הוקל ענשו של רופא שכרת רחם בטעות

הוקל עונשו של רופא שכרת רחם בטעות

משרד הבריאות הקל בעונשו של רופא בכיר שנאשם ברשלנות רפואית. במחאה על העונש הקל, התפטר השבוע הגינקולוג פרופ' עוזי בלר מחברותו בוועדה שבדקה המקרה

יום שישי, 9 בינואר 2004, 6:46






מאת: רן רזניק


בשנים האחרונות חוזרות ועולות טענות נגד משרד הבריאות על ההליכים שהוא נוקט נגד רופאים שמואשמים ברשלנות רפואית או בעבירות אתיות. הטענה המרכזית היא שהמשרד גורם לסחבת בהליכים נגד הרופאים ומקל בענישתם.

דוגמה למדיניות זו ניתנה השבוע, כשהתברר שהמשרד מתכוון להקל בעונשו של רופא בכיר. המדובר באחת מפרשות הרשלנות הרפואית החמורות שאירעו בישראל: כריתה מוטעית ושגויה של רחם ושחלות במטופלת שהיתה אז בת 27, בבית החולים הממשלתי רמב"ם בחיפה ב-1999. בניגוד להמלצת הוועדה שחקרה את הפרשה, מתכוון משרד הבריאות להקל בעונשו של הכירורג פרופ' משה חשמונאי, במסגרת עסקת טיעון שנחתמה.

במחאה על חתימת עסקת הטיעון והעונש הקל שעליו הוסכם במסגרתה, התפטר השבוע הגינקולוג פרופ' עוזי בלר, מחברותו בוועדה שדנה בקובלנות המשמעתיות נגד פרופ' חשמונאי ונגד הגינקולוג פרופ' זאב בלומנפלד, בפרשת כריתת הרחם המוטעית.


הרופאים פסחו על בדיקה קריטית

פרופ' בלר, מנהל אגף נשים ויולדות בבית החולים "שערי צדק" בירושלים, מונה באוגוסט 2002 כחבר בוועדה. הקובלנה הוגשה בהתבסס על ממצאי ועדה מטעם משרד הבריאות שחקרה את השתלשלות האירועים בבית החולים בלילה שבין 17 ל-18 במאי 1999, שבו בוצע הניתוח.

על פי ממצאי הוועדה, פרופ' חשמונאי הוזעק לחדר הניתוח בשעות הלילה, לאחר שהרופאים חשדו כי החולה סובלת מחסימה במעיים. בזמן הניתוח הכירורגי שוחח פרופ' חשמונאי עם בעלה של המטופלת ואמר לו שהחסימה במעיים היא על רקע גידול סרטני, שפגע גם ברחם ולכן אי אפשר לחכות ויש לכרות את הרחם. לצורך כך, הוזעק הכונן הגינקולוגי הבכיר, פרופ' בלומנפלד שביצע את הכריתה.

הוועדה קבעה כי הרופאים נתפשו לחשיבה מוטעית, פסחו על בדיקה פתולוגית קריטית שהיתה אמורה להיעשות תוך כדי הניתוח וביצעו ניתוח נרחב, שבו נכרתו שלא לצורך הרחם והשחלות. בבדיקה פתולוגית שבוצעה רק לאחר הניתוח התברר כי החולה לא לקתה במחלה ממארת. היא המליצה לנקוט אמצעי משמעת חמורים נגד חשמונאי ונגד בלומנפלד וקבעה שהתנהגותם אינה ראויה לרופא סביר בתפקידם ובמעמדם.

לישיבת הוועדה ביום שלישי הגיעה גם עו"ד שרה שר-לב, מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות, ובפיה הודעה מפתיעה: המשרד חתם על הסכם עסקת טיעון עם פרופ' חשמונאי. על פי ההסכם, נגד חשמונאי תוגש קובלנה מרוככת יותר בפרשה - רק על פי סעיפים שבהם הודה. בקובלנה המרוככת - שממעיטה בחלקו של פרופ' חשמונאי בפרשה ושעליה חתום ד"ר יצחק ברלוביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות - מואשם חשמונאי רק בכך שלא ציין בפני פרופ' בלומפנלד לפני כריתת הרחם והשחלות את הצורך לבצע את הבדיקה הפתולוגית. כמו כן, הוסכם כי חשמונאי יעיד נגד פרופ' בלומנפלד במסגרת ההליכים המשמעתיים שיתנהלו נגדו.


באותו יום הודיע פרופ' בלר על התפטרותו מהוועדה במחאה על עסקת הטיעון. יצוין, עם זאת, שהעונש המוצע על ידי ועדת קובלנה הינו בגדר המלצה בלבד לשר הבריאות, שקובע את העונש.

פרופ' בלר אמר אתמול ל"הארץ" כי "עסקת הטיעון פוגעת בתפקוד הוועדה ולא מאפשרת לה למלא את תפקידה המשפטי ואת ייעודה הציבורי - שפיטת המקרה על כל היבטיו". לדבריו, "הדבר עלול לגרום עוול הן לרופאים והן לאמון הציבור במערכת הבקרה של משרד הבריאות".

פרופ' בלר שלח מכתב מחאה לשר הבריאות, דני נוה, שבו הסביר כי הסכים לכהן בוועדת הקובלנה שדנה ב"אחד המקרים החמורים ביותר ברפואה הישראלית (...) מתוך אמונה ביכולתם של הרופאים לחזק את אמון הציבור במערכת הבקרה והפיקוח של משרד הבריאות". ואולם, המשיך, "ההסכם של משרד הבריאות עם חשמונאי גורם עוול לנקבלים עצמם ומונע מחברי הוועדה את היכולת לחקור ולבקר באמינות את האירוע".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "עורכת הדין של חשמונאי ביקשה מפרופ' בלר לפרוש מהוועדה, מכיוון שלטענתה כבר הביע את עמדתו לגבי התיק, ומשרד הבריאות ימשיך בהליך המשמעתי לאחר שימונה חבר במקומו".