|
|
| נשלח ב-9/2/2004 12:52 |
 |
| |
הדעת / ר' נחמן מברסלב
אמר: כל הצרות והייסורים והגלות אינם אלא לפי חיסרון הדעת, אזי יושלמו כל החסרונות, בבחינת "דעת קנית מה חסרת" (נדרים מ"א) וכתוב : "לכן גלה עמי מבלי דעת" (ישעיה ה)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2004 13:05 |
|
| |
על החכמה\רבי נחמן מברסלב (לקוטי מוהר"ן סימן מד)
"ובאמת אחר כל החכמות.אפילו מי שיודע החכמות באמת.אחר כל החכמות.צריך להשליך כל החכמות.ולעבוד את השם בתמימות בפשיטות גמור.בלי שום חכמות.
וזה היא החכמה הגדולה שבכל החכמות-לבלי להיות חכם כלל"
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2004 13:09 |
|
| |
נכתב בפני ונחתם בפני
בא במחתרת בלילה מבודח, ויצא לאור השמש בפרהסיה מת מצחוק.
הרי אמרו חכמים: תתרחק מהאישה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2004 11:30 |
|
| |
סתם תהיה ,
האם יש למישהו סברה , על ההפרש בין גישת הירושלמי והבבלי? (שמתבטאת בעוד כמה וכמה נושאים.)
ועוד משהו , בקשר לתת-ענין ש"נידון" פה.
איקה , לא דייך שאת נוהגת שלא כדרכי החכמים , ואומרת "קבלו דעתי" , אלא שאת מורידה גם את הרמב"ם איתך לדיוטא הזו , הניחי לאמת להופיעה בכוחות עצמה . אמנם רובינו לא מבינים כלום , אבל זה לא יעזור גם אם תסבירי , אז ...
בתודה מראש .
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2004 12:23 |
|
| |
'קפיצת מדרגה' לחסרי התקנה שאינם מבינים כלום, הם עכשיו גם מדברים בשם הרוב .
תוקן על ידי - איקה - 11/02/2004 12:27:33
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2004 18:17 |
|
| |
אישציפור
תוכל לפרט קצת על ענינים שידוע לך על הבדלי גישה בהם בין הירושלמי לבבלי?
אודה לך מאוד
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2004 23:52 |
|
| |
יש באגרות הראי"ה על זה כרך א' התכתבות בינו ובין רא"א הלוי
אל תצל מפי דבר אמת
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2004 09:42 |
|
| |
ועוד על היחס של שני התלמודים לנושא הפרישות.
על יואב נאמר שקברוהו במדבר."ויקבר בביתו במדבר"
המדבר מסמל פרישות,בריחה מהחיים/מהחברה,מקום שבו יכול האדם לכאורה לעלות ברוחניות.
התלמוד הירושלמי דורש "מדבר" לגנאי.הוא רואה ב"מדבר" דבר שלילי.
"וישלח ביד בניהו ויפגע בו וימיתהו ויקברוהו בביתו במדבר וכי מדבר היה ביתו אלא ללמדך שכיון שמת יואב שר צבא ישראל נעשו ישראל כמדבר. אין תימר שהיה בוזז ובונה להן דימוסיות ומרחצאות שבח ואין תימר שהיה בוזז ומאכיל חכמים ותלמידיהם שבח שבחים"
(ירושלמי מסכת מכות פ"ב ה"ו)
לעומתו התלמוד הבבלי דורש "מדבר" לשבח.
"ויקבר בביתו במדבר אטו ביתו מדבר הוא אמר רב יהודה אמר רב כמדבר מה מדבר מופקר לכל אף ביתו של יואב מופקר לכל דבר אחר כמדבר מה מדבר מנוקה מגזל ועריות אף ביתו של יואב מנוקה מגזל ועריות"
(מבוסס על מאמר של הרב אברהם הכהן בל"ס ראש מכון הירושלמי בחוברת "מאורות הירושלמי")
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2004 23:35 |
|
| |
הבבלי לא מדבר על פרישות רק על מוטיב אחר במדבר. לא את הפרישות רק הנקיות מגזל וכדו'. יש שפע רק עם צורה אחרת.אולי יש כאן הסתכלות כללית ופרטית. הירושלמי מבין שביתו של יואב זה כל כלל ישראל ורואה בזה תיאור לכלל, ואילו הבבלי תיאור על מעלותיו הפרטיות.
