|
|
| נשלח ב-28/3/2004 07:56 |
 |
| |
מוישה ומיימוני
הערה כללית, בכל אות החלק הראשון של כתיבתי מתעסק בדברים היותר ברורים, ואילו הרשימה שלבסוף אינה אלא העלאת דברים וחומר למחשבה.
מה שאני לומד מכאן, שגם אדם עדין כמיימוני יכול להטיח מסקנותיו בפרצופו של העמל והמנסה להגיע אל אמת מתוך כוונה ישרה. אבל גם זה קורה לאדם ישר.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2004 08:03 |
|
| |
מוישה היקר
אם כי הערותיך אינם בכלל הערות שאינם ענייניות [ודומני שעניתי עליהם כבר, אך בקצרה], מ"מ דומני שההערות אינם נקודתיות אלא מתוך חלוקה ביסודות הראשוניים יותר של השפה, לכן לא נראה לי שמן הראוי להשקיע את המאמץ בפתרון ותשובה מקומית, אלא ביסודות, שכנראה יכולים לתהתחוור אך בלימוד ממושך ביסודות שפת לה"ק.
מבחינתי נוכל לעשות זאת כאן. השאלה כמה אימון ופתיחות יש לעניין. או שמא כבר יאשתי אותך 
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2004 08:10 |
|
| |
עם כל זאת הנה דבריך:
(שיכור מתחבר ליין, טוסטוס הוא כולו חיבור של חלקים וכולי וכולי)
והנה תשובתי:
השיכור הוא הנמצא במצב שכרות, שיכור אינו מי שעוה פעולת שתיה, אלא זה המושפע ממנה, מכאן שלראות את השיכור כמי במתחבר ליין זו ראיית טפל לעומת ההיבט העיקרי.
ההיבט העיקרי של הטוסטוס או כל אופן, אינו שהוא מורכב מחלקים, אלא שהוא נוסע, מכאן שלהביא בחשבון השם את היותו מחובר מחלקים = טעות.
אך כאמור, פריצת הדרך בעניין נעוצה בהכרה מוקדמת של היסודות, שמן הסתם רוב החברים פה לא השקיעו בזה בסה"כ יותר מחודש בחייהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2004 08:19 |
|
| |
שאלה למחשבה, נא לענות עניינית.
המילה "בנו"
בנו - הבן שלו
בנו - בתוכנו
בנו - הבינו
בנו - הם בנו
איזו שפה מוזרה זו, שביסודה היא ללא ניקוד, ואותה המילה משמשת למשמעויות כל כך שונות?
יש עוד שפה אחת שימצא בה כדבר הזה?
מה פשר הדברים?
[וכידוע זו דוגמא מיני רבות]
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2004 08:43 |
|
| |
.
כל השפות השמיות, ובראשן - ערבית וארמית.
והנה דוגמא, כדי לשבר את העין:
המלה عين ובתעתיק לעברית - ' עין ' .
ללא הניקוד:
היא גם עין (ש"ע - שבה רואים)
בכיין
פגישות, ממשויות
אנטילופה
ובפעלים:
היה בעל עיניים יפות
קבע, הקציב, הועיד
מינה (קבע מינוי למישהו)
מכר בהקפה
ותודה למלון איילון-שנער.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2004 09:05 |
|
| |
ומה פשר העניין?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2004 00:30 |
|
| |
זכו,
מצרים
יוון
ספרד
צרפת
שיקרא שמן ב"עברית"(אולי יש עוד?)
מדוע?
אשר לא הלכה בעצת
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2004 22:19 |
|
| |
בדרך הישר:
1. השאלה שהעליתי (בהמחשה) אינה לדעתי דבר צדדי אלא עיקר שעליו יפול או יעמוד כל התיאוריה שלך.
אחד ההבדלים המרכזיים בין תיאוריה רצינית לתיאורייה קלושה וספקולטיבית היא כמו שהנך יודע, דווקא בכך שהיא קובעת מראש עקרון הניתן להוכחה או הפרכה.
