במענה על מכתבו מיום ד'... הנה מצורף בזה הערותי, ומובן שאין זה בתור הסכמה שאין מדרכי בזה, ומובן ג"כ שאם לא יושמטו מהדפוס מה שלפי דעתי יכול להביא למכשול הרי אין רשות גם להזכיר שראיתי את הכתב יד בכדי שלא יתפרש הדבר שגם לי חלק בהמכשול.
עמוד ע': בענין נטיעת עצים בט"ו בשבט, הנה אין לערב את זה במנהגי שו"ע וכו' ויש להשמיטו מספר שצ"ל שוה לכל.ע"כ ציטוט
וראוי גם לענינים אחרים המתחדשים היום שלא כפי השולחן ערוך וחושבים בטעות שהם מיצווה למהדרין כמו הכרזה בענין משיח וויחי אחר התפילה וכי"ב
נשלח ב-11/2/2008 09:56
מיימוני:
אם הבנתי נכון, יש בדברים אלו התרסה נגד הנסיון לחדש מנהגים שלא על פי המסור לנו מאבותינו.
זה בהחלט קו מחשבה נכון.
ויש לצרף לזה, כפי שציין הכותב, מנהגים אחרים, חמורים עוד יותר, של נטיה למשיחיות...
ניתוח של הנטיה לפתח מנהגים ושל הנטיה למשיחיות יכול להיות מעניין מאד. חבל להסתפק בציטוט. ציטוטים, כשאין מסבירים אותם ועומדים על מה שנמצא מאחוריהם, עלולים להביא לשיתוק המחשבה במקום לפתח אותה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
*****
חלמישצור:
מימוני לא רציתי להרחיב בענין המצער של קמפיין מושיח והכרזת ויחי דברים שלא שיערום אבותינו ואין להם מקור לא עפ"י חסידות וודאי שלא לפי שולחן ערוך ושאר רז"ל ולכן השארתי כשאלה סתומה. ובענין זה מספר שבועות שמעל דפי עיתון כפר חב"ד
מתנהל ויכוח מענין בין הקוראים האם לנסיעות קברי צדיקים בחו"ל ונסיעות בדרכי רבותינו
הם נסיעות של קודש או חול
מי שרוצה לתייר בחו"ל יתכן וימצא היתר הלכתי לכך כגון לצורכי בריאות הגוף או הנפש וכד'
אבל נסיעות "בדרכי רבותינו" להפוך דבר כזה למיצווה במקום שאולי מותר בדוחק בדיעבד???..
בודאי יש לך ולשאר החברים חוו"ד בענין מצער זה
*****
קונילמל7:
חלמיש
מה כל הרעש?
וכי בשו"ע הרב, טעמי המנהגים, משנה ברורה, כף החיים, מנהג ישראל תורה ועוד, לא נזכרו מנהגים שלא היו כתובים בשו"ע?
אם הרמ"א היה היום והיה כותב 'במדינות אלו נהגו לנטוע נטיעות בט"ו בשבט ולזרוק קשת בל"ג בעומר'? מה היה קורה?
ואם הספר 'מנהג ישראל תורה' היה כותב 'נהגו עדות חסידים המאמינים שאדמורם משיח לשיר יחי אחר התפילה'? מה היה קורה?
היינו גונזים את הספרים?
הדיון הוא אחר לעצם הנושא, אבל לא מפני ש'לא כתוב בשו"ע'.
יש מקום להביא מקור תורני עקיף לחשיבות האקו-אתיקה, כלומר אקולוגיה שאינה דווקא למען האדם, והוא מט"ו בשבט. זהו ראש השנה לאילן, אף שיש ר"ה לפירות (=עצרת, שנדונים בה על פירות האילן). ולכאורה מכאן ראיה שיש דין על העולם גם ביחס לעצי סרק, או לאילנות עצמם בלי קשר לפירות.