אל תצל מפי דבר אמת
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2004 06:27 |
|
| |
ההייתי רוצה להגיב לגופו של עניין .1) המושג של אלו ואלו וכו' לא בשביל להדחיק סתירות ברורות הוא בא , אלא שזה עצמו מהוה נושא ללימוד מעמיק.
ולגופו של עניין ,לא תימצאו בכל התורה, שבכתב ושבע"פ עד לחתימת התלמוד ,ולו גם רמז לזה שיש עניין כ"ש בהסתגפות,אלא ההפך הברור ואכמ"ל ,ומה שמובא דברים כדוגמת בן עזאי איני מבין כלל מה קושי יש בזה, וכי קשה להבין שמישהו ניכנס ראשו ורובו בדבר כ"ש, עד כדי שדברים אחרים כבר לא מעניינים אותו כלל.דוגמאות ישנם לרוב.הלזה תיקרא מסתגף ? 2)מה שמובא מדברי הגמ' נידמא עליו כמו שכפאו שד,
למעיין בדברי הגמרא, יבואר היטב, שכל זה לא היה אלא כדי שלא יתן עיניו באחרת ,שאכן בא ללמדינו עד כמה מידה מגונה היא ,וכן באותו עניין מדברת הגמרא בכל אותו עמוד,עיי"ש (נדרים דף כ עמוד ב')
וככלל מבואר היטב שהתורה לא ניתנה אלא להנעים את שהותינו עלי אדמות וניתנה כתורת חיים אשר תורה ותכוון לנו, עם הניבחר ,דרך ניבחרת ,וכבר אמרו חז"ל שכשנשמה נישלחת לזה העולם הקב"ה מדריכה ,ישנם שני דרכים, דרך הרע ודרך הטוב,וזה גם דרך החיים ,ובחרת בחיים. וכבר לימדונו חז"ל מה היא דרך החיים , מה דשאני עליך לחבריך לא תעביד ,זה הוא כל התורה כולה, ואידך פירושה היא ,זיל גמור, והיינו שכל הנילמד בתורה ,אינה אלא זה הפירוש, שארוכה היא כארץ מידה ורחבה היא כים , והיא חיינו ואורך ימינו כפשוטה.
ואשרינו שזכינו להימנות, עם עם הניבחר ,ולא עם עמים שרואים בלהנות מעולמו של הקדב"ה חטא ופשע רח"ל .וכל מה שטיפטף אצלינו מהם טופטף רח"ל ויהי ה' עמנו שלא ניהיה ח"ו מהם ומכלל אלו המגלים פנים בתורה שלא כהלכה.
אל תיתן את פיך להחטיא את בשרך .
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2004 14:28 |
|
| |
עוד לא גמרתי.
