|
|
| נשלח ב-23/1/2004 10:14 |
 |
| |
מציץ
בעניותי הגדולה לא הבנתי את הראיה. ושמא מראה המקום אינו נכון, נידה כג?
מצאתי שם איזכור של המחלוקת אם "טריפה חיה". אך, עד כמה שידוע לי, אין הכוונה במחלוקת זו שיש מי שטוען שטריפה נקראת מתה כבר עתה. חלילה חלילה. כל השאלה היא אם טריפה יכולה לחיות. וזו ממש מחלוקת במציאות, כפי שמכנים זאת בישיבות.
הדיוק שלך, שלא אמר המפלפל להתיר אלא באחות אשה, כיון שהאשה האחת נקראת מתה משום טריפות אז אין בה איסור, הוא נכון, ולא דקדקתי יפה בדברי.
(אם כי, אם אפלפל בדומה לו, אזי מותר לבוא גם על הטריפה, שהרי זה בא על המתה... ובוודאי שיש לחלק).
סוף סוף, אם אסכם, אחרי התיקון וההבהרה שהוספת לי:
א. טענת המפלפל היתה ש:
1. טריפה אינה חיה.
2. כלומר אין לה דינים של חי, של אדם חי.
3. איסור אחות אשה שייך רק כל עוד האחות חיה.
4. לכן כאשר האחות הנשואה נטרפה, האחות השניה מותרת.
5. במקרה דידן, זה עובד לשני הכיוונים, להתיר את שתי הסיאמיות.
ב. אפשר להעלות טענות רבות נגד פילפול זה. ואת רובן אפשר לתרץ בחילוקים דקים מן הדק, בסכין חריף של סברה מחודדת.
אבל הדחיה הפשוטה ביותר היא לערער על 2. זה פשוט לא נכון.
אמנם מצאנו שההורג את הטריפה פטור ממיתת בית דין, אבל הבו דלא לוסיף עלה (ביטוי מהגמרא - לא נוסיף חידושים על חידוש זה).
כמובן, אם אתה רואה שטעיתי, אשמח אם תתקנני. וטוב לו לאדם ליבוש בעולם הזה ולא לעולם הבא.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2004 12:47 |
|
| |
ובמאוחר
שמא כוונת השבות יעקב היתה למי שבא על האחיות בלא חופה וקידושין, והכל שפיר?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2004 13:00 |
|
| |
מיימוני, האם כשבא על האחת גם ללא חו"ק, אינו נאסר על השניה בחייה מכל מקום?
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2004 15:06 |
|
| |
השכן
משנה ערוכה היא : נושאין על האנוסה והמפותה וכו'
מיימוני
הפעם אתה צודק כנראה , בגמ' שצוינה לא כתוב מזה מאומה .
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2004 15:11 |
|
| |
הפעם?
כנראה?
פפפפפפפפ
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2004 15:53 |
|
| |
בוגי
הפעם - כנראה.
בפעמים אחרות, פשיטא?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2004 19:12 |
|
| |
אופס , טעיתי
מיימוני צודק תמיד!!!!!!!!!
אלא שלא תמיד רואים זאת בעיני הבשר .
זזזזזזז
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2004 22:05 |
|
| |
מיימוני
סוף סוף עיינתי במקור שציין לו השואל משיב – מגיד מראשית למהר"ח אליפנדרי .
הדיוק שלו הוא מהגמ' נדה כ"ג - לדעת ר' מאיר המפלת כמין בהמה הרי היא ולד . ועל כך בעי ר' ירמיה כאשר קבל אביה קידושין מהו והנפק"מ לאיתסורי באחותה . ועל כך מקשה הגמרא שולד כזה הרי אינו יכול לחיות . הפירוש הפשוט בגמ' היא לכאורה שולד כזה אינו חי בכלל , אבל המגיד מראשית דייק מהתוספות שהבינו שהפירוש הוא שולד כזה אין סופו לחיות ולפי זה קושיית הגמרא היא שמכיון שאין סופה לחיות לא שייך איסור אחות אשה גם אם היא חיה עתה .
אלא שהדיוק שלו מהתוס' אינו מובן לי ואדרבה מהתוס' מוכח להיפך .
ולגבי מה שטענת הבו לה דלא לוסיף עלה , המ"מ מביא שהרמב"ם פסק דלגבי שעיר לעזאזל טריפה פסול שנאמר יעמד חי הרי לנו שבכל מקום שכתוב חי הרי זה שולל את הטריפה .
ומה שטענת שלפי זה יהיה אפשר לפלפל שהבא על הטריפה יהא פטור , את זה ניתן לדחות בקלות (ובלי סברה דקה מן הדקה ) . לא מצינו שתלה הכתוב איסורי ביאה בענין החיים . הא דמשמש מתה פטור נלמד ביבמות מ'שכבת זרע' - הראוי להזריע ובסנהדרין מ'ומתו גם שניהם' . משא"כ אחות אישה שתלה הכתוב איסורה בחיי האחות .
ברור אבל שהמגיד מראשית לא אמרה אלא לחידוד בעלמא .
תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 24/01/2004 22:21:08
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2004 23:02 |
|
| |
יעויין בשו"ע אהע"ז סל"ז סעיף א' בהג"ה בבית שמואל ובביאור הגר"א . מתבאר משם שבכל זאת יש מקום להבנתו של המגיד מראשית בסוגיא ובפרט לפי' רש"י עיי"ש.
כנראה שאחרי ככלות הכל ה"כנראה" שלי היה מוצדק
 (אם כי עדיין 'נראה' לי שמיימוני צודק הפעם
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2004 23:44 |
|
| |
ולי הקטן נראה להעמיד את דבריו של השבו"י באופן פשוט יותר.
מדובר בתאומות סיאמיות גויות שהתגירו לאחר לידתן , וגר שנתגיר כקטן שנולד ולכך אינן נחשבות לאחיות כלל , ומותר לו לישא את שניהן לכתחילה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2004 00:13 |
|
| |
אסופי
 סוף סוף סברא ישרה .
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2004 09:56 |
|
| |
התירוץ נכון ויפה אך דא עקא, שהשבו"י לא התכון לזה שכן הוא כותב במפורש "אם ח"ו יארע כזאת בישראל"...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2004 11:30 |
|
| |
האסופי
מצטרף למציץ.
תירוץ נפלא, פשוט, ומדוע לא אמיתי? לקושית בר בי רב, דחוק ותאמר שה"ח"ו" מתייחס לתחילת השאלה, ולא לעצם הקידושין שמותרים מצד עצמם וגם חלים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