נישט,
ממש לא לכאורה. העובדה שרואים בזה חג נעוצה לפי הגאונים בכך שדימו את כל ימי ר"ה להדדי. והרי כידוע כתב הרמב"ן בדרשת ר"ה שלו שהחגיגה בר"ה היא משום שהוא יום הדין. על כן נראה שגם בט"ו בשבט החגיגה היא מפני שיש שם דין. אלא שכפי שכתבתי על הפירות נדונים בעצרת, ולא ביום זה (ר"ה שם במ"ב). על כן היה נראה לי שנדונים על העצים עצמם ולא על פירותיהם (ואכן ט"ו בשבט הוא העת שעולה השרף באילנות. ועוד, שנגה הראובני כותב בספרו שמה שנקלט בט"ו בשבט הוא עצי סרק ולא עצי פרי).
ובאמת אותם פיוטים שהביא יערי (שמובאים ב'ספר החג והמועד' שקיבלתי לבר-מצווה שלי (לפני כמה חודשים ). ואל יחשדוני זדים שמעיין אנוכי בפיוטים) הם הם שגרמו לי לחשוב את מחשבתי זו, שהרי אם תתבונן בפיוטים תראה שהוא טעה ברואה. מובאים שם לא מעט עצי סרק ומשמע שהפייטן סבר שמתפללים גם עליהם.
ואפילו האתרוג שהתפללו עליו החסידים בט"ו בשבט אינו מיועד לאכילה, ולכן הוי כעץ סרק, אם בכלל מביאים ראיה מהחסידים וצל"ע.
_________
[לאחר קריאת תוכן הלינק] הוא אשר אמרתי שהוא טעה ברואה. לא מדובר שם על פירות, וגם לא על יום הדין לפירות, אלא על האילנות. והראיה הכי טובה היא שחלקם אילנות סרק.
נשלח ב-9/2/2009 09:45
.
נשלח ב-9/2/2009 11:53
"מנהג אכילת פירות – יותר טריים ופחות יבשים – איננו חלק מהמקורות הראשוניים של ט"ו בשבט. כאשר חז"ל קבעו את ט"ו בשבט כ"ראש השנה לאילן" הם לא התכוונו כלל ועיקר ליום חג. במקורו ט"ו בשבט היה מועד סיום שנת מס. באותם ימים ט"ו בשבט שימש כיום הקובע להפרשת תרומות ומעשרות, שהן המסים שבהם היה חייב כל חקלאי. אז ביניננו לבין עצמנו, מי עושה מיום הגשת דו"ח למס הכנסה יום חג? אף אחד. ובכל זאת, כיצד התגלגל ה-1 בינואר של ימינו לחג של נטיעת עצים ואכילת פירות"
"מסורת ט"ו בשבט צמחה דווקא מתוך רגשות שנקשרו לטבע. עם-ישראל מוגלה מארצו, מרוחק מאדמתו, תלוש ועקור ממכורתו, חיפש את השורשים לקשר עם ארץ ישראל, האילן שיומו הוא ט"ו בשבט נתגלה כסמל המתאים ביותר. מעלותיו מרובות ובהוויתו ביטא את השורשיות שכל כך חסרה."
לפי מקור זה אין כל מקור הלכתי לחגיגה כל שהיא בט"ו בשבט.(גם לא אכילה של פירות טריים או יבשים.)
השאלה שלי איך קרה שיהודים לפני מאות שנה (מה שהיום היינו קוראים יהודים חרדים)יצרו לעצמם מנהג רק בגלל רגשות שהרגישו? האם זה היה מנהג עממי או שחכמים בדורות ההם קבעו אותו?
האבסורד הוא שהיום אוכלים בארץ ישראל פירות (שרובם מהדרים שיהיו מטורקיה דווקא) כזכר למנהג שהחל בחו"ל בגלל געגוע לארץ ישראל.......
נשלח ב-9/2/2009 12:44
צענע
האבסורד הוא שהיום אוכלים בארץ ישראל פירות (שרובם מהדרים שיהיו מטורקיה דווקא) כזכר למנהג שהחל בחו"ל בגלל געגוע לארץ ישראל.......