הבבלי(במסכת עבודה זרה כ' ע"ב)מביא את אמרתו
הידועה של רבי פנחס בן יאיר אודות סדר הדרגות עד לדרגה של רוח הקודש ותחיית המתים:
"א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי פרישות פרישות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי <חסידות חסידות> [קדושה קדושה] מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי <קדושה קדושה> [חסידות חסידות] מביאה לידי רוח הקודש רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים"
גם הירושלמי מביא אמרה זאת משמו של רבי פנחס יאיר אולם בשינויים מסוימים.אחת מהם היא שאין הוא מציין את הצורך בפרישות!(לעומת הבבלי שכן):
"רבי פינחס בן יאיר אומר זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי קדושה קדושה מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי חסידות חסידות מביאה לידי רוח הקודש רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים תה"מ מביאה לידי אליהו זכור לטוב. זריזות מביאה לידי נקיות דכתיב (ויקרא טז) וכלה מכפר נקיות מביאה לידי טהרה דכתיב (ויקרא יב) וכפר עליה הכהן וטהרה טהרה מביאה לידי קדושה דכתיב (ויקרא טז) וטהרו וקדשו קדושה מביאה לידי ענוה דכתיב (ישעיהו נז) כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח ענוה מביאה לידי יראת חטא דכתיב (משלי כב) עקב ענוה יראת ה' יראת חטא מביאה לידי חסידות דכתיב (תהילים קב) וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו חסידות מביאה לידי רוח הקדש דכתיב (תהילים פט) אז דברת בחזון לחסידיך רוח הקדש מביאה לידי תחיית המתים דכתיב (יחזקאל לז) ונתתי רוחי בכם וחייתם תחיית המתים מביאה לידי אליהו זכור לטוב דכתיב (מלאכי ג) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא"
תוקן על ידי - הבאבא_תור - 27/02/2004 14:33:06
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2004 15:49 |
|
| |
בן יוסף,
אמרתו של ר' פנחס בן יאיר פותחת בתורה ומסיימת בתכנים מיסטיים, ומתארת "מדרגות" שאדם מטפס ועולה מדרגה מדרגה, רק אחרי שהאדם "השתפשף" בהם, והושרשו בנפשו תכונות נפשיות יסודיות,הוא מקבל עליו את ה"תורה" כנתון ראשוני לאדם המבקש את הדרך לשלמות. והפרישות פה לדעתי היא לא פרישה במובן של ניתוק, אלא, שהאדם שמורגל ללכת בדרך האמצעית והוא "הכובש את יצרו" נוקט בטבעיות בדרך החסידות, = "שהם אינם עושים מה שעושים אותו: מהטריחות גופותם, ופסוק הנאותיהם, אלא על דרך הלימוד לכוחות הנפש, כדי שיהיו נוטים מעט אל הצד האחר מעט" (רמב"ם ש"פ פ"ד)
נראה לי שאתה מבלבל בין חינוך שניתן כפרוגרמה מעשית להכתיב להמונים באופן שווה, בצורת המצוות המעשיות – ובמצוות המעשיות אין לך שום רמז קל שבקלים לפרישות כמוטו בחז"ל. איסורי –"עריות", ביאה" נידה" ניתנו כדי להגביל את היצר הסקסואלי שמטבע האדם קשה לו להשתלט עליו, ובחלק הזה של נפשו – "הזן", אין הבדל בינו לבין שאר בעלי החיים.
שבת שלום
תוקן על ידי - איקה - 27/02/2004 16:07:26
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2004 15:57 |
|
| |
גם עריות ניתן לראות כערבוב לא בריא בין רגש משפחתי לרגש המיני.ועובדה שגםמי ששטוף במין לא רוצה עריות.(וכן מובא בשמונה קבצים לראי"ה שזה סוד הענין- צ"ע אם זה לבנות חברה בריאה או משהו פסיכולוגי.כנראה עיוות פסיכולוגי.) וכן הנדה היא גם טמאה.
וענין זנות זה באה שלא בקדושה כמו אכילה בלי נטילה.קיום היצרים ללא סדר.לא באצילות הראויה לצלם.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2004 20:07 |
|
| |
איקה
בין אם הפרישות הנזכרת לעיל היא פרישות במובן
של ניתוק ובין אם זאת פרישות כמו שהגדרת אותה
"שהאדם שמורגל ללכת בדרך האמצעית והוא "הכובש את יצרו" נוקט בטבעיות בדרך החסידות, = "שהם אינם עושים מה שעושים אותו: מהטריחות גופותם, ופסוק הנאותיהם, אלא על דרך הלימוד לכוחות הנפש, כדי שיהיו נוטים מעט אל הצד האחר מעט" (רמב"ם ש"פ פ"ד)"
האם את לא סבורה שהעובדה שהירושלמי לא מזכיר את הצורך בפרישות והבבלי כן מציין זאת,אומרת דרשני?
האם את חולקת עליי בפירוש המונח "פרישות"?
אודה לך אם תסבירי במה את לא מסכימה איתי,כי אני לא בטוח שהבנתי למה את מתכוונת
|
|
|
|
|
