החלטה לא חוקית'': עיתון הדרך עם דברי השופט בדימוס גלעד ורן ברץ התוקפים את ההחלטה לפסול את דרעי מתפקיד שר
מאמר דעה/פרשנות
ישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון שבו אריה דרעי היה שר, לא נראתה ככל ישיבת ממשלה מאז שהוקמה ממשלת הימין. האווירה הייתה אחרת, נוגה יותר. חרב ההודעה של בג"ץ משבוע שעבר, המתעלמת מהצבעתם של 400 אלף מאזרחי ישראל שהעניקו לתנועת ש"ס בראשות הרב אריה דרעי 11 מנדטים - הייתה באוויר.
בשלב מסוים הצפוי קרה, וראש הממשלה נתניהו התייחס אל 'הפיל שבחדר': ״כידוע, החלטתי למנותך כמשנה לראש הממשלה ושר הפנים והבריאות באישור רוב חברי הכנסת בשל העובדה שאני רואה בך עוגן של ניסיון, תבונה ואחריות החשובים למדינת ישראל בכל עת, ובעת הזו במיוחד", הוא פנה לרב דרעי. דממת הסכמה שררה בחדר כשנתניהו המשיך: "כן סברתי שחשוב שתשרת את מדינת ישראל כחבר הקבינט הביטחוני-מדיני בממשלתי, שם תוכל להשפיע מניסיונך רב השנים עוד כחבר קבינט בממשלתם של ראשי הממשלה המנוחים יצחק שמיר ז״ל ויצחק רבין ז״ל - ניסיון עשיר, שתורם לביטחונה וחוסנה של מדינת ישראל.
"לצערי הרב", המשיך ראש הממשלה, "חרף האמור, ביום 18.1.23 החליט בית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ כי מוטלת עלי חובה להעבירך מתפקידך כשר הפנים והבריאות. החלטה מצערת זו מתעלמת מרצון העם, כפי שבא לידי ביטוי באמון הרב שהציבור נתן לנציגי העם ונבחריו בממשלתי, כשהיה ברור לכל שתשרת בממשלה בתפקיד שר בכיר.
בתום דבריו הבהיר נתניהו: "בכוונתי לחפש כל דרך חוקית שבה תוכל להמשיך לתרום למדינת ישראל מנסיונך ומכישוריך הרבים, בהתאם לרצון העם".
בכך נאלץ ראש הממשלה נתניהו להיענות להחלטת בג"ץ שהדהימה רבים בלוליינותה, ונועדה לסנדל את הממשלה שזה עתה הוקמה ונערכת לשורה של צעדים שירסנו את כוחו הלא-מוגבל של בית המשפט – שהוכיח שוב בהחלטתו זו עד כמה כוחו רב. עם השורה התחתונה מסכימים רבים בציבוריות הישראלית. החלטת הפסילה של הרב דרעי אף כי לא הפתיעה, עוררה ברבים תהיות קשות על דרך ההתנהלות של השופטים ששמו עצמם מעל הבוחר והחוק. יצאנו לשמוע את דעתם של כמה מהדמויות הבולטות שמותחים ביקורת על החלטת בית המשפט.
#החלטה קיצונית
משה גלעד מחזיק בוותק רב בתפקידי מפתח בעולם המשפט. גלעד, בן ה-70, האמין לאחר 44 שנות ניסיון בתחום המשפטי, שראה הכול, אבל לא. ההחלטה לפסול את יו"ר ש"ס הצליחה להפתיעה אפילו אותו. מאז הוא משמיע את קולו ומבהיר את הברור מאליו: "החלטת בית המשפט לא מוסרית".
עמדתו של גלעד מעניינת. מדובר בשופט בית משפט המחוזי לשעבר. במשך שמונה וחצי שנים שימש כשופט, ומתוכם לאורך 4 שנים כיהן כאב בית דין. דמויות מהסוג הזה אינן ממהרות לבקר את מערכת המשפט, גם ממקומו כיום כפרקליט בכיר. גלעד שאף לא יכול להיחשב כשופט שמרן לו היה נותר בתפקיד - סבור כי הפסילה מנוגדת לחוק.
