"מסירות נפש היהודי" - מהותה וגדריה

נדמה כי הניסיון לקבוע בצורה חד משמעית את ערך היהדות כולה כאחת, לחיוב או לשלילה, יש בו תמימות.

רבי היה אומר: "צא ולמד מהפרסומאים המוצאים בכל תג ובכל זיז תילי תילים של אפשרויות השפעה על נפש המתרשמים מהפרסומות. בדומה לכך, וכי יש סיכוי שיעמוד האדם על שלל ההשפעות הנובעות ממורכבותה של דת ובפרט זו היהודית? יש תהליך המתמשך שנים ודורות בו מתגלים פרטים פה ושם, אבל לגבי הכלל כולו עלינו להמתין שתימלא הארץ דעה"

אולי אתם מתכוונים להשתלב ולזרז את התהליך הזה?

על היהדות מפי היסטוריון נוצרי -
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=202733
הודעת ווטו 18.12.02

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=260262
הודעה ראשונה


בברכה.

זהירות!

מסירות נפש בטעם של פעם, מובילה לשיגעון של בעל המסירות נפש, שלא לדבר על הנזק לאחרים.

http://news.walla.co.il/?w=//519347


רבע מהילדים הפלסטינים רוצים למות כשאהידים

יום שלישי, 16 במרץ 2004, 13:36 מאת: עקיבא אלדר, הארץ


הפלסטינים כולם יזדקקו ל"אב חורג" שיתמוך בהם לאחר הנסיגה


מחקר גילה טראומות אצל 97.5% מהילדים, ש-84.1% מהם נכחו בלוויות. רבים מהם אינם מסוגלים לחייך ומרטיבים במיטתם.

בשיחת טלפון מלונדון, הפסיכיאטר ד"ר איאד סראג' נשמע מזועזע........

אין ספק שקיים קושי הגיוני בהבנת דברי אדמו"ר הזקן בספר התניא, העושה הבחנה בין יהודי לגוי - כל יהודי, כולל קל שבקלים, וכל גוי, כולל חסיד אומות העולם.
העובדה שיש להגיון בעיה בהפנמת הדברים לא משנה את העובדה שכך בדיוק הם פני הדברים. אדמו"ר הזקן לא כתב את ספר התניא ממסקנות פילוסופיות אליהן הוא הגיע כתוצאה ממחקר בתנאי מעבדה. לא מדובר פה בספר מחקר, אלא בבסיס יסודי של תורת החסידות, שהיא, כידוע, חלק מתורת הנסתר שניתנה למשה. העובדה שיש מישהו שלמד בישיבה את אותם דברים וקיבל לפתע "רוח ממרום" שעירערה אצלו את אותם יסודות, לא משנה את אמיתותם, אבל אולי כדאי שהוא יבדוק את תווית הכשרות בתפריט הארוחות שלו.
ברור שגם ליהודי העומד בפני מבחן הדורש מסירות נפש יש עדיין בחירה חופשית, ולכן ניתן למצוא כאלה שבחרו להמשיך לחיות, רק שאצל אותו יהודי שעשה כך, הבחירה הייתה מנוגדת לטבע העצמי שלו.
לעומת זאת גוי, "שאהיד" למשל, "מסירות הנפש" שלו נובעת מזלזול וחוסר ערך שיש בו מלכתחילה לחיי אדם, כולל חייו שלו.
גם אם הנתון הזה מקומם מישהו, גם אם יש פה אלמנט מטריד ומקומם כל מיני צדקנים, גם אם זה לא מסתדר עם כמה "עובדות".

לכוכבי.

לא כל "מחשבה" שאינה "מתאימה", היא גם מחשבה שאינה טהורה, שסיבתה "טמטום מוח" הנגרם ע"י אכילת מזון שאינו מאושר ע"י ועד רבני אנ"ש, ייתכן שהיא בס"ה מחשבה לא מאושרת.

