כיסוי ראש לנשים נשואות?

צחי,
מוסכמות חברתיות הם שהחזיקו את עם ישראל.
ידוע כחו של המנהג בהלכה וכל כוחו של המנהג הוא מוסכמה חברתית, יתירה מזו כבר דנו בפורום זה שכל סמכות התלמוד הבבלי היא בגלל שכלל ישראל קבלוהו עליהם = מוסכמה חברתית.
ומי שפורש מן הציבור, הוא מי שפורש מהמוסכמות החברתיות.

אישציפציפ,

בין 'חיים של הכל מותר' לבין מחיצות בין גברים לנשים באירועים משפחתיים, בגדי חורף בשיא הקיץ, הפרדה מוחלטת מגיל הינקות, איסור להרבות שיחה עם האשה (לרבות שיחה עם קולגה בעבודה מעבר לבוקר טוב) וכיו"ב, הדרל ארוכה היא ורבה, רבה.

לא הייתי שם את הכספי על הטענה שאורח החיים הנ"ל 'בריא' יותר.אדרבה ואדרבה וד"ל.

ואגב, חרף בזבוז האנרגיה שהביא עלינו עידן המתירנות המינית, הרי שהעולם מסביבנו מתפתח בצעדי ענק שלא שערום אבותינו, מה שלא בדיוק התרחש בימים בהם הצניעות שלטה בכיפה.

צא ולמד איך היו חייך שלך נראים ללא מדינה וצבא שהוקמו במוטיבציה כפרנית, אינטרנט, אוטובוס, טלפון ושאר מרעין בישין שהביאה עלינו המודערנה, ר"ל.

כתבת:
<"אלי2, גם בבית ספר תל"י בית וגן הבנות מכסות את ראשן בתפילה ובברכת המזון (תל"י בית וגן הוא בי"ס רפורמי).>"

הזכרת לי את הסיפור, על מחנה נודיסטים חלמאי, שבו היתה החובה, לחבוש כובע מצחיה, להגנה מפני קרני השמש.

אישציפ,
ממללא למעשה ענה לך במקומי.
גם אני לא מבינה מה הערך הדתי והרוחני בכך שאדם הבא לשלם לקופאית בסופר, יעבור שבעה מדורי בושה ומבוכה, האם זה מקדם לאנשהו?

דווקא היום ציינתי לעצמי את ההבנה של אלי2 לסיפור שהבאתי שהיא ממש הפוכה לזו שלי. מעניין.
בכל מקרה, המסקנה שלי הייתה, שאם לא עושים עניין, אז אין עניין.

נישט,
אם משתמשים במקביל גם בקרם שיזוף, אז מה רע?...

תוקן על ידי - שחרית - 28/01/2004 16:14:58

ממללא ושחרית ,
צר לי לאכזבכם , אבל אנחנו לא מאד חולקים , מחלות נפש בשם ה"צניעות" הם לא ההמלצה שלי .
עם זאת דומני שקצת מתח בחיים , מוסיף להם הרבה טעם , ומהוה מקור לאנרגיה , שיכולה להיות חיובית , ובשביל זה צריך גם הסתרה והצנעה .
זה הכל .
לילה טוב לכם.

המתח קיים ויישאר תודה לאל, גם אם לא נהפכנהו לנוירוזה (אם לא גרוע מזה).

לשחרית:

כנראה שגם משחת השיזוף שלך היא חלמאית קלאסית.

היא מגינה על כל הגוף, מהכתפיים עד לכפות הרגליים ועל מה שביניהם, אך לא על האף.

היה אפשר להמשיך את המטאפורה לנצח, אבל את הדעות הקדומות שלך אין ביכולתי ואף אין בכוונתי לנסות לשנות.
הרמתי ידיים.

אם האף בולט כל כך, האין זה סימן מובהק ליהדותו של הראש המחובר אליו?!

אישציפור, אכן איכזבתני. אני כבר הוגה בקדחתנות איזה קרב חדש מולך.

לשחרית,

את הדעות הקדומות שאין לי, לא תוכלי לשנות.

גם אני איני יכול לשנותן.

לא איכפת לי, אם הבנות תעטופנה את עצמן ברדיד, אולם ציפיתי שתסבירי: מדוע הן מכסות את ראשן בתפילה.

לא רוצה, לא צריך.

רצונך להרים ידים, הוא כבודך.

********

לאםשלום

אף בולט הוא סימן מובהק ליהדותו של הראש המחובר אליו, רק אם הראש מחובר לכתפיים.

שבת שלום.

יהוסף: "הגמרא רואה בשיער "ערווה"" - עד כמה שזכור לי, מדובר בהלכה שאוסרת על אדם להתפלל או לעסוק בתורה כאשר הוא רואה שיער גלוי של אישה נשואה. האיסור נובע מהפסוק "כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך... והיה מחנך קדוש, ולא יראה בך ערוות דבר". כלומר, כשעוסקים בפעילויות שיש בהן קשר ישיר עם ה', כתפילה ולימוד תורה, צריך לשמור על דרגה מיוחדת של קדושה.

אבל, הדין שהבאת מהשולחן-ערוך שונה מדין הגמרא בשני עניינים מהותיים:
* הוא קובע שיש לשמור על דרגה זו של קדושה כל הזמן;
* הוא מעביר את האחריות מהגברים המתפללים, אל הנשים.
במקום שהגברים יתאמצו ויעצמו את עיניהם כאשר הם מתפללים, דורשים מהנשים לכסות את ראשן.

לכן ראוי לברר ממתי התחיל השינוי הזה.