשר מעגלים לחלקים שלמים. האם תוכל לעמוד ביעד זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 18:42 |
|
| |
zachiz,
אורך היממה נקבע אך ורק ע"י סיבוב כדה"א סביב צירו. לגבי החלוקה הפנימית בין יום ללילה במקום נתון על פני כדה"א, הרי שהיא נקבעת על פי זווית ההטייה של הכדור ביחס לקרני השמש; זוית זו משתנה בהתאם לעונה, כלומר למיקומו של כדה"א במסלול סביב השמש. הואיל ומסלול כדה"א אינו עגול אלא אליפטי (אקסצנטרי) הרי גם המרחק מהשמש משתנה בהתאם לעונה; אולם שינוי זה משמעותי לעוצמת הקרינה ולגודל הנצפה של השמש, אך לא לאורך היום והלילה.
אגב, אתמול היתה הארץ בפריהליון של מחזורה, הנקודה הקרובה ביותר לשמש.
ועוד קישורית למאמר מעניין שמצאתי:
http://www.blackwell-synergy.com/servlet/useragent?func=synergy&synergyAction=showTOC&journalCode=aag&volume=44&issue=2&year=2003&part=null
המאמר בעמ' 2.22.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 08:24 |
|
| |
חזון איש אורח חיים סימן קלח:
ודע שתקופת שמואל היא מכלל התורה וכן כ"ט י"ב תשצ"ג הנאמר בגמרא היא תורה וכל תורה שבגמרא היא התגלות תורה שבעל פה שנתגלה ע"י חכמי הגמרא וכמו שאמרו ע"ז ט' א' ב' אלפים תורה ....
ומש"כ בספר עתים לבינה דשמואל לקח שיטה ישנה של התוכנים וכן י"ב תשצ"ג לא נולד בב"א הם מהכזבים שהיצר מחבבן וכעין יצרא דע"ז ואף כי המחבר היה יר"א אבל שגג וחשב שמותר לומר כן ועבד את המינות בשוגג.
מדוע בעצם אסור לומר כן?
תוקן על ידי - אריק123 - 06/01/2004 8:28:17
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2004 17:13 |
|
| |
אכן נס!!!!
על-פי הטבלה המצורפת ניתן לראות שמספר חלקי השעה (793) שאליו הגיע הילל השני, ניתן להגיע אליו בחילוק פשוט רק פעם ב49 שנה.
מעניין שדווקא המספר 49 משמש אותנו כן, בייחוד כאשר משמעותו היא מחזורית.
ניתן להוריד את הטבלה בכתובת הבאה:
ftp://ftp.biu.ac.il/pub/uploads
שם הקובץ הוא: מולד הלבנה.
הקבצים בספריה זו הם זמניים, אז מי שמעוניין לראות שיוריד את זה מהר.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2004 19:06 |
|
| |
.
הנה, הגעתי לכמה שעות מהמילואים, ואני איני יכול להתאפק, אז:
1. אין כל הוכחה שאת המספר של החודש הממוצע חישב הלל עצמו, יש יותר מאשר רגליים לסברה כי הנתון הזה הגיע לחכמינו מהאצטגנינים הבבלים, ויש יותר מאשר ציטוט אחד במקורותינו המרמז לכך, ואף הרמב"ם מרמז לכך בהלכות קדוש החודש.
2. את אורכו הממוצע של החודש ניתן למדוד בצורות שונות ורבות. האחת - מדידת אורכי החודשים לאורך מאות שנים, וחישוב ממוצע - בדרך זו הסטיות הנובעות ממדידות שאינן מדוייקות, צפויות להתקזז. הדרך השניה - הסבירה יותר בעיני - נבעה מכך שהאסטרונומים הקדמונים הבינו את המערכת טוב משאנו נוטים לייחס להם. הם ידעו כי ליקוי לבנה קורה רק באמצעו של החודש, כפי שליקוי חמה יכול לחול רק בראש החודש. יש עדויות לכך שידעו כי ללבנה אין אור משלה אלא אור השמש הוא המשתקף בה. כך, ניתן למדוד את המרחק בין ליקוי לליקוי, ולהבין. למתקשים להניח כך - ראו את פירוש אבן עזרא לפסוק בשמות "החודש הזה לכם" - וראו כי גם הוא יודע כי אורך מסלול הלבנה סביב כדו"א הוא כ- 27.3 יממות.
3. רק העובדה כי אנו מתרגמים את יחידות השברים מחלקי 1080 לשיטה העשרונית, מספיקה כדי ליצור סטיות. הוסיפו את השינויים שחלים לאורך אלף שנים במסלולי הארץ והירח, וקבלו כי הנתונים של קדמונינו היו מדוייקים לפי כל קנה מידה מודרני.
למעוניינים בנוסחאות לחישוב השינוי במסלולי הארץ והירח יחסית לשמש ולעצמם, ראו ספרו של האסטרונום הבלגי ז'אן מאוס, Astronomical Algorithms .
 |
|
|
|
|
|
