פשט

הנני,
"מנסה לחקות את צורת הכתיבה של הגמרא" ?!?!?!

עם כל הכבוד לווירג'יניה וולף (לדוגמא), קשה לי להניח שהיא בכלל ידעה על קיומה של הגמרא...

מלבד זאת, האם את באמת מאמינה ששיטת הכתיבה/הדיון בתלמודים תואמת לשיטה הספרותית של "זרם התודעה"?!

כמה שאלות תמה:

1. מניין שחז"ל כתבו בלי סימני פיסוק?

2. האם חז"ל כתבו את ספרות חז"ל?

3. האם וירג'יניה וולף למדה בבית המדרש, ואם כן של איזה זרם? (אולי עם רות קלדרון (-:?)

4. האם הכתיבה של היוצרים בזרם התודעה מתבססת על בקיאות?

5. מי אמר ועל מי נאמר: "[אני] בשוק, משום שלא העליתי בדעתי שקיים תאום שלי(מסכן)".
(רמז - אשכול הסרבנות של איקה, עמוד 6)

6. מי אמר: "כל שייאמר במידת הביטחון הראויה, אמת ודאית ייחשב", ועל מה זה נאמר?


תודה, הנני, מעורר ומרענן.

האם מותר לגרוס סוגה ספרותית אחרת שמתארת את הנכתב פה? הייתי אומרת שזה יותר דומה לספרות סוריאליסטית, מבית מדרשם של ברטון וסופו.

לפני שתשאל מיימוני - סופו הגדיר את הספרות הסוריאליסטית כך:

"מונולוג המובע במהירות רבה ככל האפשר, מבלי לעבור שיפוט של סמכויות ביקורתיות הנוגעות לנושא, ולכן הוא בלתי מרוסן לחלוטין וקרוב לכל האפשר למחשבה מדוברת"

http://www.smkb.ac.il/privweb/teachers/chaim_tir/hagit/suril.htm




תוקן על ידי - שחרית - 08/01/2004 21:22:26

אמשלום

ודאי שהיא לא ידעה על הגמרא. הבאתי אותה רק כדוגמא מאפיינת לזרם הכתיבה הזה.
אם נחזור לביצה שלנו:
יש בארץ מבקר ספרות/סופר, שלא אומר את שמו כאן, משום שקודם לכן עלי לבקש את רשותו.
הוא אמר לי שהצליח להבין את וירג'יניה וולף והזרם שלה, לאחר שכחילוני, הקדיש שנה ללימוד בישיבה.
ספריו כתובים בסגנון זרם התודעה.

באשר לשיטת הלימוד:
כן. כך אני מאמינה.
ואתן כאן רק שני מרכיבים יסודיים:

פירוק סוגיות אנוש לגורמים, כולל הגעה אל תחתית הנפש.

דיונים אסוציאטיביים (ואני מקווה שיסולח לי - רק לרגע - חילונם של הדיונים בגמרא)

שחרית

אנא, אל נחזור על אי ההבנות שגררו התמקדות בפמיניסטיות.
החזרה על 'וירגיניה וולף בבית המדרש', דומה להן מאד.

כן, אני אמרתי את מה שכתבת בסעיף חמש.
אך לא במובן של מציאת תאום, אלא במובן של מציאת זהות בין מה שכתבתי אני, לבין מה שכתב מישהו אחר.
למרות שהדבר מהווה סטיה מדברי, אני נאלצת לספר משהו כדי להבהיר.
מישהו מעבר לים (בארצות הברית), כתב ספר
**זהה* לספרי הראשון. כל כך זהה, עד שלו הופץ באנגלית בארצות הברית, הייתי מואשמת בפלגיאט.
הספר ההוא התפרסם עד כדי כך, שיצרו ממנו סרט בכיכובו של רוברט מיצ'אם.
עד כדי כך זהה, שגם אירוע משמעותי בספר שלי שהתרחש בקומה החמישית של בנין מסויים, התרחש באותו סוג של בנין (בסרט) ו...בקומה החמישית.

קשה לתאר איזו חוויה מוזרה עברה עלי, כשראיתי את הסרט הזה שנראה כאילו רשמו את התסריט שלו, לפי הספר שלי.

הסופר ההוא, אינו תאום שלי.
**יצירתו** היא תאומתה של זו שלי.
לכך התכוונתי. את זאת היה אמור להבין כל מי שקרא את מה שכתבתי.

ובזאת, רצוני להיפרד מכם.
היה נעים. היה נחמד.
הבנתי אינסטינקטיבית, שאיני מצליחה להעפיל לרמות מהסוג שיצליח לגרום לי להיות מובנת.
עייפתי לא רק מהעוקצנות, אלא אפילו משמירה על העיקרון שלי, להתעלם ממנה.
ואני בטוחה לגמרי, שאפילו מילות הפרידה שלי לא ישאירו אדווה על מימיו של הפורום הנכבד הזה.

לילה טוב





תוקן על ידי - הנני - 08/01/2004 22:14:51

הנני,

כתבתי שדברייך מעניינים ומעוררים במלוא הרצינות!!

השאלות שלי באו לעמוד על דברים שנראו לי כחוסר דיוקים או כדברים הזוקקים הסבר.

אכן הייתה בשאלות מידה של עוקצנות, אבל גם דבריך שלך הם דברים חריפים ומושחזים וכמה מאיתנו נפגעו מהם.
יש פתגם עממי שאצטט אותו אבל אנא קחי עם קורטוב חיוך - מי שזורק אבנים, שלא יפתח קריירה של זגג.

כך או כך, אם נפגעת מדבריי, אני מבקשת את סליחתך מעומקא דליבא.

תוקן על ידי - שחרית - 08/01/2004 22:52:11

הנני,

אל-יאוש!

המסרים שלך חשובים מדי למען תסוגי ממסירתם בגלל ההיתפסות בשולי סגנונך המתלוה להם.

עיקרון ה"פשט" שהעלית כאן מזכיר לי אמרת הרופשיצער [האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ ז"ל] על כמה חכמה שצריך כדי להגיע לאמונה פשוטה. הוא גם רעיון דברייך!

על בסיס רעיון זה אני טוען כאן ללא הרף על הצורך לעשות "מעשה דיקארט בכל יום" שעם כל ההתחכמות המילולית, בל נשכח את הציור החי הראשוני אותו מייצג המלל ונתאמן לראות את כל הר המלל אלא עד כמה שהוא "מסדר" את הציור החי לראותו כהוגן.

חזקי ואמצי ואל תרפי!