| נשלח ב-6/1/2004 15:34 |
 |
| |
תפקוד במצבי לחץ - יש הבדל בין אשה לגבר?
?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 16:22 |
|
| |
יענטע,
אין שום הבדל מנטלי/שכלי/רגשי בין גבר ואשה.
יש הבדלים בין גבר מסויים לאשה מסויימת.
יש הבדלים בין חלק ניכר מבני המין הגברי לחלק ניכר מבני המין הנשי, ואולם, זה עדיין לא מלמד על הכלל, והיוצא מן הכלל יכול להיות מספר רב מאוד של גברים ונשים.
מהתרשמות אישית, אני לא חושב שיש הבדל כזה על בסיס מגדרי. ואולם, יתכן שהדבר נבדק סטטטיסטית ואין דברי אלא תחושתי האישית.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 18:57 |
|
| |
יענטע וכולם
דבר מקובל הוא אצל מדריכי חתנים ויועצי שלום בית כי יש הבדל רב בפסיכולוגיה של נשים וגברים. אמנם הדברים נאמרים על דרך כלל, אך חשוב להכירם.
נשים הן קלות דעת. כלומר, קל להן לעבור מנושא לנושא. גברים הם ממוקדים יותר. לפיכך, בזמן שאשה יכולה לטפל בעשרה ילדים, במרק על האש, וגם לשוחח בטלפון עם חברה, גבר היה יוצא מדעתו. גבר אוהב - פרוייקטים, להתחיל במשהו ולסיימו עד הסוף.
הכרת תכונות אלו היא חשובה לניהול תקין של חיי נישואין.
לפי הנראה, כתב מחבר מאומות העולם כמה ספרים על הבסיס הזה, כגון "נשים מנוגה וגברים ממאדים" (או הפוך?) ואף זכה להצלחה בזכות התובנות שלו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 18:58 |
|
| |
האם אישה לא פגיעה ורגישה יותר בדר"כ ?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 21:25 |
|
| |
מיימוני,
מצאת לך פירוש הולם לנשים הן קלות דעת , אם רבי אליעזר היה מסביר את זה כמוך, דייני.
מיימוני יש רק אחד, אין כמוך. 
אני חושבת כמעט כמוך, בהבדל אחד קטן, זה לא שקל להן לעבור מנושא לנושא, ככה חינכו אותן מקטנות, וכך חינכו את אימותיהן, וסבתותיהן, וכו', עד שהן מאמינות שזוהי תכליתן
תאמין לי שאם היתה בידיה הבחירה היא היתה רוצה/אוהבת ממש כמו הגברים, להתחיל במשהו ולסיימו עד הסוף.
4,2,6, הכללה גסה, לאפיין מגזר בתכונות אופי.
וגם אם כן, מה זה צריך להפריע בתפקוד במצבי לחץ
ההיפך אם הרגישות והפגיעות היו להן לחסרון, במצבי לחץ הם הופכים ליתרון.
תוקן על ידי - איקה - 06/01/2004 21:37:05
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 23:20 |
|
| |
יענטע וכולם,
כל שלו כוח פיזי פחות, חש פחות בטוח וכל שחש פחות בטוח לחוץ יותר וממילא יתפקד פחות טוב במצבי לחץ. אך אין זה מצד הפן הנשי במיוחד אלא מחמת פן הכוח!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 23:28 |
|
| |
The following is my own observation with no scientific study on the subject. I observed cases in which people were faced with crises. In general (again, I may be mistaken), it appears that women handle crises better than men. A man buckles in a sudden crisis faster than a woman. However, in the daily pressures of life, men and women are more alike.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2004 01:08 |
|
| |
ווטו,
האם מצבי לחץ כרוכים בהכרח במאמץ פיזי?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2004 01:14 |
|
| |
איקה,
במונחים שלך, לא בהכרח!
בכל זאת, פחות כוח פיזי גורם לנקיטת דרך של יותר חשש מפני עוינות.
נ.ב.
כתבתי "במונחים שלך", כי לדידי איני מבדיל בין פיזי ללא פיזי והדברים ארוכים וערוכים באשכול "חומר ורוח".
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2004 06:54 |
|
| |
ווטו, בוקר טוב,
לשיטתך, כוח פיזי פחוּת יגרום לא/נשים לנסות ולהימנע מעימות ומסכנה.
האין בכך כדי לתמוך בהנחה שבעלי/ות חולשה פיזית, ימנעו יותר מכניסה למצבי לחץ??
או יחפשו דרכים יצירתיות להתחמק מעימותים ומלחצים, וימעטו להתמודד עם מכשולים באופן ישיר (בדרך שיש המכנים אותה "להכנס עם הראש בקיר")??
האם אין כל זה מוביל דווקא לתפקוד מתוחכם ויצירתי, ומן הסתם - יעיל יותר, במצבי לחץ??
