| נשלח ב-5/1/2004 23:12 |
 |
| |
הפרדוקס בהלכה
פרדוקסים הם ענין עתיק למדי, אולם במאה ה- 19 ובראשית המאה העשרים זכו לעדנה מחודשת, עקב המשבר שיצרו במתמטיקה.
רק אציין לדוגמא וכמשל את הפרדוקס על הספר מסיביליה: בסיביליה יש ספר המספר אך ורק את האנשים שאינם מסתפרים בעצמם. האם הספר מסיביליה מספר את עצמו? אם כן אז לא ואם לא אז כן.
(הנמשל הוא בתורת הקבוצות האם אוסף הקבוצות שאינן מכילות את עצמן מכילה את עצמה או לא - פרדוקס ראסל).
שאלתי היא האם ייתכן וחכמי ההלכה הושפעו
מ- 'אופנת' הפרדוקסים.
יש פרדוקס במנחת חינוך ועלה בדעתי, האם הוא כתב אותו בעקבות אותו גל שפשט בעולם, או שמא ללא קשר. (אגב, ייתכן ורק מהשוואת תאריך חיבור המנ"ח לפרדוקס ראסל אפשר לפרוך השערה זו - אינני יודע את התאריכים המדוייקים).
המנ"ח מדבר על גט שנכתב בשבת. לפי ההלכה אם היה חילול שבת במזיד הגט פסול (ואולי רק לחד מאן דאמר). בכתב על גבי כתב יש דיעה בהלכה שרק אם הכתב העליון תיקן משהו, הוא נחשב כתב, אחרת רק איסור דרבנן.
כעת, מה הדין בגט שנכתב בשבת בכתב ע"ג כתב, כאשר הכתב הראשון היה שלא לשמה והשני לשמה.
אם נאמר שהכתב השני תיקן את הגט וכעת הגט כשר, הרי שהכתב השני נחשב ככתב שנכתב ע"י חילול שבת, ואז הגט פסול. אבל אם הגט פסול, הרי הכתב השני לא תיקן כלום ואז זה רק איסור דרבנן ואין כאן חילול שבת, ואז הגט כשר וחוזר חלילה.
האם ידוע למישהו על עוד פרדוקסים בהלכה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 01:48 |
|
| |
מאן דהוא
העלית נושא מעניין, ואולי כדאי לאסוף כאן את הפרדוקסים.
לענין המנחת חינוך, הוא היה חובב פילפולים מסוג זה שכתבת, ואחד הכלים הראשיים לפיתוח מצבי חידה כאלו היה השימוש באדם שהינו חציו עבד וחציו בן חורין. מצב בינים זה מעורר שאלות רבות בכל דיני התורה, והמנחת חינוך עשה בו שימוש רב.
ולעיקר הנושא -
הפרדוקס הראשון שזכור לי, שהינו בעצם מעגל קסמים, מופיע בכתובות.
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף צה/א
משנה מי שהיה נשוי ב' נשים ומכר את שדהו וכתבה ראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מהלוקח וראשונה מן השניה והלוקח מן הראשונה וחוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב.
הכלל בדברים אלו הוא שכל מי ששיעבודו קודם, זוכה בנכסים, ומוציא מיד מי שהם אצלו. והרי האשה הראשונה מוציאה מיד השניה, שנישאה לה ראשונה וכתובתה קודמת. אבל כיון שויתרה ללוקח, שקנה את השדה מבעלה, הריהו מוציא מידה, אלא שאז באה האשה השניה, ומוציאה מיד הלוקח, שהרי יש לה כתובה והשדה משועבד אף לה. ובאה הראשונה, שלא ויתרה לשניה, ומוציאה ממנה. והרי לפנינו מעגל קסמים.
(ואין אנו אומרים שאם ויתרה לאחד, קל וחומר שויתרה לאחרים).
כיצד יש לחתוך את המעגל? ראיתי פעם מאמר של אברך, ששכחתי את שמו, בבטאון כלשהו, אבל מאמר עמוק ויפה, שבו ניתח מקרים כאלו, וניסה להגיע לצד השווה שבכולם. וטענתו המרכזית היתה שמשאירים את המצב כפי שהיה עם מינימום שינוי (כך זה הצטייר לי. הניסוח שלו היה טוב יותר, אלא שראיתי זאת בחטף לפני כמה וכמה שנים, ונשכח הדבר ממני עם הדוגמאות).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 06:23 |
|
| |
מיימוני,
כוונתי בפרדוקס הינה למצב בלתי אפשרי מבחינה לוגית, ולא מבחינה פרקטית.
כלומר, יש להבחין בין מצב שנכנה אותו כלשונך מעגל קסמים, או לולאה אינסופית בלשון המחשבים או אפילו deadlock (מעט שונה) שמתאר מצב שא"א להתקדם כי כל צד מעכב את השני, ראובן מחכה לשמעון ושמעון מחכה לראובן, כל אלו הם מקרים המתארים בעיה במציאות,
לבין מצב של פרדוקס שהוא סתירה לוגית בעולם בינארי של אמת ושקר. הרי גט יכול להיות כשר ויכול להיות פסול, אך לעולם לא יכול להיות משהו אחר או שניהם גם יחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 12:22 |
|
| |
אני מכיר עוד פרדוקס כזה של המנ"ח (ויש הרבה ...) .
