עוד בעניין פלורליזם [מוקדש לשחרית]

גם אם נקבל כאקסיומה שאין דעה אחת אמיתית, ואין דרך מוחלטת ויחידה, גם נסכים כי לא ייתכן שהאמת תהיה בו זמנית ובאותו המצב גם "כן" וגם "לא", שכן כל אחד מהצדדים כאמת סותר בהכרח את השני מהיות אמת. למשל, נניח ולפנינו ב' מרכבות העומדות לפני דרך צרה, האחת מלאה והשניה ריקה ומחמת כך אף נוסעת מהר יותר, למי זכות הקדימה?
שלושה תשובות אפשריות –
1. אין זכות קדימה לאף אחת מביניהן, מי שיגבר יצליח.
2. זכות הקדימה על המרכבה הריקה, שכן אם המלאה תיכנס לפניה תעכב את נסיעתה, ואילו הריקה לא תעכב את המלאה.
3. המלאה הנושאת סחורה, והגעתה אל ייעודה חשובה יותר, תהיה ראשונה לעבור בדרך הצרה.

אם ננקוט כתשובה 1, הרי שקבענו שהנתונים העקיפים יותר, כמו המהירות שלאחר מכן, או המטרה המחכה לזו המלאה, אינם רלוונטיים לדיון ברגע נתון זה. היות ושניהם מזומנים באותה המידה לדרך, אין שיקול חיצוני יכול לשנות את ההכרעה הטבעית למצב זה, שאין הכרעה, אלא "כל דאלים גבר". ומכאן שבבחירת תשובה 1, שללנו את תשובה 2 ו3.
אם ננקוט כתשובה 2, הרי פשוט שהחלטנו כי הנתונים החיצוניים יותר, גם אלו באים בחשבון בשאלה הנשאלת בצומת הדרכים, ומכאן ששללנו את תשובה 1, כמובנת מאליה. כאשר אנו מכריעים שהמהירות היא זו שקובעת מי יקדם, הרי שנקטנו עיקרון כזה: כאשר לשני אנשים זכות שווה, ויש לפנינו הכרח להקדים אחת מביניהם, עלינו לבחון מי יפריע פחות לשני, בקשר להתנהלות בדרך עצמה, אם יכנס קודם לדרך. גם נקטנו שהיעד הסופי אינו אמור לעניין את בעל העגלה הריקה, לשניהם אותה זכות ובאותה המידה להגיע אל ייעודם, ומכאן ששללנו את תשובה 3.
אם ננקוט כתשובה 3, שעל המלאה לעבור קודם, הרי שאין אנו מתייחסים אל המצב שיהיה בדרך, אלא על המטרה הכללית המניעה את שניהם לצאת לדרך, ומהיות ואין הכרעה בין שניהם, אנו מכריעים על פי חשיבות הנסיעה, ומכאן שנקדים את בעל העגלה המלאה. בנקיטה כמו זו בהכרח אין אנו יכולים לקבל את ההכרעה 1 ו2, כהכרעות נכונות. היות ועל פי הכרעה מס' 1, ראינו שאין עדיפות, והיות והכרעה מספר 2, היא הכרעה על פי הדרך ולא הכרעה השייכת לצומת זו, קרי מטרת הנסיעה, הרי ששללנו את ההכרעה על פי הדרך וחייבנו את ההכרעה על פי ערך עצמי יותר, בה העגלה המלאה עדיפה מחמת ייעודה המלא יותר בתוכן.

מכאן שבמקרה כגון זה אין מקום לפלורליזם, שכן יש הנגדה בין כל האפשרויות, ולא ניתן לקבל את כל התשובות כנכונות לגבי אותו מקרה. אם אנו עדיין מסופקים מה נכון, ומתוך כך אנו נותנים לגיטימיות של אמת לכל תשובה ותשובה, אין זה פלורליזם – קרי סבלנות לדעות, אלא "ספקניזם". ומכאן ברור שאם אי מי משתמש בהקשר למצב זה בביטוי פלורליזם, הרי שקבע את הפלורליזם לחולשת הכרע, ובשום אופן לא כקבלת אמת מגוונת, שכן אין ג' תשובות אלו יכולות להיות אמת באותו המקרה, שכן נוגדים הם אלו את אלו.

