במהלך ויכוח על מצוה מסויימת, טענתי שבתלמוד לא מופיעה הגדרה ממצה למצוה זו, אלא רק דוגמה. הוא טען בתגובה, שזה לא ייתכן שהתלמוד השאיר מצוה כלשהי מהתורה ללא פירוש ממצה.
מה דעתכם - האם באמת כל ההגדרות כתובות בתלמוד, ומה שלא כתוב בתלמוד בהכרח לא נכון? או שאולי יש מצוות שחכמי התלמוד לא הגדירו אותן בצורה ממצה מסיבות שונות?
נשלח ב-2/1/2004 14:58
אראלסגל,
דומני שאין דרכו של התלמוד להגדיר הגדרות אלא לקבוע גדרים. כלומר, התלמוד אינו עוסק בהגדרת מושגים, מצוות או הלכות. התלמוד עוסק בבירור המשמעות המעשית של מצוות או הלכות קיימות - ובכך קובע את גדרי העשייה. לכן, מבחינת התלמוד, קביעת ההשלכה המעשית של המצווה - היא השגת המטרה.
הצורך להגדיר הגדרות ומושגים, הוא צורך מאוחר יותר. יש הרואים בו השפעה של החשיבה היוונית לתוך ביהמ"ד. התופעה משתכללת בעיקר אצל כמה מהאחרונים, והבריסקאים בכללם, אשר מנסים לגזור הגדרות על סמך דברי התלמוד - ואולם, לא תמיד עולה בידם הגדרה משכנעת וממצה.
אגב, האם בכלל ניתן להגדיר איזשהו מושג בצורה ממצה?
כפי שלימדונו רבותינו האמוראים, אף לגבי גדרי המצווה עצמה - 'אין למדין מן הכללות' - ולא ניתן לקבוע כללים מוחלטים וממצים, אלא רק גדרים לכל עניין ועניין.
שבת שלום!
נשלח ב-3/1/2004 22:31
אראל
אם התלמוד היה מכיל הגדרות ממצות על כל מצווה ומצווה ועל כל הסיטואציות האפשריות, לא היינו זקוקים לרבבות ספרי הפרשנות מהגאונים ועד ימינו.
אנחנו זקוקים להם כמובן ומכאן התשובה לשאלתך.
אם אתה מתכוון לפתגם "ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא" - זו כבר שאלה אחרת לגמרי.
נשלח ב-4/12/2010 20:21
חברים,
לא חבל שאשכול מעניין זה לא התפתח כראוי לו?
נשלח ב-4/12/2010 21:26
במקום שאין מגיבים היה אתה מגיב.
הריני שוקל לתפוס טרמפ על אשכול נשכח זה ולהסבו לנושא 'התלמוד הבבלי כארון ספרים מבולגן'. כזכור, אשכול בשם זה מת תוך 12 שעות מצאתו לאויר העולם. חברים, מה דעתכם שאפתח שוב נושא זה כאן?
נשלח ב-5/12/2010 00:33
כדאי הוא אשכולך שגווע בטרם עת לקבוע ברכה לעצמו ואף קבלת את אישור המיימוני לכך . אנא השאר אשכול זה כמות שהוא שאין ענינו לכאורה אותו ענין של אשכולך והמשך כמובן להקפיץ אשכולות ישנים
_________________
נשלח ב-5/12/2010 00:39
pi_haton כתב:
והמשך כמובן להקפיץ אשכולות ישנים
לא לא לאאאאאאאאאאא היה מספיק
_________________
נשלח ב-5/12/2010 01:37
בודאי שהתלמוד השאיר סוגיות פתוחות. הרי הוא נערך בחופזה בשעה של חורבן המסורת. אציין עוד שהרבה ממסורות ההלכה נשתמרו בספרא בספרי בתוספתא ועוד. כך שההלכה בתלמוד ודאי אינה מוחלטת.
