פשט

הנני,
אני זו אני (בלשון נקבה...)

שאלתי הראשונה אכן קשורה לנושא כפי שהסברת אותו ביתר דיוק עכשיו -
אני מניחה ששיטות חינוך מסויימות, שמציבות כמודל דמות מסויימת של ת"ח, מצמיחות תלמידים ותלמידות מסוג מסוים (מפולפלות/ים ו/או תוקפניות/ים וכו'...). האם את חושבת שהנחת היסוד הזו מוטעית?

בן יוסף,

יש לי נטיה להיגרר, אני עובדת על חסרוני זה. אז לשאלותיך אני משיבה בקיצור נמרץ, לראשונה : כן! חד משמעי, אחר כך בטח הייתי קולטת את גודל הנס שנעשה לי והייתי מנשקת את העפר שהוא דרך עליו.

ועל השניה, הסיפור מורכב מידי,,,

ולעיניינינו, כל אחד ומה שנשמע לו, תראה למשל לאן הסיפור הזה הוביל את חלמיש? הוא ראה את המציאות שבה היו נתונים יוסי הגלילי, חכם גדול מחכמי התורה, וברוריה אשת רבי מאיר בעל הנס הידוע לכל. הם נפגשים במקרה בדרכם, הוא ללוד, איבד את דרכו, והיא בדרכה,,,.

לא נראה לי שמאבקי הכוח היו דברים שבמודע. והבוטות של ברוריה היתה תוצאה של סיפור חייה כפרט, היא לא כיוונה אליה, בדיוק כמו שאני להבדיל ממנה אלף אלפי הבדלות, שידועה בבוטותי, בגסותי, ועוד כהנא וכהנא כינויים, אינני מכוונת לכך. היא חיה את המאבק! היא נלחמה על הישרדות, היא לא חלמה על מלחמה פמיניסטית או על דרישה לשיויון, התורה היתה חלק ממנה. לימוד התורה היה כל חייה.

והנה תתנחם, אמשלום גם חושבת כמוך אף על פי שאתה שוביניסט והיא פמיניסטית.





תוקן על ידי - איקה - 07/01/2004 22:34:00

בן יוסף היקר,


גם בדבריה של הנני אתה יכול למצוא נחמה.

היא לא יודעת מה היתה האובססיה של ברוריה.
היא רק יודעת שהיו עוד כמה דברים שהיא עשתה, שלא בדיוק מסתדרים עם ההבנה האינסטינקטיבית שלה.

איזה חידוש נפלא! "הבנה אינסטינקטיבית"
ואני חשבתי שהאינסטינקט הוא עניין שבתחושה והוא איננו קשור בהבנה.

אז מה היה לנו כאן:

- אבי הפרשנים שיושב על כיסא אבן.

- המורה בשיעורי תורה הציקה בשאלות.

- יש סופרי ילדים שאינם מבינים לרוחם.

- יש חכמים שתורתם התנשאותם.

- יש חתן שלא קם למשמע קול תינוקו הבוכה.

- פמיניסטיות הן דורסניות ושונאות גברים.

- בסעודיה סוקלים אישה שנחשדה בניאוף, אבל נשים קובעות מי יהיה מלך.

- הזקופות שבתלמידות - רצוץ ראשן.

- יש בת תורה שעיקמה אף מול מקאמה שכתבה בת משפחה.

- יש לב שפסק לרגע (מקווה שרק לרגע קט) מפעום מרוב תדהמה וכעס.

- יש נשים שמפתחות שרירים.

- רב חשוב לא יכול לפתור בעיות של לא אשכנזים.

- רב חשוב אחר, הופך את המונית לרכב טרמפים.

- רב חשוב (לא השני, הראשון) זרק חייל מנומנם מהאוטו שלו.

- יש בעל שחופר אוצרות פשט.

- דרוזים ישאירו אלמנה צעירה להינמק בבדידותה כל ימיה, אבל יקשיבו לילד.

- ילד אמר שהוא בן לכפר אחר וצדק.

אםשלום,תודה רבה.
אמרת "תסכולה של ברוריה".(אני משער שאת מדברת על הדרוש הראשון).אני לא רואה פה תסכול.
לפי הדרוש הזה יוצא שרבי יוסי שאל שאלה שלא כהוגן וברוריה השיבה לו תשובה שלא כהוגן.

איקה
*כנראה שאת יווצאת דופן,אבל לא תוכלי לסתור מזה את הדרוש.
*בהצלחה.תמיד יש פעם ראשונה ואל תשכחי שכל ההתחלות קשות.
*לא הבנתי איך שללת את הפירוש השני.
אני לא טוען שזאת אכן הסיבה שבגללה היא נענשה
אלא שזה סביר ומתקבל על הדעת.את שאמרת שאין בינן לבין האמת שום קשר.אולי תסבירי לי מניין לך שאין בינו לבין האמת שום קשר?


*למה את חושבת שאני שוביניסט?
(מילא שאני מזרוחניק,ניחא.אבל שוביניסט???)

תוקן על ידי - בן_יוסף - 07/01/2004 23:13:29

אמי,

תודה.
הייתי זקוקה לזה. ואני מדברת ברצינות.
הצחקת אותי, ותודה לך על כך.

לילה טוב


תוקן על ידי - הנני - 08/01/2004 2:32:48

אמי,
יש"כ על הדרישה, ויותר מכן על הפרישה...

הנני,
זרם התודעה הוא סוגה חשובה בספרות, אבל כאוהדת הפשט וכמי שהכריזה על פרוסט כעל תאומה, ראוי שאם את מצטטת (עסקי הפסילות והמומים), שתעשי זאת כהלכה.

שחרית

מיהו ומהו זרם התודעה? מי הם מייצגיו? במה הוא נבדל מספרויות אחרות? מה מייחד אותו?


לגבי פרוסט, כמדומה לי שהיו אלו אחרים שהכריזו על התאימות בינו לבין הנני. קורה שאדם מצליח ליצור מעצמו משהו, בדיוק כמו בעלה של הנני עם הפשט (אני מכיר את התופעה מעצמי).


והנני,

אולי תביאי לנו גם מפניני הפשט של בעלך?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני,
בקצרצרה, בעקבות הדגש על חשיבות חיי הנפש והפסיכולוגיה של הפרט, נוצר סגנון הכתיבה הזהחדש שכונה "זרם התודעה". בזרם התודעה מנסה הכותב להתחקות אחר זרם המחשבות, שאינן מאורגנות ואינן מחושבות, כפי שהן צפות ועולות בתודעתו של האדם. סופרים שכתבו בסגנון זה הם בין היתר וירג'יניה וולף, ג'ימס ג'ויס, וויליאם פוקנר.


לגבי פרוסט, אני הייתי זו שהצביעה על הדמיון בין המשל הפוליטי המחורז של הנני לבין שירו של פרוסט.
הנני הייתה זו שהצביעה על כך שכנראה פרוסט הוא התאום שלה.






תוקן על ידי - שחרית - 08/01/2004 8:37:05