ומכאן בהכרח, שהאפשרות להיות פלורליסט היא אך כלפי מצבים בהם אין הנגדה בין שתי האפשרויות. זאת אומרת א"כ שפלורליזם אינו בוחר באופן שרירותי אופציה מסוימת כאשר שתי האופציות נראות בעיניה כאמת. אך שוב, יש לנו גם כאן אמת וודאית, בה אנו מניחים ששתי השיטות נכונות, כי אם מתוך ספק אנו מניחים זאת חזרנו אל ה"ספקניזם".

[ברור שכל מקרה לגופו, הנידון הוא על מקרה בו ג' הטיעונים מצד עצמם אינם נשללים, ומוצאים את מקומם כ"צד"]

------------------

כצעד הבא, נשאלת השאלה, איך מכריעים כזו שאלה כמו זו של המרכבות, האם במקרה כזה ההכרח שה"ספקניזם" תיטול את מקומה של הפלורליזם?

שחרית, תודה על הדברים, ועל הקטע האחרון.

איני מבין איך נקטת שבכולן יש אמת ללא שלילת האחת את רעותה, הן הוכחתי כי תשובה א' כנכונה בהכרח סותרת לב' וג' וכן הלאה ע"ז הדרך...
ראי נא שוב לעיל, ואם לדעתך יש טעות צייני ביחס לקטעים העוסקים בנקודה זו במפורש.

תודה תודה

אגב, הדוגמא על המרכבות, נלקח מתוך כתיבה שממש לא קשורה לענייני דת ולדברי החזו"א לב"ג, פשוט זו הדוגמא הראשונה שעלתה לי לראש.

יהוסף,

ראשית – ובהמשך להערתה של שחרית – ברצוני להבהיר שאין בדברי משום איזושהי פסילה אישית שלך, או רמיזה לאיזשהו מניע שאינו נקי לגמרי בדבריך, ואין, ולא היתה לי, שום כוונה לפגוע. סליחה ומחילה אם זה נשמע אחרת.

ולעצם העניין – אתה מניח שההסתכלות שלך על הדברים היא האחת והיחידה הקיימת. אתה מתבונן בדרך, במרכבות המתמודדות על זכות הקדימה, ועושה את האבחנות שלך. אולם ההסתכלות שלך סובייקטיבית , אתה רואה דברים לא רק מנקודת המבט שלך, גם אין לך כל הנתונים. ומזה אתה מסיק מסקנות מוחלטות.

כאן הכשל הראשון שלך. אינך נותן משקל מספיק לסובייקטיביות ולחוסר הידיעה שלך.

הכשל השני עמוק יותר. אתה מניח שמה שחשוב הוא איזו מרכבה תעבור ראשונה, ושההגעה אל היעד, ראשונה, היא חזות הכל. מדוע? יכולים הדברים להתנהל בנחת (או במהירות) זה בצד זה, עתים מרכבה זו מקדימה ולעתים האחרת. מה רע? האם מדובר כאן בתחרות? האם רק המטרה היא העיקר, או גם הדרך?

אני (סובייקטיבית) סבורה שהדרך, ביחוד בכל מה שקשור באמונה, חשובה לפחות כמו המטרה, ושאין הגעה אל המטרה ללא הדרך וההתנהלות בה כראוי (וממילא חיינו, כידוע, פרוזדור בלבד).

כשל נוסף הוא, כמובן, זה שהצבעתי עליו כבר קודם, והוא שאתה נותן לגיטימיות לאפשרות ג' שלך, שאין לה שום בסיס רציונלי או אחר. כתבת "המלאה הנושאת סחורה, והגעתה אל ייעודה חשובה יותר, תהיה ראשונה לעבור בדרך הצרה", כשברור שהסחורה אינה בהכרח חשובה יותר ממטרה אחרת (כמו הדוגמאות שהבאנו שחרית ואנוכי), ושמתן זכות קדימה למרכבה הריקה לא תעכב את זו המלאה, חשוב או לא חשוב, כפי שפירטתי. זה אינו דומה לאפשרויות האחרות. זוהי סתם מדיניות של הפחדה ושלילת לגיטימציה מצד עגלון המרכבה המלאה, אשר גם אם יתן לריקה לחלוף לפניו לא ייפגעו זכויותיו כהוא זה. משל גם לך גם לי לא יהיה.