בשיחה עמנו הוא מבהיר את דעתו כי "הפסילה נובעת מכך שהרשות המבצעת והרשות המחוקקת מתנגשות בנושא הרפורמה המשפטית המתוכננת". לדבריו, "יש כאן שימוש מוגזם, בעילת הסבירות. אני אינני בעד ביטול עילת הסבירות לחלוטין", הוא ממשיך, "אבל אני כן חושב שהשימוש שעשה בה בית המשפט במקרה הנוכחי, לצורך פסילתו של הרב דרעי, איננו נכון".
הסיבה לכך פשוטה לדעתו של גלעד, "הרי החוק מבהיר שהשימוש בעילת הסבירות נעשה כאשר המקרה המדובר הוא בלתי סביר באופן קיצוני. ואכן, אני חושב שצריך לשמור את השימוש בעילה למקרים ממש קיצוניים. עד כמה קיצוניים? אם נניח הכנסת תניח תחוקק חוק ברוח הימים הללו של 'כל הבן הילוד היאורה תשליכהו'.... זה חוק שמצדיק בעיני שימוש בעילת הסבירות, אבל פסילה של הרב דרעי?! ממש לא.
"דרעי איננו אדם פושע", מציין גלעד את הברור מאליו, "הוא לא בגד במדינה. גם הטיעון כלפיו הוא בנושא טכני למדי. גם הזכרת הרשעתו הפלילית בעבר – בלי להיכנס אל עצם ההרשעה ההיא – איננה שייכת כלל לימים אלו. נניח שעבר עברה באותם ימים – העברה הזו נמחקה לחלוטין, לאחר שהרב דרעי עבר את כל מערכת אכיפת החוק, כולל התקופה הממושכת שבה לא יכול היה להשתלב בחיים הפוליטיים מתוקף החוק. זה אומר שהאירועים ההם נמחקו ואסור להזכירם כלל. בניגוד מוחלט למה שהשופטים עשו.
"אז עם מה נותרנו?", הוא תוהה רטורית, "עם עברת מס הכנסה כביכול. איני חושב שבית המשפט לא הבין שמדובר בעבירה מאוד שולית. וגם אם נניח שזה היה מאוד לא סביר שאדם שעבר עברת מס ישמש בתפקיד בכיר, זה נראה למישהו כמו מעשה בלתי סביר באופן קיצוני? כדי לפסול את דרעי צריך היה להיות מצב שבו תפקידו נגוע בחוסר סבירות קיצוני", מסכם גלעד.
לשאלתנו מדוע השופטים בכל זאת פסקו כפי שפסקו, משיב השופט בדימוס כי מדובר בהחלטה הנגועה בעמדה האקטיביסטית של השופטים. "אלו שופטים שגדלו על ברכי האקטיביזם השיפוטי, וזה מה שגרם להם לטעות הזו. בהחלט יכול להיות שעמדה זו לוותה הפעם בהדי הדלק של הרפורמה המשפטית", לא מהסס גלעד למתוח ביקורת חריפה על עמיתיו לשעבר כשהוא מותח קו בין הרפורמה שהממשלה הנוכחית מובילה ובה דרעי משמש גורם דומיננטי – לבין הרצון של השופטים לתקוע טריז בגלגלי הרפורמה הנחוצה.
לסיום גלעד מצרף את דעתו האישית לגבי הרב דרעי ואומר: "אני מעריך אותו כגורם מלכד וממתן בממשלה הנוכחית. יכולת ההנהגה שלו והכישורים שלו אינם מוטלים בספק, וחבל לי על המציאות החדשה שנוצרה.
#נגד מצביעי ש"ס
"רוב השופטים השתמשו בעילה שאיננה חוקית בעצם, שהיא עילת הסבירות", אומר לנו רן ברץ, לשעבר מוביל תחום ההסברה בלשכת ראש הממשלה, וכיום פובליציסט, מרצה לפילוסופיה ועורך אתה מידה. "בנוסף, הסמכות בשורה התחתונה צריכה להיות בידי הרשות המבצעת ולא זו השופטת", הוא סבור.
בהתייחס לפסק הדין כפי שהושמע בבית המשפט אומר ברץ: "היו חמישה שופטים, חלק דיברו גם על עילת השתק, שמשמעותו 'השתק שיפוטי', כשלטענתם, הרב אריה דרעי התחייב לפרוש או להרבה זמן או לחלק מהחיים הפוליטיים ולכן הוא לא יכול לטעון שהוא חוזר. זה אולי ברור שזה מה שהפרקליטים הבינו וגם השופט הבין, אבל מצד שני אפשר היה לפרש את זה יותר לקולא, ולצערי הם פירשו אותו מאוד לחומרה. וזה הבעיה הראשונה בעילת ההשתק.
