|
|
| נשלח ב-27/1/2004 20:13 |
 |
| |
נבצר מבינתי הדלה להבין את כותרת האשכול, באותה מדה ניתן לשאול האם יתכן על פי התורה שמחר אני אזכה בהגרלת הלוטו.
מה זה קשור לתורה?
ובזאת אני מצטרף לדברי מימוני שליט"א.
שאלה הראויה לדיון היא האם בכלל חלים חוקי התורה בחלל ובמאדים, בעבר העליתי תהיות בזה, באשכול אילן רמון ז"ל, (אגב, שנה לפטירתו- בימים אלה) מי שימצא את הלינק, יבורך.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2004 23:23 |
|
| |
אקדמאי נכבד, אסביר את תהייתי.
מאחר וכל מטרת הבריאה היא לשמו ית' לכאורה לא יתכנו עולמות גשמיים נוספים מאחר שאם אינם מחוברים באיזו שהיא צורה לקיום התורה או סיוע לה אין כל משמעות לבריאתם. כיצד יתכן עולם שאנינו מודעים אליו ואינו שותף בעבודת ה' הרי זוהי כל מטרת הבריאה ואין לקב"ה חפץ בברואים אלא שיעבדו לשמו וכו' וכדברי הרמב"ן המפורסמים בפרשת בא
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2004 23:27 |
|
| |
ומה עם ה' שמלך בטרם כל יציר נברא?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2004 23:32 |
|
| |
אקדמאי
ממה נפשך אם התורה חלה עליהם לפי המציאות באותו כוכב ששונה מהקצה על הקצה מכדור הארץ
ואז הנה לפניך שני תורות.
ואם לא חלה עליהם תורה אפילו לא כבני נוח אז מה היא תחיליט בריאתם באשר הם שם
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2004 23:41 |
|
| |
איקה זה ענין של תהליך עם מטרה ברור שהקב"ה קדם לבריאה ומבלי להכנס לעמקי סודות הבריאה ניתן להבין את ההגיון שבזה אך ודאי שהמטרה הייתה הבריאה ואגב מדייקים "לעת נעשה בחפצו כל א-ז-י מלך שמו נקרא" ולא קודם לכן
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2004 23:50 |
|
| |
איפה נישטאיך? הוא בטח היה עושה מטעמים מהאשכול הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2004 00:14 |
|
| |
נרויסט חביב
האם תוכל לבאר למה הכוונה ב"לשמו"?
אני כשלעצמי אמון על העיקרון שלא כמחשבותינו מעשיו. כלומר, אין שום טעם לנסות לייחס כוונה למעשי ה'. ובוודאי שלא לייחס לו מניע שפל כמו רדיפת כבוד או גילוי כבוד.
אז אשמח על ביאור בענין.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2004 01:00 |
|
| |
אקדמאי
כפי שהעיר כבר שכננו הטוב אם הופכים את סדר המלים בשאלה שבראש האשכול מקבלים : 'היתכנו חיים על פי התורה , על המאדים?' שזהו בעצם השאלה שלך .
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2004 01:54 |
|
| |
מיימוני
כשהרבי הביא את המדרש על הפסוק אורו מרוז, היה זה כדי להוכיח שאין סתירה לתורה אם ימצאו שם אנשים.
הוא לא בא להוכיח מהתורה שיש שם אנשים.
זה היה כמדומה בשנים תשכ"ח-ט, לפני שהגיעו בפעם הראשונה לירח.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2004 02:02 |
|
| |
אקדמאי אנא עיין בדברי הרמב"ן שזכרתי לפני שאתה מגבש לך דעות משלך. ובענין השפלות אני מצטער מאד אך כיצד אתה קורה לזה שפלות? הרמח"ל ועוד רבים מדברים רבות על כך שמחוקו של הטוב להיטיב ולכן ברא אותנו.
אך בנוגע לתפקידנו הוא נתן לנו תוכנית שכותרתה היא "כל הנברא בשמי לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" (מה דעתך על הפסוק הזה?) כמובן שכל העניין הזה הוא לטובתינו ורק משום המושג של נהמא דכסופא אנו נצרכים לעבודה , כך שבסוף באמת המטרה היא בשבילנו ולא בשבילו (להתענג על ה') אך כשאנו דנים על תפקידנו זה ברור שתפקידנו הוא כל הנברא בשמי וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2004 03:04 |
|
| |
שמעתי פעם שיש רמב"ן על הנושא בפרשת בראשית, ואיני יודע מקומו
ואגב, אולי זה קצת שייך לנושא, ידועים דברי התפא"י בענין בונה עולמות ומחריבן, וההתנגדות לזה, (השייכות לנושא, איזו תורה היתה שם? ואיזה מעמד הר סיני? האם היה עם נבחר? כמובן שזה לא אותו דבר ולו מהטעם הפשוט ששם מדובר על תקופות אחרות, ואילו כאן גם אם אין שם כלל עובדי ה' בכל דרך שהיא, הרי לא גרע זה ממקומות אחרים על פני כדור הארץ שאין שם עובדי ה' ולא נבראו אלא בשביל ישראל ואף שאיננו יודעים היאך הם בשבילנו)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2004 09:15 |
|
| |
נרויסט יקר
כמדומה שהערתך האחרונה, שכיוונת אל אקדמאי, נועדה אלי. אז אני עונה עליה.
ובכן, ראשית אשמח על הפניה מדוייקת לרמב"ן בפרשת בא.
שנית, בוודאי ידוע לך ששיטת הרמב"ן אינה היחידה. אם תעלעל בפורומנו, תגלה שיש גישות נוספות, גם לפסוק זה של "לכבודי".
למשל, הרמב"ם יפרש זאת לא במובן של "כבוד שמים", במובן של גילוי יכולת ה' בבריאה, אלא כתיאור שמטרתו להרחיק ייחוס כוונות אחרות לבורא.
אשר לרמח"ל שעליו הסתמכת, יש לעיין בדברים היטב, כי הם יוצרים קושי פילוסופי ותיאולוגי כבד, גם אם הם ניתנים לביאור וגם אם הם הפכו לגישה החרדית המקובלת.
האמנם "מחוק הטוב להיטיב"? האם הקב"ה פועל שלא מתוך החלטה והכרעה, אם ניתן לייחס לו דבר זה, אלא בהכרח, כאוטומט? בוודאי לא לכך נתכוונת.
ובוודאי שמת לב שיש כאן עירוב של שני מניעים:
א. הרצון להיטיב - שיטת הרמח"ל.
ב. הרצון לגלות כבוד שמים - שגם הוא מופיע ברמח"ל - ואצל אחרים, אולי הרמב"ן שאיני מכירו היטב.
אך בעוד הנושא הראשון ניתן להבנה על ידי, השני סתום מאד.
וכי צורת בריאה כזו או אחרת מגלה יותר על נפלאות הבורא מאשר צורות אחרות?
נכון שהרמח"ל כותב שבסוף הדורות, כאשר נתבונן אחורה - כלומר, מי שיזכה להיות באותו זמן - נראה את ההיסטוריה כסימפוניה שמציגה את כבוד ה'.
אך מעודי לא הבנתי כיצד מהלך היסטורי מסויים מראה השגחה וכבוד יותר מאחרים.
וזה נושא שבאמת עדיף לפתוח לגביו אשכול חדש.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2004 09:18 |
|
| |
.
עד שאנו דנים באפשרות קיומם של חיים תבוניים על פני המאדים, תוהה אני אודות קיומם של חיים תבוניים כאן, על הארץ.
|
|
|
|
|