אחרון- אתה כותב לשחרית: "איני מבין איך נקטת שבכולן יש אמת ללא שלילת האחת את רעותה, הן הוכחתי כי תשובה א' כנכונה בהכרח סותרת לב' וג' וכן הלאה ע"ז הדרך...", ואני אומרת: מי יודע מהי האמת? כולנו חכמים, אני חושבת, כולנו נבונים, רבים מאיתנו סבורים שהם יודעים את התורה\האמת, אך האמת היחידה היא שאיננו יודעים הכל. מדוע האמת שלך חייבת לסתור את האמת שלי? זהו הכשל הגדול מכולם! אינך מודה שהאמת שלך היא עניין שבאמונה, ומכך מגיע למסקנה שכל אמת אחרת היא שקר!

לא רק שבכך אתה עושה עוול לכל מי שאינו מסכים איתך בכל, ושגישה כזאת אכן מונעת כל אפשרות לפלורליזם, כפי שכתבתי לעיל, אלא שהיא פוגעת גם בך. כמה ידע אתה מפסיד, כמה חוויות אינטלקטואליות ודתיות, בכך שאתה פוסל כל מה שאינו זהה לחלוטין לגישתך. לא חבל?

שבוע טוב.

חבצלת היקרה

הצבת אותי כטועה בג' כשלים, ולא נקטת עמדה פלורליסטית להצדיק גם אותי

לגופו של עניין, הכשל הראשון לטענתך, שהטיעונים סובייקטיביים. אני חושב שהשאלה היא ברורה, שני מכוניות עצרו לפני מסלול אחד שאין מקום בו לשניהם להישאר יחד סמוכים זה לזה, והשאלה למי זכות הקדימה, האופן הראשון טוען שאכן אין זכות קדימה, ושני הטענות האחרות מביאות צד להקדמת הראשון או להקדמת השני. אני חושב כי מבחינה אובייקטיבית פשוט שאין עוד שום אופציה. כי אם לא שראובן יקדם, אז שמעון יקדם, ואם לא שמעון אז ראובן, או שאף אחד מהם, ואלו הם כל האופציות, ומכאן שאין מקום לטיעון על סובייקטיביות.
הכשל השני נעוץ שוב באי הבנה נכונה של השאלה, המציבה כנתון שאין אפשרות ששניהם יסעו זה לצד זה.

הכשל השלישי לטענתך, הוא הטיעון להקדים המלאה עקב יעודה. כתבת שאין לזה בסיס רציונלי.
אינך מסכימה שרכב הצלה יקדם לרכב רגיל? וזאת למה? לא משום היעד החשוב יותר של זה על פני זה? האם לא נחזה כאן עיקרון הקדמה על פי המטרה?

אישית אני נוטה ג"כ לשלול את הטיעון השלישי, ואדרבא אני שמח ששללת אותו. זה מוכיח שפלורליזם לא תאפשר כל דעה. הסיבה לכך שאיני אוהב טיעון זה, של יעד המטרה, היות וזו סובייקטיבית, כי בעל הריקה יוכל לטעון, היעוד שלי חשוב לא פחות כי אני הולך להביא סחורה, ומה ההבדל המהותי בינינו, או שיטען "עייף אנוכי ויעוד זה חשוב לא פחות", וכן ע"ז הדרך.

א"כ נמצא כי נשארנו עם ב' אפשרויות הכרעה, על כל פנים לדעתך, עכשיו הבחינה תהא קלה יותר להכריע ביניהם, אם זה שייך. אם זה לא שייך אנחנו בספק מה גובר מבין ב' ההכרעות, אבל זה לא פלורליזם אלא ספקניזם, כנ"ל בראשית הדברים.

ובקשר לכשל האחרון והעיקרי לטענתך -

"מי אמר שהאמת שלך עדיפה מהאמת שלי", זו טענתך.