נשלח ב-5/12/2010 14:45
בספרים וסופרים יש ויכוח באשכול "למה עברו כמעט 20 שנה עד שיצא ספר הגר"ח" ושם מובא קונטרס שדן בענין והרי לינקוקו http://www.sup.co.il/11369067
נשלח ב-5/12/2010 14:46
בספרים וסופרים יש ויכוח באשכול "למה עברו כמעט 20 שנה עד שיצא ספר הגר"ח" ושם מובא קונטרס שדן בענין והרי לינקוקו http://www.sup.co.il/11369067
נשלח ב-5/12/2010 22:06
אליעזרט כתב:
במקום שאין מגיבים היה אתה מגיב.
הריני שוקל לתפוס טרמפ על אשכול נשכח זה ולהסבו לנושא 'התלמוד הבבלי כארון ספרים מבולגן'. כזכור, אשכול בשם זה מת תוך 12 שעות מצאתו לאויר העולם. חברים, מה דעתכם שאפתח שוב נושא זה כאן?
חיובי ביותר, כשם שעזרתי באשכול הקודם לקידום הדיון ופיתוחו, אשמח לעזור גם כאן, מה דעתכם חברים????
נשלח ב-5/12/2010 22:07
על הישנות החלום פעמיים כי מתלהב הארתח לעשותו...
תוקן על ידי ארתח_זוטא ב- 05/12/2010 22:08:29
נשלח ב-5/12/2010 22:12
בבקשה ארתח. פתח פיך ויאירו דבריך.
נשלח ב-5/12/2010 22:17
כבר חיויתי דעתי באשכול הנ"ל כי דימויו של הרה"ג איזיק וייס אינו עולה יפה
נשלח ב-5/12/2010 22:21
איני בקיא כלל בספרות העמים. אבל תוהה אני אם יש חיבור דוגמת התלמוד הבבלי, שהוא אוסף ענק של סוגיות תלמוד, מוסר, אגדה, סיפורים, משלים וכיוצא באלה שנתחברו במשך כשלוש מאות שנה, ועבר עריכה רופפת בלבד.
נשלח ב-5/12/2010 22:33
אליעזרט כתב:
איני בקיא כלל בספרות העמים. אבל תוהה אני אם יש חיבור דוגמת התלמוד הבבלי, שהוא אוסף ענק של סוגיות תלמוד, מוסר, אגדה, סיפורים, משלים וכיוצא באלה שנתחברו במשך כשלוש מאות שנה, ועבר עריכה רופפת בלבד.
יש דברים אנאלוגיים -- הגם ששונים. נזכר שהתלמוד הבבלי הוא הערות שוליים למשנה. על התלמוד עצמו יש את הערות השוליים שלו -- למשל רש"י. ועל הערות אלו יש את הערות משלהם -- למשל תוספות. חלק ניכר מהספרות הסכולאסטית הימי ביניימית בנויה גם כן באותה צורה: של טקסט עליו נוספים רבדים על גבי רבדים של הערות שוליים המשווים כל מקום למקומות אחרים, מקשים ממקום למקום, מיישבים ומתרצים וכן הלאה, ועל הדרך גם מוסיפים הערות באופן אסוציאטיבי.
צורת הלימוד באוניברסיטאות בימי הבייניים היתה בערך כזאת: המרצה היה קורא את הטקסט הנלמד, את ההערות עליו, את ההערות על ההערות וכו' וכו' ולבסוף היה מוסיף הערות משלו. מאחר והדפוס לא הומצא עדיין, הרי שאת רוב תורתם בכל התחומים - בין אם זה תיאולוגיה או אסטרונומיה או רפואה - התלמידים קיבלו ישירות מפי המרצה.
פעם בכמה זמן היו צצים סיכומים לפי נושאים -- שנקראו "סומות" [Summa = סיכום, סכום]. המפורסמת שבסומות היא כמובן ה"סומה תיאולוגיה" של אקווינאס.
מאחר והסומות היו פשוטות יותר מאשר הטקסטים המרובדים הנ"ל [עד כמה שהן נראות לנו יבשות ומשעממות ומסובכות היום] הן היו פופולאריות כספרי לימוד ויותר השתמרו לדורות. אך מי שמנסה היום ליצור רושם אודות הלימוד הימי ביניימי רק מקריאת הסומות יקבל רושם מוטעה או לפחות מוטה.