באופן אישי, איני מאמינה בשוני מהותני (אסנסיאלי) בין נשים לגברים (מלבד שוני ביולוגי, שאין לי דרך לדעת את השפעתו). לטעמי, אם יש שוני בהתנהגויות של נשים וגברים, הרי הוא עניין נלמד ע"י המשפחה והחברה. הנחת יסוד זו מאפשרת התמודדות יעילה יותר, לענ"ד, עם הבדלים בין-מגדריים, והשפעה והתפתחות הדדיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2004 09:29 |
|
| |
הייתי מוסיף לווטו שבעלי המין החלש לא רק מתעלמים ממצבים , אלא גם פחות מזהים מצבי לחץ ומצוקה .
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2004 09:40 |
|
| |
[462 איני רואה קשר בין דבריך לשל ווטו]
ווטו וכולם
ברצוני להוסיף לדברי ווטו, המציין את ההבדל הפיזי שבין גבר לאשה. בעצם רק תוספת הסבר.
כוח הנפש וכוח הגוף תלויים זה בזה, ומה הראיה?
כשאתה עייף אתה מגיב אחרת?
כשאתה חלש יש לך את אותו הסבלנות?
מסופר בשם חזו"א שערערו בפניו על איש ששם תמיד מבטחו בד', שהנה פתאום משחלה נהיה לדואג גדול, ענה החזו"א, הן הוא חלש עכשיו.
על כל פנים, כדי להתמקד במשהוא, יש צורך בכוח - אנרגיה, ומכאן ייתכן ועל פי מראה העיניים והידוע, כוח הפיזי של האשה הוא חלש, וזה משפיע גם על ניהול הדעת. אך הפלוסים לאשה, הנובעים מאותה הנקודה, הם ראיית המרחב של האשה, דווקא מתוך כך שמיקודה פחות ספציפי.
ואם ראית אשה המגדלת עשרה ילדים, ותאמר הנה לפנינו אשת כוח יוצאת מהכלל, תן לה משא של 50 קילו, והצמד אותה לתחרות עם גבר ממוצע.
כמובן, תמיד יש יוצאים מן הכלל.
ובאופן כללי, כל תכונות גבר ואשה מצויים אצל שניהם, השאלה מה הנקודת מוצא הזמינה והקלה יותר. ובכל ההרגל יכול לשנות, צא וראה עצבי האומנים הגברים... מי היה מאמין אילולי ידע שאדם יכול לשבת על תמונה אחת 100 שעות...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2004 11:18 |
|
| |
בלי לפגוע באיש, קצת מפתיע שהתגובות כאן באות בעיקר מהבטן, מנסיונם ומהתבוננותם האישית של המגיבים, וזאת בנושא שהמחקר והלימוד בו רב.
ועוד, לא הוגדרו מצבי הלחץ האמורים: חמישה ילדים חולים בבית? מכונית מקולקלת? פיטורים מהעבודה כשאת\ה המפרנס\ת היחיד\ה? נטישה? מלחמה? התקפה אלימה ע"י אדם אחר? מוות? הספקטרום הוא רחב, וההתמודדויות שונות.
למטה קישורים לאוסף מקרי לגמרי של עובדות, ים החומר הוא עצום. ממנו עולה מה שהוא בעצם הגיוני, כלומר שנשים וגברים מתמודדים עם מצבי לחץ באופן שונה, לא טוב יותר או רע יותר.
הסיבות משתנות. מחד מה שעתה נחשב הבדל גנטי בין גברים ונשים, קרי היותן של האחרונות טובות יותר בהתמקדות ביותר מנושא אחד בו-זמנית (multi-tasking, מה שתואר למעלה, משום מה, כ"קלות דעת"). מאידך, הגברים חזקים יותר פיזית, ולכן במצבי לחץ שהחלצות מהם דורשת כוח רב יצליחו יותר (אך האם ההתמודדות הנפשית שלהם תהיה טובה יותר? שאלה).
המבנה וההשפעות ההורמונליות על נשים וגברים שונים. הטסטוסטרון אצל הגברים מעודד תגובות אלימות. האסטרוגן אצל נשים יכול להביא לתגובות דכאוניות.
למבנה החברתי יש השפעה על צורת ההתמודדות, וזה גם חוצה מגדרים. השינויים הדי מהירים בחברה בכל מה שקשור למקומה של האישה משפיע הן על צורת ההתמודדות של נשים, והן על זו של גברים. צורת הגידול השונה של ילדות וילדים בשנים האחרונות אף היא תשפיע על צורת ההתמודדות שלהם, כמבוגרים, עם מצבי לחץ.
