עשיית פסלים "בשביל המזל" - דעת הרמב"ם?

"הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה, וכן הקורא על התינוק שלא יבעת. והמניח ספר תורה או תפילין על הקטןבשביל שיישן- לא די להם שהם מנחשים וחוברים, אלא שהם בכלל כופרים בתורה, שהם עושים דברי תורה רפואת הגוף ואינם אלא רפואת נפשות...."

רמב"ם מדע הלכות עבודת כוכבים וחוקות עובדיה פ"יא הלכה יב.

נדמה שהרב עובדיה מתיחס לענין אבל איני יודע איך להתחיל לחפש (בפרט שאין לי את הספרים). אולי הכי קל לחפש בילקוט יוסף - קיצור שולחן ערוך?


איקה, מה שאת כתבת מתייחס ספציפית שאין לעשות מהתורה את הדברים האלה, אבל אדרבה משמע שלולא דברי תורה אין בעיה.

תוקן על ידי - קונילמל7 - 01/02/2004 14:36:26

קוני,

לא הבנתי...התסביר?

איקה, אראל שאל על בעית פסלים לשם מזל ואת הוכחת מהשתמשות בדברי תורה. הצבעתי שמהמקור שהבאת נשמעת בעיה של זלזול בדברי תורה ולא בעיה של עשית פעולות לשם מזל.

עניין החמסה הנפוצה בין הערביים הוזכרה אצל החיד"א ואצל הבן איש חי.

אין בזה חששא דהרמב"ם הנ"ל.מפני דהיא צורה חתוכה ואין עובדין לה כלל.אלא היא צורה שבה ידמו השוטים שתועיל להם וירווח להם.

אין לי ספק שהרמב"ם היה מתנגד לזה.ך לא מחששא עבו"ז הנ"ל.אם כי בעניין רחוק אפשר דהיא סרך לזה.יעויין במורה לגבי צורות הע"ז איך התחילו.
ולפיכך אפשר דחמירא משאר קמיעין הנזכרים בגמרא וברמב"ם הלכות שבת.

אפשר שהחיד"א העלה עניין זה לקדושת ישראל אחר שכבר נמשכו אחריה.ולפיכך הצריך תמורתה אות ה עשויה מכסף.ודו"ק.

כעניין הדג הנפוץ בין הישמעאלים והעלוהו ישראל לעניין משל הדגים המיוחס ליוסף כדאיתא בברכות דף כ.

לאיקה-דברייך אחר המחילה אינם נוגעים לסוגיא זו.מפני ששם עוסק בעניין הנהנה מדברי תורה ומדין הלוחש על מכתו כדאיתא בשבועות ובסנהדרין.וכיו"ב כתב הרמב"ם לגבי מזוזה והשמות.ועיין ספר חסידים ודו"ק.

והקב"ה יצילנו מן הדמיונות אמן.

"והמניח ספר תורה או תפילין על הקטן בשביל שיישן" מה זה?

שמעתיפעם שבטקס חלוקת פרסים ספרותיים, נאם בשם הזוכים הרב קאפח. נאומו הוקדש למחאות חריפות נגד איור של חמסה שהופיע על כריכת תוכניית האירוע.

ועוד,

רמב"ם בפירוש המשנה ע"ז פ"ד, מ"ז

"ממה שאתה צריך לדעת כי הפילוסופים השלמים אינם מאמינים ב"טלאסם"(1), אלא לועגים להם ולאותם החושבים שיש להם השפעה, וביאור זה יארך, אבל אמרתי את זאת מפני שאני יודע שרב בני האדם ואולי כולם נפתים אחריהם פתיות גדולה מאוד ובדברים רבים ממיניהם, וחושבים שהם דברים אמיתיים, ואין הדבר כן, ואפילו טובים וחסידים מאנשי תורתינו חושבים שהם דברים נכונים אלא שהם אסורים מטעם התורה בלבד, ואינם יודעים שהם דברים בטלים ושקריים שהזהירה התורה עליהם כדרך שהזהירה על השקר, והם דברים שנעשה להם פירסום אצל העמים,,,,,ואמרו שאם היה כוכב האושר פלוני במקום פלוני המתאים לו,עושין צורה באופן כך וכך, ומביאין בה מן התועלת כך וכך, ואם היה כוכב הרע פלוני פלוני במקום פלוני המתנגד לו עושין צורה באופן כך וכך ומסלקין בה מן הנזקים כך וכך

(1) יחיד "טלסם" רבים "טלאסם" מילה שהובאה לערבית משפה זרה והוראתה, כתב, שרטוט, פסל או צורה, מובנים או בלתי מובנים שמדמים בהם ההוזים שהם מועילים או מזיקים ( הרב קאפח)

ועוד,

הרמב"ם מו"נ חלק שלישי פכ"ט

ואני אזכיר לך הספרים אשר יתברר לך מהם כל מה שידעתי אני משטות ה"צאבה" והשקפותיהם, כדי שתדע על נכון אמיתת מה שאומר בטעמי אותן מצוות. הספר הגדול בזה הוא "הפלחה הנבטית" תרגום "אבן וחשיה" ואודיעך בפרק שיבוא מדוע עשו ה"צאבה" שיטותיהם בחבור אחד עם עבודת האדמה. וספר זה מלא בהזיות עובדי עבודה זרה וממה שנפש ההמונים נוטה אליו וקשורה בו, כלומר מעשה- ה*טלאסמות* - והורדת הרוחניות והכשפים והשדים והרוחות.....

