מה לד"ר ברויאר ולישיבת הסדר?

"מרדכי ברויאר (פרופסור להיסטוריה באונ' בר-אילן) סיפר לי כי על שולחנו של אביו - יצחק ברויאר - היו שני צילומים: של שמשון רפאל הירש - חותנו של אביו, ושל האתיאיסט בעל הנימה האנטישמית קאנט! שתי דמויות גדולות אלו ניצבו יחד על שולחן עבודתו של הוגה יהודי אורתודוכסי!"

(ישעיהו ליבוביץ' , על עולם ומלואו, בעריכת מ' ששר, עמ' 56).

ד"ר מרדכי ברויאר הגיה את מהדורת התנ"ך בהוצאת מוסד הרב קוק ובהוצאת חורב. מחבר הספר "טעמי המקרא".
יש קשר, או שאני טועה?


תוקן על ידי - עכנאי - 23/01/2004 14:54:22

יש קשר משפחתי, אבל זה לא אותו אדם.

כמדומה שראיתי בשעתו מאמר של גוטמן על קנט והיהדות בו טען ליחס חיובי של קנט?

אידך גיסא, בתור מי שציטט פעם את קנט על היהדות בבית מדרשנו,
מי צודק?


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני,

דומני שליבוביץ' הוא דעת יחיד בייחוס אנטישמיות לקאנט (ויתכן שיש בכך איזה עניין מתודי ולא היסטורי).

אגב, ליבוביץ' עצמו סיפר פעם שבשיחה שניהל עם ד"ר יצחק ברויאר, אמר לו ליבוביץ' שאל להם להכחיש שלמרות ששניהם מדברים על היהדות, הרי ברור שניהם שואבים את השקפתפ על היהדות מהפילוספיה של קאנט. לטענתו, ברויאר נאלץ להודות לו בכך (אינני זוכר את מראה המקום המדוייק, ואולם אנסה למצאו).

כדאי לעיין במאמרו של פרופ' יעקב יהושע רוס, שפורסם בספר 'ישעיהו ליבוביץ' - עולמו והגותו' (בעריכת א' שגיא) תחת הכותרת "עבודת ה' כביטוי של חירות'.

רוס טוען לשורה של הוגים יהודיים, חלקם אורתודוכסים מובהקים, שמשנתו של קאנט משוקעת ברמה זו או אחרת במשנתם ואשר התחנכו בגרמניה, ובהם בנוסף לליבוביץ' וברויאר, גם הרב סולוביצ'יק, הרמן כהן, י' גוטמן ועוד.

עכנאי, הם בני דודים.

תודה.

מימוני

אל תתרגש יותר מדי מדבריו של ליבוביץ על קנט,
הוא כפי הנראה לא התחיל להבין אותו באמת.
קנט לא היה אנטישמי ובודאי לא אתאיסט .
כנראה שליבוביץ מפרש את תפיסותיו של קנט ביחס למושג האלוהים כאתיאיזם.
קנט רואה במושג האלוהים "אידיאה מכוונת" .
לדעתי זהו אחד הרעיונות הפוריים ביותר שהנפיקה משנתו של קנט - מושג האידיאה המכוונת (רגולטיוית) בכלל ,המופיעה בעוד מספר הסברים לבעיות יסוד בתורת ההכרה של קנט.
ישנם רבים מבין האקדמאים שעוסקים בקנט שלא הפנימו מספיק עמוק את משמעותה של המהפכה הקופרניקית של קנט ביחס להכרה , ועל כן תלו בו כל מיני בוקי סריקי פילוסופי.
ישנו מימד רב של הגשמה בטענתו של ליבוביץ כאילו קנט היה אתיאיסט , משום שאליבא דליבוביץ האלוהים צריך להיות קיים באותו מובן ששאר הדברים קימים , ואם הוא איננו נושא את קטוגרית העצם של קנט (שהיא מיצגת את הקיום )
הוא איננו קיים לפי ליבוביץ.

האסופי,

ליבוביץ הבין את קאנט טוב מאד.
ליבוביץ היה אקזיסטנציאליסט בגישתו ליהדות, ולפיכך ביקר את קאנט מאותם טעמים ונימוקים שביקרוהו האקזיסטנציאליסטים היידגר וסארטר.

ברכות

קאנט טען שהיהדות אינה דת אלא אוסף של איסורים וציוויים שהם חסרי משמעות ערכית.

ברור שטענה כזאת היא מבחינתו של ליבוביץ תקיפה ישירה במהותה של היהדות: המצוות המעשיות.

תקציר משנתו של יצחק ברויאר:

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/am-2.htm

וגם זה מעניין:

http://www.binyamin.org.il/MatteBinY_He/SettlePage.asp?pID=106


ביוגרפיה של ברויאר, ומשנת איכות הסביבה שלו:
http://www.iepic.org.il/pages/heb/judaism3.html

אכן , קנט לא מצא משמעות באלמנט היישומי מעשי של היהדות - קרי מצוות מעשיות.
קנט באמת ראה ביהדות המעשית תקנון ותו לא.
אך אין בכך ולא כלום עם היותו מאמין באלוהים ,ודבריו ב"ביקורת כוח השיפוט" מוכיחים זאת. אלא שדבריו של קנט בביקורת התבונה הטהורה היטעוהו .
קנט עשה אידיאליזציה של מושג האלוהים במובן המילולי , ובשום אופן אין זה אומר שהוא שלל את קיומו.
וכבר כתב הרב קוק , שישנם שיטות שנראים כעוקרים ומחריבים את עיקרי האמונה , אולם כשמתבוננים בהם לעומקם מגלים שלא זו בלבד שלא פגמו או מעטו את האמונה אלא בנו את בנין האמונה גבוה יותר ממקומה הקודם ,כך שהיא כוללת גם את אותו עיקרון שקודם לכן היה נראה כסותר אותה.
נראה לי בהחלט שניתן לומר דבר זה אף על משנתו של קנט .

לפי לייבוביץ' אין שום משמעות ערכית במצוות חוץ מעצם הציות ולכן אינו חייב לחלוק על קאנט.

כמדומני שישיבת שיח מיועדת לבוגרי ישיבות הסדר ואינה ישיבת הסדר.
האם יש ישיבה חרדית שמסוגלת להתמודד עם משנתו של ד"ר ברויאר. אולי זו הטרגדיה שלו שאין לו ברירה אלא לקבל התיחסות מכאלו שאינם חרדים.