רק דבר אחד ברור, היו יהודים שמסרו את נפשם כדי שלא לעבוד עבודה זרה, והיו יהודים שעבדו עבודה זרה, אף כאשר לא היו בסכנה.

הבחירה החופשית וגם טבעו של היהודי והאדם, באשר הוא אדם, מתחילים עם היוולדו, והם הסיבה לכל מעשיו, הן כאשר הוא מחליט למות והן כאשר הוא מחליט לחיות.

כל נסיון להסביר את מסירות הנפש של היהודי,כשונה, הוא לדעתי ניסיון עקר, אם כי אין זה אומר שאינו נכון.

אין לי עסק בנסתרות.

העובדה שלך, נישטאיך, אין עסק עם נסתרות אינה מפתיעה. היא, בעצם, נכונה לגבי כולנו.
העניין הוא - שלאדמה"ז בהחלט יש!
וזאת הייתה אמורה להיות נקודת המוצא שלך בכל הדיון הזה.
לא חייבים לחזור על כל הטיעונים שהועלו פה, אבל האם אתה טוען שדפוסי החשיבה, שהיא, כידוע, אחד משלושת לבושי הנפש, יכולה להכיל את האמירה שלך, הסותרת בעליל את מה שקובע אדמה"ז, שגוי, בגלל מהות נפשו, הרי גם כאשר הוא מוסר את נפשו, המעשה הזה בא אצלו ממקום אחר מאשר אצל יהודי?
אדמו"ר הזקן אינו אומר שלא יתכן מוות הירואי, למען מטרה נאצלת אצל גוי. הוא גם לא אומר שיהודי תמיד ימסור בפועל את נפשו. הוא רק קובע, בגלל שלו, בניגוד אלינו, יש בהחלט עסק עם "נסתרות", שאצל יהודי, בגלל הקשר המהותי, העצמי, שבין נשמתו (וגופו) לקב"ה, קשר המתגלה בעיקר בשעת מבחן קיצוני, הנטיה הטבעית שלו, המתחייבת מאופי נשמתו וזיקתה לאלוקות, תהיה למסור את נפשו. ואת זה הוא קבע, למרות שאולי זה עומד בניגוד לכמה מוסכמות וערכים "פוליטיקלי קורקטים". וכידוע הסיפור, באותו עניין, אם כי בהקשר אחר, בין אדמה"ז לשר, כשהוא ענה לו בהרחבה על כל שאלותיו, וכשהגיע לעניין שבסוף פ"ב בתניא, המתבסס על הגמ', "חסד לאומים וכו'", הוא רק חייך. וד"ל.
אשר על כן, אינך חייב לעסוק או להבין בנסתרות כדי לדעת, שכל מה שכתוב בתניא הם דברי אלוקים חיים, ולו רק מפני שפשוט אדמה"ז כתב אותם. נקודה. מצד שני, אולי המחשבה הנאיווית הזאת שלי, היא רק תוצאה של שטיפת מוח "מאושרת" בידי משטרת המחשבות של וועד רבני אנ"ש.

טעות, כמובן. את ההבחנה שבין נפשות יהודים וגוים עושה אדמה"ז בפ"א בתניא ולא בפ"ב.

לכוכבי,

אני יכול להוסיף על דבריך מכאן ועד להודעה חדשה, אך לא אעשה זאת, מאחר והנקודה המרכזית שבדבריך, היא גם הנקודה המרכזית שהיתה בדברי חברך מסתברא, שלא הסתברו אצלי, זמן רב עוד לפני שהופעת.

נקודה זו קובעת, שאנו לא מבינים את הדברים, מאחר והבנתנו מוגבלת, ואילו דברי האדמו"ר הזקן הם האמת לאמיתה, אף אם לא ניתן להסבירם או להבינם, מאחר ואדמו"ר הזקן מספר על המציאות האמיתית כפי שהוא יודעה מהמקור הראשון - הגוף שבו שורש נשמות ישראל.