"נקודה נוספת בעייתית", ממשיך ברץ, "היא העובדה הפשוטה שכלל לא ברור שאפשר להפעיל את הכוח המשפטי במקרה כזה. זה שימוש שאני חושב שהוא מאוד חריג. עילת השתק מופעלת לרוב בסכסוכים בין אנשים, כאשר נניח אדם משקר במטרה לקבל קצבה, אבל בעניין כזה פוליטי, של סמכות, לא מכיר שימושים כאלו בעילת השתק. גם אם זה היה נכון – וזה לא - שדרעי אמר אז שהוא מתכוון לפרוש מהחיים הפוליטיים, אז כך הוא חשב לפני שנתיים, והיום הוא חושב משהו אחר. אין כאן מקום להתערבות ועל בסיס ההחלטה ההיא לפסול אותו כעת".
ברץ גם מצביע על הנימוקים השונים זה מזה שהציגו השופטים במהלך המשפט, כהוכחה לבעייתיות ההליך. "אין דבר ברור שעומד מאחורי ההחלטה להורות לנתניהו לפטר את דרעי מתפקיד שר, וזה גם אם אני מקבל את כל הטיעונים הקודמים של השופטים. שופט אחד טען שלראש הממשלה היה אסור למנותו לתפקיד שר. שופטת אחרת אמרה שהרב דרעי עצמו לא יכול היה להתמנות. כך שיש כאן החלטה שאיננה נסמכת על איזה מינוח משפטי ברור שאפשר ללכת ולפסול עם זה את הרב דרעי. גם במקרה האמור שאני מקבל את טענות השופטים, כשההחלטה כל כך לא ברורה, אפשר אולי היה להציע צעדים אחרים, כמו סנקציות, או לחזור לוועדת הבחירות. אבל השופטים לא עשו זאת, אלא הלכו ראש בראש מול נבחרי הציבור.
"ודבר אחרון שהוא הכי חשוב: אפילו אם אני מקבל את עמדת בית המשפט במלואה, עדיין שופט היה צריך לבוא ולומר: למרות הכול, הזכות לבחור ולהיבחר גוברת. אנו בבית המשפט מחויבים לדרג בין ערכים לבין זכויות, ומקסימום נוזפים בשר לשעבר, אבל הזכות לבחור ולהיבחר גוברת על הכעס שלנו ועל מה שאתה עשית. ולכן, אנו שותקים כעת ולא נאבקים ברשות המחוקקת, כשאנו מבינים שדעתם של ארבע מאות אלף איש גוברת על הרצון שלנו לפסול אותך מלכהן. אף שופט לא אמר את זה", מצביע ברץ על האבסורד, והוא לדעתו "מראה שהסדר העדיפויות של השופטים בעייתי".
כמומחה בתחום ההסברה ביקשנו את דעתו של ברץ גם בנושא הסקרים שפרסמה התקשורת הכללית במסגרת המאבק חוצה הזרועות כנגד הרב דרעי. כאן הוא לא ממהר להתרגש. "הרב דרעי הוא מנהיג של תנועת ש"ס. בפוליטיקה, כמעט תמיד התמיכה של אדם מתמקדת בעיקר בקהל המצביעים שלו, כי בכל זאת יש בסביבות המאה מנדטים שלא הצביעו עבורו. כאן, בית המשפט היה צריך להתחשב בעמדה של 400 אלף המצביעים שתמכו ברב דרעי. והם לא עשו את זה".
מה צריך לעשות כעת לדעתך?
"לדעתי הזמן יעשה את שלו. בעוד תקופה, בית המשפט יוכל לאשר את זה מחדש, כי גם הם לא יוכלו להתעמת לדעתי עם העובדה שהוא המתין עוד תקופה. כרגע בית המשפט חווה את זה כאילו דרעי לא אמר אמת לשופט. כביכול הם מול הרב דרעי, הבעיה היא שהם לא הבינו שזה הרב דרעי ו-400 אלף מצביעים שניצבים לצדו".
