| נשלח ב-8/4/2004 23:45 |
 |
| |
או שפשוט ידחה את התיאולוגיה הקבלית ויהפוך לרמבמיסט 
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2004 23:49 |
|
| |
ממללא , תודה שקשה לחיות עם אישה שהיא א-להית במובן הרמבמיסטי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2004 08:18 |
|
| |
מציץ,
אתה בוודאי צודק לגבי ה"אין לה גוף", אבל אני דווקא מכירה משפחות בהן שולט השיח של "התארים השליליים"... 
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2004 17:15 |
|
| |
לאמשלום וכולם - מה הסיפור? נשים הן שונות מגברים.ולא לכיוון האגרסיבי.ברור שיש יוצאות מן הכלל אבל נדבר על הכלל.
חוץ מזה עצם העובדה שהגברים הצליחו לרדות בנשים שנים ארוכות ולהפלותן ללא פוצה פה ומצפצף מראה על חולשה ועדינות יחסית ,לא?
תוקן על ידי - ישרן - 09/04/2004 17:20:42
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2004 17:29 |
|
| |
ישרן,
אני שמחה ביותר שנתת לי לפחות שלוש הזדמנויות להיות "יוצאת מן הכלל":
בהיותי אגרסיבית - אני שונה מנשים, שכן הן עדינות; בהיותי עצמאית - אני שונה מנשים, שכן הן חיות תחת רודנות גברית; בהיותי מדברת ומביעה דעותי - אני שונה מנשים, שכן הן אינן פוצות פה ואינן מצפצפות.
אני מקווה שברור לך חוסר ההגיון היסודי בדבריך, על הקשר ההכרחי בין עדינות לבין היות נתון לדיכוי: האם יכולת להשתמש בהגיון שלך גם לגבי השחורים באמריקה ("השחורים בוודאי עדינים יותר, שכן עובדה כי הם היו נתונים במשך מאות שנים לשיעבוד הלבנים"), או אפילו לגבי בע"ח ("ברור שהנמרים והאריות עדינים יותר מבני האדם, שכן עובדה היא כי הם כלואים בכלוביהם").
כמובן שאין בדברי אלה כדי להצביע על דמיון כלשהו בין נשים לשחורים או לבע"ח (אם כי,יש מחברותי כאן בפורום "נמרות" רציניות  ...), אלא רק להדגיש את חוסר ההגיון בדבריך.
שבת שלום.
תוקן על ידי - אמשלום - 09/04/2004 17:32:49
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2004 17:56 |
|
| |
חיות נאבקות נגד הכולא ובאמת הן חלשות יחסית למכשירים שהאדם כולא אותן. וכל עבד- קשור בשלשלות או שהוא מרויח מזה משהו.ומיעוט הוא גם חלש בד"כ.וחסר עמדה.אך נשים הן לא אף אחד מהדברים הללו.
אה וזה רק כוון.לא היתי אומר שזו האמת( סתם כי זה לא מובן איך יחשוב שהוא אלוהים,וזה סתם פשטני מדי ולא מדויק- למה דם וכו'.).אז חבל לתפוס על זה יותר מדי מקום.
תוקן על ידי - ישרן - 09/04/2004 18:10:37
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2004 21:31 |
|
| |
מה עם זה שנדה אסורה לבוא בקודש ויש כאלה הפוסקים שאסורה לבוא לבית הכנסת בזמן שטמא מת מותר לבוא לבית המדרש
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 20:26 |
|
| |
ממללא הביא בהודעה שבעמוד הראשון (http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=795988&whichpage=#R_10) את דעת הרמב"ן, שטעם איסור נדה הוא כיון שדם הנדה נתפס כמזיק.