אין לי כל רצון להתווכח על נכונות הקביעה שבדברי אדמו"ר הזקן, מהסיבה הפשוטה: אין לי ידיעה ממקור ראשון, ולכן גם איני יכול לומר שהדברים אינם נכונים, וכי כיצד אפקפק על מציאות דבר, שאיני יודע או מבין, כל שאמרתי: שהנסיון להסביר את דבריו, הוא נסיון עקר, מאחר והוא נסיון להסביר דברים שאינם דברים של הגיון.

ואף שאמרתי שאין לי רצון להתווכח על נכונות הקביעה של אדמו"ר הזקן, עדיין אשאל האם לדעתך אין לשאול על קביעה מהנעשה בעולמות העליונים, רק אם הבא לספר על הנעשה שם, הוא אדמו"ר מאדמורי חב"ד, או שגם גדולי ישראל אחרים יכולים לספר על הנעשה בעולמות העליונים?

אנא הרחב על הד"ל שבסיפור הידוע על ה"חסד לאומים חטאת".

על השאלה האם רק אדמו"רי חב"ד מוסמכים לקבוע את המתרחש בעולמות עליונים, או שגם גדולי ישראל אחרים, התשובה, כמובן, ברורה: בודאי שגם גדולי ישראל אחרים.
ספר התניא עצמו מרבה לצטט את הזוהר ואת כתבי האריז"ל ועוד, כמקורות לדבריו.
אשר לסיפור עליו ביקשת להרחיב: אם אדמו"ר הזקן הסתפק שם בחיוך, ולא נכנס עם השר למלכודת הדבש שהוא טמן לו, מתוך הנחה, שהוכיחה את עצמה, שאם על כל השאלות המורכבות והעמוקות שהוא נשאל, הוא ענה בבהירות ובטוב טעם, כנראה שגם על השאלה הזאת, יש תשובה מתקבלת על הדעת, ובכל זאת הוא נמנע מלענות לו, כשמצד שני, זה לא מנע ממנו לכתוב את הדברים, כי הם משקפים את המציאות על פי התורה, אולי גם לי עדיף לא להצית פה את אש המחלוקת ממנה, ב"ה, יש לנו די.
בעיקרון, (וברור שזה ידוע היטב גם לך, לכן קצת מוזר למה ביקשת ממני להרחיב), כתוב שם:
"וגם מידות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמ"ח באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה ג"כ טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:
משא"כ נפשות אומות עובדי גלולים הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל כמ"ש בע"ח שער מ"ט פ"ג וכל טיבו דעבדין האומות עובדי גלולים לגרמייהו עבדין וכדאיתא בגמרא ע"פ וחסד לאומים חטאת שכל צדקה וחסד שאומות עובדי גלולים עושין אינן אלא להתייהר כו'".
האם אין יהודים יהירים? האם אין יהודים החושבים בעיקר על עצמם גם כאשר הם עסוקים בטובה לזולתם? ומצד שני, האם אין גוי שלכאורה נראה אציל נפש לעומת כמה יהודים?
ובכל זאת, למרות הכל, קובעת התורה שמדובר בשני זהויות מוגדרות ושונות מהותית.
אז נכון שאי אפשר להוכיח הכל בשכל. אבל גם השכל יכול להגיע די בקלות למסקנה שהוא מהווה מדד קטן ודי מוגבל בראיית דברים מופשטים שמעבר לשכל, שהוא עצמו נברא.
האם הייחוד הזה שלנו היהודים, בני העם נבחר, הופכת אותנו לגזענים?
לאו דווקא. אבל היא בהחלט מחייבת אותנו.
תפקיד הגוי בעולם הזה שונה. הוא אינו אשם שהוא נולד גוי. וכשהוא עושה מעשה חסד, גם אם מתוך מניע אישי, הוא ממלא את תפקידו ומגיע לו על זה שכר. לנו יש יותר אחריות. אבל האם לא סטינו מהנושא?