ט"ו בשבט (חדש) הגיע, חג ל....

חלמישצור: נטיעות ט"ו בשבט 16/1/2003 21:44

לפנינו מענה כ"ק אדמ"ור לובביטש זצ"ל נבג"מ זי"ע

ב"ה, כ"א אייר, תשי"ד

ברוקלין.


שלום וברכה!

במענה על מכתבו מיום ד'... הנה מצורף בזה הערותי, ומובן שאין זה בתור הסכמה שאין מדרכי בזה, ומובן ג"כ שאם לא יושמטו מהדפוס מה שלפי דעתי יכול להביא למכשול הרי אין רשות גם להזכיר שראיתי את הכתב יד בכדי שלא יתפרש הדבר שגם לי חלק בהמכשול.
עמוד ע': בענין נטיעת עצים בט"ו בשבט, הנה אין לערב את זה במנהגי שו"ע וכו' ויש להשמיטו מספר שצ"ל שוה לכל.ע"כ ציטוט
וראוי גם לענינים אחרים המתחדשים היום שלא כפי השולחן ערוך וחושבים בטעות שהם מיצווה למהדרין כמו הכרזה בענין משיח וויחי אחר התפילה וכי"ב

מיימוני:

אם הבנתי נכון, יש בדברים אלו התרסה נגד הנסיון לחדש מנהגים שלא על פי המסור לנו מאבותינו.

זה בהחלט קו מחשבה נכון.
ויש לצרף לזה, כפי שציין הכותב, מנהגים אחרים, חמורים עוד יותר, של נטיה למשיחיות...

ניתוח של הנטיה לפתח מנהגים ושל הנטיה למשיחיות יכול להיות מעניין מאד. חבל להסתפק בציטוט. ציטוטים, כשאין מסבירים אותם ועומדים על מה שנמצא מאחוריהם, עלולים להביא לשיתוק המחשבה במקום לפתח אותה.



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

*****
חלמישצור:

בדיון על בל תשחית באילני סרק כתב מיכי:

mdabraham:

יש מקום להביא מקור תורני עקיף לחשיבות האקו-אתיקה, כלומר אקולוגיה שאינה דווקא למען האדם, והוא מט"ו בשבט. זהו ראש השנה לאילן, אף שיש ר"ה לפירות (=עצרת, שנדונים בה על פירות האילן). ולכאורה מכאן ראיה שיש דין על העולם גם ביחס לעצי סרק, או לאילנות עצמם בלי קשר לפירות.

*****
נישטאיך:

רק לכאורה:
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/toldot-2.htm

*****
mdabraham:

נישט,
ממש לא לכאורה. העובדה שרואים בזה חג נעוצה לפי הגאונים בכך שדימו את כל ימי ר"ה להדדי. והרי כידוע כתב הרמב"ן בדרשת ר"ה שלו שהחגיגה בר"ה היא משום שהוא יום הדין. על כן נראה שגם בט"ו בשבט החגיגה היא מפני שיש שם דין. אלא שכפי שכתבתי על הפירות נדונים בעצרת, ולא ביום זה (ר"ה שם במ"ב). על כן היה נראה לי שנדונים על העצים עצמם ולא על פירותיהם (ואכן ט"ו בשבט הוא העת שעולה השרף באילנות. ועוד, שנגה הראובני כותב בספרו שמה שנקלט בט"ו בשבט הוא עצי סרק ולא עצי פרי).
ובאמת אותם פיוטים שהביא יערי (שמובאים ב'ספר החג והמועד' שקיבלתי לבר-מצווה שלי (לפני כמה חודשים ). ואל יחשדוני זדים שמעיין אנוכי בפיוטים) הם הם שגרמו לי לחשוב את מחשבתי זו, שהרי אם תתבונן בפיוטים תראה שהוא טעה ברואה. מובאים שם לא מעט עצי סרק ומשמע שהפייטן סבר שמתפללים גם עליהם.
ואפילו האתרוג שהתפללו עליו החסידים בט"ו בשבט אינו מיועד לאכילה, ולכן הוי כעץ סרק, אם בכלל מביאים ראיה מהחסידים וצל"ע.
_________

[לאחר קריאת תוכן הלינק] הוא אשר אמרתי שהוא טעה ברואה. לא מדובר שם על פירות, וגם לא על יום הדין לפירות, אלא על האילנות. והראיה הכי טובה היא שחלקם אילנות סרק.

.

"מנהג אכילת פירות – יותר טריים ופחות יבשים – איננו חלק מהמקורות הראשוניים של ט"ו בשבט. כאשר חז"ל קבעו את ט"ו בשבט כ"ראש השנה לאילן" הם לא התכוונו כלל ועיקר ליום חג. במקורו ט"ו בשבט היה מועד סיום שנת מס. באותם ימים ט"ו בשבט שימש כיום הקובע להפרשת תרומות ומעשרות, שהן המסים שבהם היה חייב כל חקלאי. אז ביניננו לבין עצמנו, מי עושה מיום הגשת דו"ח למס הכנסה יום חג? אף אחד. ובכל זאת, כיצד התגלגל ה-1 בינואר של ימינו לחג של נטיעת עצים ואכילת פירות"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3211758,00.html



"מסורת ט"ו בשבט צמחה דווקא מתוך רגשות שנקשרו לטבע. עם-ישראל מוגלה מארצו, מרוחק מאדמתו, תלוש ועקור ממכורתו, חיפש את השורשים לקשר עם ארץ ישראל, האילן שיומו הוא ט"ו בשבט נתגלה כסמל המתאים ביותר. מעלותיו מרובות ובהוויתו ביטא את השורשיות שכל כך חסרה."
 
לפי מקור זה אין כל מקור הלכתי לחגיגה כל שהיא בט"ו בשבט.(גם לא אכילה של פירות טריים או יבשים.)
השאלה שלי איך קרה שיהודים לפני מאות שנה (מה שהיום היינו קוראים יהודים חרדים)יצרו לעצמם מנהג רק בגלל רגשות שהרגישו? האם זה היה מנהג עממי או שחכמים בדורות ההם קבעו אותו?
האבסורד הוא שהיום אוכלים בארץ ישראל פירות (שרובם מהדרים שיהיו מטורקיה דווקא) כזכר למנהג שהחל בחו"ל בגלל געגוע לארץ ישראל.......

צענע

האבסורד הוא שהיום אוכלים בארץ ישראל פירות (שרובם מהדרים שיהיו מטורקיה דווקא) כזכר למנהג שהחל בחו"ל בגלל געגוע לארץ ישראל.......

כמו האבסורד- שפעם ישבו-אותם יהודים בגולה והתגעגעו לישב בארץ ישראל, והיום יושבים אותם היהודים בארץ ישראל, ומתגעגעים לגולה.

העיקר הוא כנראה הגעגוע,- הגעגוע לעבר- והגעגוע לעתיד.געגועים פוטרים מעשיה.

_________________

מודה ועוזב