#מול עוגן הקואליציה
מאור זיו הוא יושב ראש האגודה לזכות הציבור לדעת וגם פעיל פוליטי, אף הוא קובע נחרצות כי החלטת בית המשפט איננה חוקית. "יש כאן סתירה חד-משמעית בין החוק לבין הפסיקה של השופטים. לכן לדעתי זו פסיקה לא חוקית שנשענת על אדנים שהחוק מעולם לא העניק לשופטים. מדובר במהלך לא מפתיע מבחינת בית המשפט בישראל, שהחליט כי הוא יכול לפסוק על פי ערכי סבירות, והסבירות הזו – כפי שגילינו לא פעם – היא דעה פוליטית מזוקקת של השופטים".
זיו מצביע על היסודות שנטעו את ההחלטה הנוכחית באותה החלטה מפורסמת של נשיא בית המשפט העליון לשעבר ברק שהפך את בית המשפט לקובע האמיתי של הנעשה במדינה ישראל ואומר: "לפני שני עשורים וחצי אהרון ברק העמיד את הציבור בפני עובדה מוגמרת, שהשופטים יכולים לעמוד מול הציבור ולהיות המחליטים האחרונים, ובגלל מעמדו המיוחד והדרך בה הוא מתנסח, אף אחד לא עמד אז מולו ועשה את הדבר הנחוץ, לומר לשופט העליון שמדובר בהחלטה ללא סמכות. הנורמות המעוותות הללו שימרו את הכוח בידי האליטה בניגוד לכוח הציבורי, והשתרשו עמוק כך שקשה מאוד לעקור אותם, משום שבהרבה מובנים הם הפכו לחלק מהשיטה המשפטית, אבל מה שקרה כרגע בפסק הדין של דרעי – השופטים לא רק נתנו גט כריתות לאנשים שהצביעו אלא גם לחוק.
"מבחינתי היה אפשרי לכנס מסיבת עיתונאים שדרעי ונתניהו. אם תטען בפני: עילת השתק, אפתיע אותך כשאומר כי אינני מכיר משפטן אחד אפילו מהשמאל, שחושב שזה קשור, ודיברתי עם משפטנים רבים מאז ההחלטה. הרי העולם המשפטי בנוי כולו בין העמדות המשפטיות, וכאן אין כל קשר בין העילה להחלטה".
כיצד כן ניתן להשתמש באותה עילה?
"אדם יכול לטעון במהלך משפט מסוים עובדות מסוימות, אבל הוא לא יכול לטעון באותו הליך משפטי דוגמאות סותרות, ואלו ייבלמו בהשתק. לדוגמה, אם אדם טוען שלא לווה כסף מאדם מסוים ואיננו מכירו, ולאחר מכן אומר שנפגש עמו רק לאחרונה – אז צריכה להיות מופעלת עילת ההשתק. כאן אין שום קשר בין העילה למקרה של הרב דרעי. הרב אריה לא אמר לרגע שהוא פורש מהחיים הפוליטיים, ומי שכתב את זה, זה השופט, וכמו הרבה שופטים אחרים הוא כתב מה שהוא חשב שנאמר ולא מה שנאמר בפועל. ואפתיע אותך, גם אילו הרב דרעי היה אומר את זה, הסעיף לא היה אמור להיות מופעל כאן, בגלל שהשתק מצייר מצב עובדתי קים, אבל אם הייתי אומר שאעשה משהו מסוים ולא עשיתי – נניח שהתחייבתי שלא אהיה בירושלים בזמן מסוים, ואני כן הייתי שם – בית משפט לא יוכל לפסוק בנימוק הזה שהחוזה שחתמתי במהלך השהות בירושלים איננו תקף. במקסימום אוכל להיות מואשם בביזוי בית המשפט. אם נסכם את הטיעון: טענה צופה פני עתיד – איננה טענה שיכולה להיפסל על ידי השתק".
למה אם כן השופטים השתמשו בעילה?
"הם הוסיפו את עילת ההשתק רק בגלל המצב הפוליטי הקיים. כך, בדרך מתוחכמת, מבקשים השופטים לומר לנבחרינו: מחוקקים, לא משנה מה תחוקקו – אנו נקבע. זהו מצב בלתי נסבל במדינה דמוקרטית בה הציבור הוא הריבון ששולח מחוקקים שיהיו אלו שיביאו את החוק שמחייב גם את בית המשפט, ולא ההיפך.
"זהו עיוות דמוקרטי בלתי חוקי", ממשיך זיו. "כאשר בית המשפט חוצה את הקווים למחוזות העריצות האנטי-דמוקרטיים, אין כל סיבה לקיים את פסק הדין הזה. חוק החסינות קובע ששרים וחברי כנסת אינם כפופים לצווים משפטיים – זה אומר שיש להם זכות חוקית לעשות את זה.