לו היית קובע למשל כלל: לפיה "כל מילת חיבור מכילה חית" אני ישאל אותך כיצד נקבע מהי מילת חיבור?: היינו יכולים לומר שעקרון זה ניתן להוכחה ולהפרכה באמצעות פתיחת אגרון למילים נרדפות ושם היינו מגלים לתדהמתינו שכל המילים שמשתעותן חית מכילות "חית", הרי שהנה הוכחת את הנקודה שלך.
אבל אם מילת "חיבור" נקבעת לפי מה שנראה לך באופן אישי זה כבר לא קריטוריון קביל ורציני.
כן ניתנת התיאוריה שלך להוכחה\הפרכה בכך שנניח וכל מילה המכילה חית משמעותה בשפת הדיבור היומיומית "חיבור". קריטוריון רציני יהיה נניח הסתמכות על מספר מפרשים כמו האבן-עזרא, אבן שושן ועוד כמה "אבנים" לבחירתך או אולי נניח כמה מומחי וחוקרי לשון.
אבל לא ייתכן לקבל קריטוריון לפי מה ש"נראה לך" וכך המצב הוא שמצד אחד לא כל המילים הנרדפות מכילות אותן מילים, ומצד שני גם לא כל המילים משמעותן הפשוטה "חיבור".
מה אתה עושה איפה? אתה כופה משמעויות רחוקות על המילים הסוררות משתי הכיוונים ובכך אולי סייעת ליופיה של תורתך אבל מאידך חיסלת כל סיכוי שהיא תהיה רצינית ושתהיה בה אמת כלשהי.
בניגוד אליך אני סבור שאם המשמעות של המילה מתגלית לך רק לאחר חודש ימים של עבודה, סימן הוא שאתה טועה בפרשנותך.
תוקן על ידי - מוישהגרויס - 29/03/2004 22:31:35
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2004 22:25 |
|
| |
מיימוני. כל דברי אינן אלא פרשנות לדבריך.
ובאשר לטוסטוס הרי אם מתעקשים ניתן לומר בעומק העניין ניתן לומר שמהותו של טוסטוס הוא התחברות למקום חדש, דהיינו טוסטוס הוא לא כמו אוטו היוצר חלל משלו אלא מתחבר לטבע ולשטח עצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2004 22:37 |
|
| |
ישראל דבר
מצרים ויוון הינן אולי שמות מקראיים לעמים או ארצות או שבטים בני תקופתה והקשורות למדינות ששמם שפתויהם שלהן שונות בתכלית,
בעוד שספרד וצרפת של היום אינן אלה להן התכוונה כנראה התורה. לכן אלו דיונים שונים ונפרדים בתכלית
הנה שוב איש כאן המחשה כיצד קשה לדון על יסודות השפה והלשון אף בפרטים קטנים ללא ידע מקיף אודות התפתחות השפה, לא רק בעברית כי אם גם בשפות אחרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 08:35 |
|
| |
בנקודה 1 בהודעה הראשונה מבין שלושת האחרונים, לא הבנתי. בתחילה נראה שאתה דורש הגיון ובהמשך מקורות.
תוכל אולי לתת אתה הגדרה ל"חיבור", מצידי שיהיה מאבנים או מהעצים, לא משנה.
תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 09:10 |
|
| |
.
חלחלה אוחזתני נוכח החכמים החוברים יחדיו לחלוק חשבונות ח'תין.
ח'תין אלו, חיבורים או חילוקים?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 09:34 |
|
| |
מואדיב
אכן, הצבת אתגר של ממש, כדרך המתמצא בפיוטים.
דרך הישר, איך תבאר את מילות הח'ת שהביא מואדיב? אני יכול לנסות חלק מהן...
חלחלה - מתחבר לפחד.
אוחז - מתחבר (פשיטא!)
חכם - מתחבר לחכמה
נוכח - מתחבר לאופק שמולו אבל לא מתחבר ממש אלא רק באמצעות חוש הראיה.
חובר - ראה אוחז.
יחדיו - ראה חובר.
חשבונות - מתחבר לחשבון.
ח'ת -
חילוק -
איני יודע למה מתחברות שתי המילים האחרונות, במיוחד המילה "חילוק" שכל כולה פירוד...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
