| נשלח ב-9/2/2004 07:10 |
 |
| |
ניקלאסי תודה
אי"צ
אני נועץ את סוף דבריך לשאלה הקודמת לה. אכן לא כל דבר ניתן לשומא ממונית, ולא כל חסרון שייך לממון, ומכאן שערך רגשי כמו האלבום של הסבתא וכיו"ב, אינו נערך על ידי ממון לכא', כי אינו עניין ממוני שמהותו שלטון ושימוש מוגדר.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2004 10:16 |
|
| |
יהוסף
העליתי רעיון באחד האשכולות לעבור על כל שורה בתלמוד ולנתח את תוכנה מצד עצמה ולפתוח אשכולות לשם כך. המנהלים הצביעו על העבודה שאתה עושה והציעו שאצטרף לאשכולותיך 'דכלה'.
אין לי בעיה להתחיל בבבא קמא אבל לימודי יהיה שונה מלימודך, כי ניסיתי לעקוב אחריך כאן, אבל נדמה שלימודך:
1. מיועד למי שמעונין להתעמק בסוגיות 'לאסוקי שמעתא להלכתא'.
2. בדרך הפשרנית המקובלת לבסס את העיון המעמיק על הטקסטים (לא כפי שלפי מה שהבנתי נהוג בבית מדרשכם ללמוד את העיון בצורה חופשית ורק 'לבדוק' בטקסטים).
אני מתכוין רק להבין מה עבר בראש של בעלי התלמוד לכן לימודי יהיה דומה יותר למה שקוראים 'בקיאות' אם כי נדמה שלא יפול באיכותו ממה שקוראים 'עיון'.
אשתדל להתחיל מתחילת ב"ק ולצעוד אחריך עמוד-עמוד. מקוה שזה בסדר מצידך ושידעו להבחין בין שני הלימודים המקבילים באותו עמוד, שלך ושלי, בכל אשכול!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2004 12:08 |
|
| |
אדרבא...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2006 09:52 |
|
| |
לענין אחריות על ממון שהזיק, מראה מקום:
שתי שיטות בתורת המשפט על חיוב נזקי ממונו, נדפס מחדש, שו"ת שרידי אש, ירושלים תשכ"ט) כרך ד, עמ' קכה.
יסוד האחריות על נזקים במשפט העברי, ספר השנה של אוניברסיטת בר אילן (יג), רמת גן התשל"ו, עמ' 132.
הרב נחום אליעזר רבינוביץ, אחריות על ממון שהזיק, מעליות כה, אלול התשס"ה, עמ' 71.
המאפיין של שלושת המאמרים אחזקה בשיטת האחריות מחמת בעלות ממונית (ולא יסוד הרשלנות), וכולם (ושני האחרונים בייחוד) כתובים בסגנון בהיר לכל קורא מכל סוג.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2006 17:45 |
|
| |
לעניין חובת השמירה - ייתכן שהדבר ידוע וייתכן שלא -
יש הרבה פרשות בספר שמות ובספר דברים, שמשלימות זו את זו כמו פאזל. לדוגמה, בדיני פיתוי
ואונס: בספר שמות מדובר על פיתוי נערה פנויה, ובספר דברים מדובר על 3 המקרים המשלימים - אונס
פנויה, פיתוי מאורסה ואונס מאורסה; כך גם בדיני משכון - בספר שמות מדובר על כסות לילה ובספר
דברים מדובר על כסות יום; ועוד.
בספר שמות נאמר "כי יפתח איש בור... ונפל שמה שור או חמור... בעל הבור ישלם", כלומר יש חובת
פיצוי אך לא נאמר בפירוש שצריך לשמור על הבור מפני נפילות. לעומת זאת בספר דברים נאמר "כי
תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך..." - כאן בפירוש נזכר שצריך לשמור על הגג כדי שלא יפלו ממנו,
אך לא נאמר איזה פיצוי צריך לשלם אם מישהו נפל. שתי הפרשות משלימות זו את זו.
|
|
|
|
|