אכן אני אוהב טענה זו, ואני טוען אותו כלפייך, מניין לך שהאמת "שלי", שיש אמת אחת אובייקטיבית התקפה גם לגבי מי שאינה מודה בו, פחותה מהאמת שלך שאין דבר כזה?

מאמר של פרופ' רביצקי בעני"ז -
http://www.pluralismisrael.com/maagar_maamarim/maagar_maamarim2.asp

חבצלת,
אני מסכימה איתך, שהדרך היא החשובה לעיתים יותר מן המטרה, ולכן משל העגלות וחוקי התנועה, אינו בדיוק תואם את הנמשל.

שחרית,
כתבת: "פלורליזם עוסק באופן ראשי בעולם האמונות והדעות, שבהם כל עוד אינך עושה מנגל בחצר שלי בשבת (ולמען האמת גם ביום חול), אין לי בעיה אתך."

זה אינו "פלורליזם", לענ"ד, אלא "סובלנות". ההבדל בין השניים אינו גדול אבל משמעותי: אם אני אדם סובלני, אני "סובלת" את נוכחותך השונה ממני, ו"מאפשרת לך לחיות" לצידי. אם אני פלורליסטית, אני עושה יותר מזה - אני מכירה באמת שלך, ובצדק שלך, ובכך גם מבינה, כי מתוך עשרה קבין של אמת וצדק שירדו לעולם (או צמחו מן הארץ) ירדו גם אחד או שניים אליך (וכמובן, בהכרח, אני נאלצת להתמודד עם ההבנה, שלא כל העשרה נמצאים ברשותי...).

יהוסף,
לכל אחת מן העמדות הללו (פלורליזם וסובלנות) יש את הזכות לברור לעצמה גבולות ומסגרות, והן אינן חייבות להיות "מכילות כל", כפי שמנסים לעיתים להתקיפן...
למרות זאת, ברוח פלורליסטית, אני מברכת אותך על דבריך, ועל האמת הצומחת מהם, ועל הצדק הנשקף בהם.
תודה.

שבוע טוב.


תוקן על ידי - אמשלום - 08/02/2004 7:16:04

אמשלום

תודה רבה

---------

מעניין, עכשיו הבחנתי שהלינק הנ"ל הוא בעצם אתר שמהות שמו - פלורליזם.
www.pluralismisrael.com

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=763146

בברכה.

השתמשות שגויה במונח "פלורליזם"

המונח פלורליזם

פלורליזם (מן המילה בלטינית- ריבוי), שם כולל לגישה בפילוסופיה שאינה רואה את כל תופעות העולם כנובעות מעיקרון אחד. לפיה אי אפשר להעמיד את העצמים בעולם על אחדות בסיסית אחת, אלא יש סוגים או דרגות של הכרה.

פלורליזם פוליטי - השקפה הנשענת על הכרה בקיומן של דרכי מחשבה ודעות שונות, מפלגות שונות וכדומה – אלה לצד אלה.

הגישה הפלורליסטית מבקשת להעניק זכות של ביטוי וייצוג לכל מרכיבי החברה ולמנוע בלעדיות תרבותית ופוליטית של קבוצה אחת בלבד.

מצב שבו אומה או חברה מורכבות מקבוצות אוכלוסיה הנבדלות זו מזו מבחינת המוצא האתני, הרקע התרבותי, הדת וכדומה; מדיניות הדוגלת בשמירת זהותן העצמית של קבוצות כאלה בתוך חברה או מדינה.

הפלורליזם מקושר לעיתים לתפישת עולם דמוקרטית, שכן הוא מחייב מבנה חברתי דמוקרטי על-מנת למנוע התפרקות חברתית, ומאפשר צורת חיים דמוקרטית על-ידי יצירת ניגודים בין תפיסות עולם (הנובעים מהניגודים התרבותיים), ניגודים אשר יוצרים צורך בדרך דמוקרטית, לפיתרון בעיות.
למרות האפשרות לחיזוק הנטיות הדמוקרטיות, עשוי הפלורליזם להביא להתפרקות חברתית, על-ידי הפרטת החברה למרכיביה, במקום יצירת מכנה משותף רחב ושיתופי.