ואחרון, צריך תמיד לבדוק את הבודק\החוקר. העולם המחקרי נשלט, עד לאחרונה, על ידי גברים. מסקנות המחקרים, אם כן, ניתנו מנקודת מבט גברית מובהקת, והתמודדות "טובה" או "רעה" עם מצבי לחץ הושוותה לזו הגברית. אתן דוגמא: לפני שנים רבות קראתי (ועתה זה זכרון עמום בלבד, אולי אנשי המקצוע כאן יוכלו לספק עוד פרטים) על מחקר שבו התבקשו ילדים וילדות לעבור מצד אחד של אולם לצד השני שלו, כאשר לשם כך היו צריכים למצוא דרך לעבור מעל מחיצה שחילקה את האולם. באופן כללי, הילדים בנו קונסטרוקציות שונות שאיפשרו להם לעבור, הילדות ביקשו עזרה ממבוגר ודילגו חיש קל. מזה הסיקו, בזמנו, החוקרים, שילדים מתמודדים טוב יותר מילדות עם בעיות. זוהי נקודת ראייה "גברית" מובהקת, של אנשים אשר, תסלחו לי, גם לא עוצרים את האוטו לשאול כשהם תועים בדרך, ומתעקשים לנסות לתקן לבד כל מכשיר חשמלי בבית... מנקודת מבט "נשית", הבנות התמודדו טוב יותר, מפני שהן פשוט פתרו את הבעיה מהר, בלי להכניס את האגו שלהן לעניין, בלי להשחית זמן ואנרגיה, ויכלו להמשיך בדברים אחרים, יותר חשובים. אבל המסקנות ה"גבריות" של מחקר זה נחשבו, עד לשנים האחרונות, כקלאסיקה של ההוכחה כי בנים פותרים בעיות טוב יותר. הכל בעיני המסתכל.
http://www.mhsip.org/pdfs/rosenfield.pdf
http://my.webmd.com/content/article/14/1689_51226
http://www.medicalmoment.org/_content/healthupdates/dec03/187868.asp
http://www.innovations-report.com/html/reports/studies/report-23937.html
http://www.findarticles.com/cf_dls/m2294/2000_June/66011972/p1/article.jhtml
http://www.findarticles.com/cf_dls/m2294/2000_March/63993942/p1/article.jhtml
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2004 13:31 |
|
| |
יש לחץ ויש לחץ!
להלן משחק "הישרדות" חדש שהומצא לאחרונה:
שלושה גברים נשואים ימוקמו על אי בודד, למשך שישה שבועות.
לשלושתם ביחד תהיה מכונית אחת ולכל אחד מהם שלושה ילדים.
לכל ילד יש שני חוגי ספורט בשבוע, וכל אחד מהם בחוג נגינה או
מחול או ב"צופים" פעמיים בשבוע.
כל גבר אחראי לשלושת ילדיו, לשמירת נקיון הבקתה, להכנת שיעורי
הבית של הילדים ותיקונם, לכביסה, ! לבישול! ולפרוייקטים לביה"ס.
לכל שלושת הגברים יש מכשיר טלויזיה אחד. אין שלט-רחוק.
הגברים חייבים לגלח את רגליהם כל שלושה ימים, להסתרק כל יום
ולהתאפר, אולם עליהם לבצע מטלות אלה תוך כדי נהיגה או הכנת הסנדוויצ'ים לביה"ס.
כל גבר חייב ללכת פעם בשבוע לישיבת ועד הורים של אחת הכיתות ו/או ליום הורים.
באחריותם לנקות מיידית הקאות והרטבות של הילדים בשלוש לפנות בוקר,
לבנות מחנה אינדיאני מ-4 קיסמי שיניים ולדאוג שכל ילד בגילאי
4-6 יאכל מנת תרד או אפונה.
בכל שבוע הילדים מצביעים על האבא שייזרק מהאי
הגבר שישרוד אחרון יוכל לזכות רק אם! ! יהיה לו כוח לקיים יחסים
אינטימיים עם בת-זוגו בכל פעם שיידרש בהתראה של שלוש דקות.
אם הגבר יזכה - הוא יוכל לשחק את המשחק בפעם השנייה והשלישית וכן הלאה, למשך 18-25 שנה
לבסוף יעוטר בתואר הנכסף:
"אמא"
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2004 17:00 |
|
| |
חבצלת
I wonder about your points. First, you are astounded why people here use their own observations about the differences between men and women, and don't use instead the vast professional literature on the subject. In the very next moment, you articulate a lengthy discourse of how the professions literature is biased, being that it was mostly conducted my males. So the question is: what's more trustworthy, our own observations or that of biased male observers?
By the way, I read some of the noted popular literature on the subject, most notably, ''Men Are From Mars, Women Are From Venus,'' by John Gray. It was a complete letdown, to say the least.
I totally agree with you that there are so many components to the subject, and so many angles to the debate, that it's extremely difficult to pinpoint a clear consensus on the subject.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2004 19:42 |
|
| |
א"ש, כנראה שלא הסברתי עצמי כראוי. הצבעתי על כך שיש גורמים שונים המשפיעים, ושיש מחקרים להכביר, וגם (כאן נכשלתי בהסבר) שלעיתים צריך לקרוא את המסקנות (להבדיל מהנתונים) של המחקרים עם ביקורת מסויימת, שכן הן יכולות להיות מוטות ע"י ההסתכלות הסובייקטיבית של החוקר. זה הכל. (ולא התכוונתי למחקרים מהסוג של "גברים ממארס נשים מוונוס"..) בסך הכל, כן, אני חושבת שאין בינינו חילוקי דעות (הפעם).
בוגי, בוגי, גילוח רגליים תוך כדי נהיגה או הכנת סנדוויצ'ים? Whatever next? אכן – אשת חיל מי ימצא!
|
|
|
|
|