כמו האבסורד- שפעם ישבו-אותם יהודים בגולה והתגעגעו לישב בארץ ישראל, והיום יושבים אותם היהודים בארץ ישראל, ומתגעגעים לגולה.
העיקר הוא כנראה הגעגוע,- הגעגוע לעבר- והגעגוע לעתיד.געגועים פוטרים מעשיה.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-4/1/2014 22:54
כבר נשאל בעבר.
משנה מסכת ראש השנה פרק א
משנה א [א] ארבעה ראשי שנים הם באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו:
כבר שאלתי- כל ראשי השנה נאמרו בלשון רבים, רק ר"ה לאילן ביחיד? למה לא לאילנות?
נשלח ב-4/1/2014 23:08
גם לנטיעה נאמר בלשון יחיד וגם זה אילן
יש פה שני סוגים של ראשי שנים - של שנים ושל צמחייה. אולי של שנים ברבים כי הם כל הזמן עוברם. ושל צמחייה - ירק בודד אינו חשוב, אבל אילן חשוב
נשלח ב-4/1/2014 23:12
שכחתי למנות מעשר בהמה. אבל שמה זה פשוט שזה לשון יחיד דווקא, מכיוון שמעשר זהו מושג
נשלח ב-4/1/2014 23:13
אליקים לפי דבריך האילן בעצם נכתב פעמיים, אילן +ונטיע ,מענין ולכן זה כן ברבים. יש לזה אח במשנה?
נשלח ב-5/1/2014 14:31
רש"י מסביר שנטיעה זה לערלה ואילן זה לשנת מעשר. אינני יודע אם יש מקום אחר במשנה שדומה
נשלח ב-5/1/2014 15:12
המשנה משתמשת בלשון יחיד כלשון התורה (ויקרא כז, ל): וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא. לפיכך, אפשר לשאול למה ירקות בלשון רבים. והתשובות בירושלמי (מעשרות א, א): מפרי העץ - לא כל פירות האילן (זנים שפירותיהם אינם טובים למאכל אדם פטורים ממעשרות), ירקות מניין? איסי בן יהודה אומר: המעשרות לירקות מדבריהן.
נשלח ב-5/1/2014 22:33
מם80 כתב:
המשנה משתמשת בלשון יחיד כלשון התורה (ויקרא כז, ל): וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא. לפיכך, אפשר לשאול למה ירקות בלשון רבים. והתשובות בירושלמי (מעשרות א, א): מפרי העץ - לא כל פירות האילן (זנים שפירותיהם אינם טובים למאכל אדם פטורים ממעשרות), ירקות מניין? איסי בן יהודה אומר: המעשרות לירקות מדבריהן.
יפה מאד אבל למה אם כן לא כותבת המשנה עץ כמו התורה?
נשלח ב-6/1/2014 00:27
ירוחם,
בדקתי את שאלתך. הבלשן אבא בנדויד טען שיש תיחום בלשון חכמים בין לשון טבעית (אילן) לבין לשון תפילה (העץ): על פירות האילן אומר בורא פרי העץ. לפיכך, אפשר להסיק מדבריו, מאחר שמעשרין פירות האילן אחר חנטה שהוא עניין טבעי, המשנה נשנית בלשון אילן.
נשלח ב-6/1/2014 05:57
מימוני
<לא רציתי להרחיב בענין המצער שלקמפיין מושיח והכרזת ויחי דברים שלא שיערום אבותינו ואין להם מקור לא עפ"יחסידות וודאי שלא לפי שולחן ערוך ושאר רז"ל ולכן השארתי כשאלה סתומה>
המעיין באיגרת ימצא שם גם התנגדות להזכיר את דברי השו"ע. (כמו בענין ההתנגדות למנהג הכפרות) או שהוא מפקפק בדברי ראשונים) ורק המעיין באגרת בשלמותה יבין את סיבת ההתנגדות, וד"ל. והרי האיגרת :