*טלאסמות* -שם כולל לדבר הנעשה לסגולה. יהא זה עיקרין, או ציור, או כתב מובן או בלתי מובן. במילה הידועה יותר בעברית "קמיע" (הרב קאפח)

אראל וכולם

עד כמה שידוע לי, נכונים דברי איקה. הרמב"ם היה דן את הסמלים האלו כטליסמאות. כלומר, ככלים שמורידים את השפע מן הכוכבים או גורמים כדוגמתם אל בעלי הסמלים ההם.

האם זו עבודה זרה שהורגים עליה? איני יכול לענות על שאלה זו בלי לעיין יותר, אך דומה בעיני שאיסור תורה ודאי יש כאן.

אם דעת הרמב"ם נחוצה לנו בזה, מן הסתם מואדיב יכול לאלפנו בינה.

(דב שוורץ כתב על נושאים אלו בספרו על המגיה בימי הבינים, ואשתדל להביא את המראה מקום).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

החמסה דינה כקמיע ועניינה לפי מאמינה להגין מפני עין הרע כפי שהבינוה הם.אין לה קשר להורדת רוחניות או להשפעות מכוכבים וכיוצ"ב ממה שציין הרמב"ם.ואף אי בעיקרה לכך היתה עשויה.כיום פסק שם רוחניות ממנה.ואינה אלא כקמיע בידי כל משתמשיה.

אין להיתפס להכללות "קמיע" שבדברי הרב קאפח זצ"ל.דאם כן כל קמיע או סגולה הנזכרת בש"ס נדונה כטלמסיאות.וזה וודאי אינו.ועוד שהרי הרמב"ם עצמו הביא מאותן הקמיעים והסגולות הגם שכפר בכוחם.אלא שייחס תועלתן לחלושי הדעת כמה שיישב רוחם.

אין ולא היה לחמסה דין עבו"ז.ובזה יודה אף הרמב"ם.אמנם הרמב"ם יתנגד להשתמשות בה כשם שיתנגד לשאר הקמיעין והסגולות .

וזה אני אומר אף אי ימצא מישהו בגנזי ההסטוריה כי פעם עסקו בה כטלמסאות.כי אין היא עניין נעבד אלא תלויה בכוונת המשתמש.וכיום צורת כף היד היא בכוונה ברורה להציל מעין הרע.ודינה ככל הסגולות נגד עין הרע הנזכרות בש"ס.ולא נגע ולא פגע כלל במה שהארכתם מדברי הרמב"ם.

מוטי,

עוד לא ענית על שאלתי?

"והמניח ספר תורה או תפילין על הקטן בשביל שיישן" מה זה?
למיטב הבנתי הדלה זה בכלל "סגולה" =קמיע, והוא אומר על זה: "לא די להם שהם מנחשים וחוברים, אלא שהם בכלל כופרים בתורה,,,"

לא הבנת, הרמב"ם אומר שהמקור לכל האמונות הטפלות קשורות להורדת הרוחניות ולהשפעות מכוכבים וכיוצא בזה. ובכללן גם הקמיע.

הציטוט שהבאתי לעיל אלה דברים שמתייחסים לש"ס. (פירוש המשנה) הכפירה שלו בקמיעות ובסגולות היא מוחלטת. והוא מציין שזה אסור מן התורה! להבדיל ממנהגים פסולים שהם בבחינת מגונה.

קמת יומרני מצידך לבקש מאיתנו לא להיתפס לרב קאפח ולפירושו.יש לך תחליף לרב קאפח ? תביא אותו.

ומהי אותה עין הרע? שהיא מופלת לטובה מכל האמונות הטפלות האחרות?

ומאיפה הגיעו הדגים החמסות אם לא מהכוכבים?

"ואמרו שאם היה כוכב האושר פלוני במקום פלוני המתאים לו,עושין צורה באופן כך וכך, ומביאין בה מן התועלת כך וכך, ואם היה כוכב הרע פלוני פלוני במקום פלוני המתנגד לו עושין צורה באופן כך וכך ומסלקין בה מן הנזקים כך וכך"

מה ההבדל בין הדברים הנאמרים לעיל לבין חמסה המרחיקה מעין הרע?




תוקן על ידי - איקה - 02/02/2004 11:47:48

איקה-לצערי את מערבבת בין נושאים שונים.עניין המניח ס"ת הוא עניין שונה לחלוטין.ראי גמרא שבועות וסנהדרין.

עבו"ז היא שקר-אך לא כל שקר הוא עבו"ז.

עניין הקמיעים אינו ע"ז.לא היה.ולא יהיה.

אין אני מערער על הרב קאפח.חלילה לי.אלא על הטעות שבהבנת דבריו.

כמו שכתבתי לעיל.הרמב"ם מחלק בין קמיעים לבין טלמסאות.והחמסה מכלל הקמיעים.וזה ברור לענ"ד.

על צוואת ר' יהודה החסיד (נולד ככל הנראה סמוך לאמצע המאה ה-12 ונפטר ב-1217 ) http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/mattoth/shp1.html