ומה בדבר הכרעת היועצת המשפטית לממשלה שהודיעה על החיוב לקיים את ההחלטה?
"אני מבין שיקיימו לבסוף את פסק בית המשפט, אבל גם היועצת המשפטים איננה יכולה לחייב את המחוקקים. כך צריך להיות, כמו שהחוק קובע שעורך דין עובד אצל הלקוח שלו".
לדברי זיו, "ההחלטה הייתה צפויה. דווקא בגלל זה חשוב להחזיר את המערכת המשפטית בישראל למצב שהיה לפני המהפכה השיפוטית. בבריטניה וניו זילנד לדוגמה, אין חוקה, ולבית המשפט אין זכות לבטל חוקים למרות האמור. הרי מה כל הטענה של בית המשפט: המערכת טוענת שהחוק איננו חוקי, ואתה עברת על סעיף כך וכך, אבל בנושא הרב דרעי, אין לישראל חוקה, ולבית המשפט אין על מה להסתמך כשהוא מגיע לבטל החלטה דמוקרטית כה ברורה.
לסיום מסביר זיו את הסיבה האמיתית לפסילה של הרב דרעי: "צריך להבין דרעי הוא עוגן בקואליציה שמחויבת לשינוי המשפטי, והמטרה שלהם (השופטים) הייתה לזרוק אותו החוצה וכך לערער את הקואליציה". ועדיין זיו סבור כי "זה עניין של זמן עד שדרעי יחזור להיות שר. הכנסת תמצא איזו דרך יצירתית לתקן את החוק כך שהוא יוכל להיות שר, ובית המשפט שממילא לא מעניין אותו החוק – ינסה להיאבק בכך. המחוקקים יצטרכו להיות שם כדי למנוע זאת".
#1,יהדרך (בשמו המלא: הדרך של עולם התורה הספרדי) הוא העיתון של מפלגת ש''ס
נכתב על-ידי omegalul בתאריך 01.02.23 בשעה 23:50
בתגובה להודעה #0
#2,יידיעות אחרונות ווינט, או בשמו האמיתי: דף התעמולה של לפיד... זה לפחות רשמי, הבעיה היא כשמסתתרים...
נכתב על-ידי נגן בתאריך 01.02.23 בשעה 23:52
בתגובה להודעה #1
ומה לגבי הטיעונים?
#3,ימרכז את הדברים החשובים מבחינתי של השופט בעל הניסיון העשיר והמכובד הזה :
נכתב על-ידי Braveheart בתאריך 01.02.23 בשעה 23:55
בתגובה להודעה #0
גם הזכרת הרשעתו הפלילית בעבר (של דרעי) – בלי להיכנס אל עצם ההרשעה ההיא – איננה שייכת כלל לימים אלו.
נניח שעבר עברה באותם ימים – העברה הזו נמחקה לחלוטין, לאחר שהרב דרעי עבר את כל מערכת אכיפת החוק, כולל התקופה הממושכת שבה לא יכול היה להשתלב בחיים הפוליטיים מתוקף החוק.
זה אומר שהאירועים ההם נמחקו ואסור להזכירם כלל. בניגוד מוחלט למה שהשופטים עשו.
"אז עם מה נותרנו?", הוא תוהה רטורית, "עם עברת מס הכנסה כביכול.
איני חושב שבית המשפט לא הבין שמדובר בעבירה מאוד שולית. וגם אם נניח שזה היה מאוד לא סביר שאדם שעבר עברת מס ישמש בתפקיד בכיר, זה נראה למישהו כמו מעשה בלתי סביר באופן קיצוני? כדי לפסול את דרעי צריך היה להיות מצב שבו תפקידו נגוע בחוסר סבירות קיצוני", מסכם גלעד.
לשאלתנו מדוע השופטים בכל זאת פסקו כפי שפסקו, משיב השופט בדימוס כי מדובר בהחלטה הנגועה בעמדה האקטיביסטית של השופטים.
"אלו שופטים שגדלו על ברכי האקטיביזם השיפוטי, וזה מה שגרם להם לטעות הזו. בהחלט יכול להיות שעמדה זו לוותה הפעם בהדי הדלק של הרפורמה המשפטית"