כמו-כן, עשוי הפלורליזם גם להיות מקושר לליברליזם, שכן צורה חברתית זו מאפשרת התפלגות חברתית ניכרת.

*יבינו כי פלורליזם הוא ביטוי במובן המהותי והערכי של הדמוקרטיה, ומהווה ערך מרכזי במדינה דמוקרטית.
*יבינו כי עקרון הפלורליזם משמעותו הכרה בשונות של הפרטים והקבוצות במדינה ובלגיטימציה של כל קבוצה לשמור על ייחודה ועל השונות שלה - ולפעול בהתאם להשקפת עולמה.
*יבינו שתנאי למימוש פלורליזם במדינה הוא אימוץ סובלנות כערך על ידי השלטון, החברה וכל אחד מהפרטים.


מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D
ומתוך אנציק' ynet והאגף ללימודים במשרד החינוך
http://www.education.gov.il/tochniyot_limudim/arachim/erech_7.htm

פרשנויות אלו מתארות את המקור הראשוני יותר למונחים אלו מכפי שהם משומשים בידי אנשים בשפה היומיומית.

אין כאן "קבלת ריבוי דעות" ואין כאן "יותר מדעה אחת יכולה להיות אמת", מעה שהיום מנסים להשחיל במונח זה. המונח טוען שני דברים, שמרחקם מהמונח הנפוץ הנ"ל אינו מתקרב אליהם. המונח המקורי מציין 1. במישור שלמות דעות היסוד, כאן טוענים הפלורליסטים שהעולם וההכרה ניזונים מכמה מישורים, והאמת האחת היא שאכן יש כמה מקורות ויסודות ליחס האדם אל עולמו. אין כאן ב' אמיתיות כלל וכלל. 2. במישור הפוליטי, לאפשר מדינה תקינה, יש לתת לגיטימיות למנהגים השונים, וריבוי הדעות, למרות שהמנהיג נוקט ויודע כדעה אחת, כי הצלחת מדינה היא בסובלנות יותר מאשר במלחמה ושיכנוע כפייתי לדעה מסויימת. גם כאן אין שום אמירה אודות האפשרות לקבל שני דעות כאמת.

מכאן שסברה המצדיקה דעות מנוגדות כקבילות בו זמנית כאמת, לא רק שזה משגה לוגי, גם סמך מדומה במקצועות התבונה אין לה כל שחר.


לבקשת הכותב:


תוקן על ידי - ווטו1 - 23/02/2004 15:12:02

יהוסף,

לא ביקשתי סעד במקצועות התבונה (מה לי ולה? ). ובכלל חסרות דוגמאות למונחים שבהם משתמשים ביותר מאשר באופן אחד, ולעתים אף באופן שאינו עומד בקנה אחד עם המשמעות המילולית?!

[לדוגמה - אורתודוכסיה, פירושה המילולי הוא: דרך ישרה...]

דוווקא השימוש המקובל במונח 'פלורליזם' עולה בקנה אחד עם הבנתו המילולית, אבל יודע מה? קרא לזה 'פיל אסייתי לבן' העיקר שאנחנו יודעים במה מדובר. לא כן?

שחרית

ברוך שכיוונתי... נקרא לזה "ספקניזם", העיקר שנדע במה המדובר...

אני יודעת שזה לא קשור ממש ישירות לנושא של האשכול, אבל אשכול כה פלורליסטי יוכל אולי להכיל גם את זה...

השבת התבוננתי בספר עבודותיו של הצייר הנפלא הונדרטוואסר (Hundretwasser), שהיה מאד חביב עלי בילדותי. גיליתי שליד כל ציור הוא הוסיף שיר או מכתם מפרי עטו. כותרתו של אחד מהשירים הייתה:

DIE GERADE LINIE IST GOTTLOS
[=הקו הישר הוא נטול א-ל]

והשיר בתרגום לאנגלית:

The straight line is Godless
The straight line is the only
Non CREATE line
The straight line does not suit man
As the image of God
(1958)


בברכה

קו ישר אכן ניתן להתבטאות שאינו מאפיין את האל כולל הכל, אבל דרך ישרה כן, ככתוב אלוקים עשה את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים [פלורליזם יכול להיות בכלל]