הטפת דם ברית שנעשת בשבת על ידי אדם שעבר כבר שני עבירות . את"ל דעל ידי זה נהיה מומר הרי שהמילה פסולה . אבל אם המילה פסולה אין זה מלאכה וממילא אינו מומר . וממילא המילה כשרה ... וכך הלאה .
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 16:47 |
|
| |
מה עם "גיטו וידו באין כאחד"?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 07:09 |
|
| |
יש להוסיף את דברי התוס' הידועים במסכת בבא מציעא [נדמה לי בדף ל] בנוגע לפרה אדומה [הדין הוא כי פרה אדומה נפסלת בשעה שעלה עליה עול, אולם יש צורך כי עול זה יהיה לרצונו של בעה"ב] ובכן, תוספות מקשים שם, שלא ייתכן פסול נשיאת משא בפרה אדומה, שהרי אין אדם ש"ניחא ליה" [שיחפוץ] בהפסד הפרה האדומה [שהיתה שווה ממון רב] תוס' מתרצים שם כי אם הפרה היתה כשירה הרי היה "ניחא ליה" במשא.
כאן זהו בדיוק "פרדוקס הספר", אם הוא רוצה בנשיאת המשא הרי שהפרה נפסלת, אשר על כן הוא אינו רוצה בנשיאת המשא, ואם כך הפרה לא נפסלת, ושוב רוצה הוא בנשיאת המשא, כך ששוב הפרה נפסלת.
אני כמעט בטוח שמיכי אברהם כותב על זה בדיוק [כלומר על התוס' הזה ועל הדימיון לראסל] ומביא ראשונים שחולקים על תוס', אין באפשרותי לוודא זאת כעת.
([להבדיל]), גראוצ'ו מרקס [קומיקאי אמריקני נודע] אמר "כי הוא אינו מוכן להכנס למועדון שמוכן לקבל אנשים כמוהו" הרי לנו שוב פרדוקס הספר במיטבו. [וודי אלן אמר (הרומן שלי עם אנני -1977)כי לדעתו פרדוקס זה הוא המפתח להבנת הכשלים במציאת בן\בת זוג "אנחנו לא מוכנים להתחתן עם מישהו שמוכן להתחתן איתנו"]
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 11:41 |
|
| |
אני מתעניין בבניית שאלה הלכתית על פי פרדוקסים קלאסיים, כך למשל: ישנו פרדוקס עתיק המציג שני בני אדם שיחיו לנצח, אלא שהאחד נולד זמן מה קודם חברו, ובכן: מי יחיה יותר זמן? (או בגירסה אחרת: אדם שמעביר תפוח אחד בין שני ערימות של אינסוף תפוחים, שינה את המאזן?).
נאמר שאדם יצר באופן משפטי מכירה אינסופית של קרקע, לחברו וחזרה אליו ושוב לחברו, בשיטת זרם חילופין (בהלכה ישנו מנגנון כזה: קרקע הנמכרת בשנת היובל - חוזרת מיד לבעליה, במקביל ישנו שטר המזכה את הקרקע לאדם מסויים 'לכשתבא אלי הקרקע'). כאן נוצר לנו קרקע פורה לדיון משפטי על האינסוף.. אם למשל המוכר נשבע שלא ימכור לו קרקע, כמה פעמים צריך ללקות על הפרת השבועה? ואם הכניס בהסכם סעיף שפעם אחת ממאה פעמים לא תימכר הקרקע, האמנם מעשהו חמור פחות?.
מה התשובה? ההלכה כמו המשפט המודרני צריכים להגדיר את המקרה בהגדרה הלקוחה מחיי היום יום ולשפוט על פיה. כשיש שאלה במראה אות של ספר תורה – שואלים תינוק מזדמן, כשהמבוגרים מסתבכים בפרדוקסים – שישאלו תינוק מזדמן..
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2009 00:34 |
|
| |
ראה בחטיבה השלישית של 'שתי עגלות' (שער 8-9). וראה שם רשימה של כמה מעגלים לוגיים (המג"א בהל' ברכות או"ח סי' ריא ה"ד והגהות חת"ס שם, פרדס יוסף, ויצא עמ' רי"א, לגבי מצה מן החדש ועוד).
למעשה בזבחים צ ע"ב יש לולאה כזו בש"ס עצמו, וראה צאן קדשים שם. וראה בהרחבה רבה 'כנפי שחר' סי' כג (יש באוצר החכמה).
ראה גם מאמרו של דוד קגן, הגיון א, לגבי חוקי פסק במצבי ספק.
וכן בחוו"י סי' ח-יא לגבי אי טרנזיטיביות של עקרונות דחייה הלכתיים שונים.
וראה מאמרי ב'המעין' לגבי 'אלו ואלו', גם שם ישנה לולאה (האם אומרים 'אלו ואלו' על פרשנויות שונות לכלל הזה עצמו).
ולעצם העניין יש לפלפל בכל זה טובא, ואין לי זמן כעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2009 08:28 |
|
| |
<"אבל אם המילה פסולה אין זה מלאכה וממילא אינו מומר">
מה זה חכמה?
|
|
|
|
|