הדברים מפורשים יותר בדרשת תורה תמימה לרמב"ן, וז"ל:
ואזכיר נדה ושמוש תורה, וכן הענין שאסר הכתוב אשתו של אדם עליו, כלומר בימי נדתה, הוא מצד התולדה, כי ידוע, והרופאים כתבו כן, כי הנדה בעוד שהיא שופעת לא תתעבר, והיה זה עצמו טעם כי הכתוב אוסר האשה רק לקיום המין. ועוד טעם גדול מזה מ"ש רבותינו בב"ר שהולד הנולד מן הנדה יהיה מצורע והם אומרים בזה פלא גדול מפלאות התולדה שהם ו"ל אומרים שאם שמש ביום ראשון לנדתה נעשה מצררע לעשרים שנה וכו, וצריך עיון, ואנחנו אין חכמתנו מגעת לדעת זה, אבל על כרחנו נודה שהוא רע לצרעת, כי יש מן הנשים שאינן שופעות כל כך והן מתעברות בסוף נדתן, והולד נולד מקצתו מדם האשה לדעת רבותינו, ולדעת הפילוסופים כולו, ואין בו מזרע האב כלום רק שהוא היולי מן האשה, והמשל הביצה, והנה הררפאים מודים. שהוא כן. וכתב אחד מגדולי מחבריהם, שמזון הולד בתחלת ההריון מן הדם הבא למקור, ובעבור שאמר ראש הרופאים. שהוא ניזון מדם הנדה חשבו מקצת הרופאים בקיאים שהוא דם נדה ממש, והוא באר בראיה, שאם בא לו לילד דם נדה ממש לא יחיה כלל מפני רוע איכותו וכל שכן שאינו נוצר ממנו, מפני שדם נדה עצמו בא לרחם תמיד ושואב ממנו מקום יצירת הולד, כמו ששואב הזכוכית מן האור, וממנו נעשה לרוב בני אדם אל בחצב"ה הואובול"ה. עכשיו, ראו לעיני אלה, כמה קשה ענין הנדה וכמה תועלת להפרד ממנה, וכן רמזה תורה במה שהצריכה לזבה שבעה נקיים כדי שתתנקה מאותה קליטה, שקלטה כח הדם הרע ההוא, וכן כל דרכי התורה תועלת לגוף ולנפש, כי הרופא שידע יצירתם הוא צוה כן, ויש להאריך בזה מאד, כגון בדיני ימי טוהר ובדיני הבהקים שדנה בהן תורה דין צרעת. בכלן נשיג פלאות תמים דעים, אע"פ שאנו בהם כמי שמשים לשונו בים הגדול.
שאלתי התמימה:
האם לפי הבנה זו, שאיסור אשה לבעלה נובע מהנחה מוטעית לפיה אין קשר לדם הנדה עם לידת הוולד, ואדרבה הוא מזיק לו, יצא שלאור מה שהתברר במאה השנים האחרונות שנתגלו הקשרים בין מחזור הווסת לבין בלוטת תת-המוח, השחלה, רירית הרחם, וההורמונים השונים, והוברר תהליך הווסת הטבעי של האשה לפיו אדרבה, דם הנדה הוא זה שיוצר את הולד;
אם כך כל איסור נדה נובע מהבנה מוטעית בזמן אלפים שנות תורה שדם הנדה אינו הדם שממנו נוצר הולד אלא אדרבה דם רע הוא ומזיק לולד שיוולד ממנו, ועל כן נקבע כדבר הזה, ובהתחדש כח החידוש בתורה כמאה"כ תורה חדשה מאיתי תצא יתבטל איסור נדה לבעלה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 21:02 |
|
| |
בא"א,
לא הבנתי את המשפט - "דם הנדה הוא זה שיוצר את הולד". אתה מוכן להסביר למה אתה מתכוון?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 21:37 |
|
| |
אני מתכוין לכך שבהיעדר הפריה, הגופיף הצהוב שממנו יכל להיוצר הולד מתנוון, פעילות הפרוגסטרון נפסקת, ומתבטלות כל ההכנות של הרחם לקבלת הביצית המופרית ולפיתוח ההריון. עקב כך מתמוטטת הרקמה הרירית על בלוטותיה וכלי הדם הרבים שבה, והרירית מתקלפת ונושרת החוצה יחד עם דם והפרשות שונות, וזהו הווסת. (מתוך אנציקלופדיה רפואית הלכתית של פרופ' הרב שטינברג).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 21:42 |
|
| |
בא"א,
כלומר, לא "דם הנדה הוא זה שיוצר את הולד", אלא שדם הנדה נוצר באותו מקום בו אמור העובר להיווצר, ומאותם החומרים האמורים לשמש לקליטת העובר...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 21:50 |
|
| |
לא נוצר מאותם חומרים, אלא הוא אותם חומרים עצמם. לא?
|
|
|
|
|
