| נשלח ב-16/2/2004 23:33 |
 |
| |
[מהכוכביות ומטה]
סיכומך טוב ותודה.
אבל מעבר להנחה כי הנחותיי מוטעות, לא נימקת, חבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2004 23:56 |
|
| |
בדרך הישר
צר לי אבל התשובה שלך לא רצינית. אולי בכלל לא מנסה לענות לי.
עוד דבר: אם אני מבין זה לא נכון שהאותיות וההברות באו ביחד. היו תחילה הברות ורק אחר כך תמונות שאחר כך הפכו לאותיות כי הרי בהתחלה רואים שהשתמשו בכלל בתמונות ולא באותיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2004 23:59 |
|
| |
בריסקער
כפי שכבר אמרתי איני בא לחקור מה היה קודם הצורה האות או הצליל, אני רק עוקב אחרי השימושים.
לגבי הערתך הקודמת, תבין שכשאני אומר "בתוך" התכנסות "בפנים" וכו' כוונתי שהמכנה המשותף של כל אלה יכול להתאפיין באות ב' וכך נראה מתוך עיון, איני רואה השגה גדולה בכך שמילות ההגדרה אינם כוללות שימוש באות עצמו, כיוון שההגדרה אינה חדה במיחה אחת אלא צד השווה של תחושת כמה מילים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2004 00:01 |
|
| |
כמה הערות :
בדרך הישר , הניסיונות שלך אכן מענינים , ודומני , שיש בהם מן האמת .
אלא שההנחה (לא ברור אם היא שלך , או של מבקריך...) שאפשר לחקור בכלל נושא עד תום , ונושא כזה בפרט , מופרכת בעליל . (בסופו של דבר , אנחנו חושבים בשפה מסוימת , מה שלא מאפשר לנו לדון בנושא הזה בפרט [אם כי גם באחרים] באופן אובייקטיבי.)
מעבר לזה , דומני שאותיות הם המרכיבים הכי הכי בסיסים של השפה , ולכן הם שייכים לשלב יותר מתקדם בעיון מסוג זה .
קודם ראוי להתייחס למבנה המשפט , למקומו של הנושא/נשוא/מושא במשפט , לדרך הטיית הפעלים וכיו"ב .
אחר כך אפשר להתייחס למילים , דמיון בין מילים ושרשים וכד'.
ובסוף גם לאותיות .
(מובן שאפשר ורצוי ללמוד את הנושאים במקביל , ולראות איך הדברים מתעצבים , אבל צריך לזכור שלמח שלנו יש אחיזה ברעיונות , ומתוכם אנו מעצבים את המשפטים , באמצעות מילים תחביר וכד' . ולא להפך . ובזה אין סיבה להניח שהקדמונים היו שונים מאיתנו.)
איך שלא יהיה , הנושא מרתק , ושוה עיון , גם אם לא כל תוצר שלו , הוא בבחינת "כזה ראה וקדש" , בעיני המטרה היא העיון והלימוד , וגם בעיון כזה יש ערך לא פחות , מעיון מדעי . (שהרבה פעמים יש בו אלמנטים פסוודו-הגיונים...)
בהצלחה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2004 08:06 |
|
| |
איש ציפור
דבריך לי כמים לנפש עייפה, תודה רבה.
לך אגלה, כי יש לי ידיעה די מספיקה בעוד ב' שפות, וידיעה כללית בעוד שפות. לא מצאתי בשום שפה אותה אני יודע ואשר בהם בדקתי, שיש בכלל עקביות שורשית, וגם לא שימוש עקבי באותיות. למשל באנגלית, לא תמצא שפנים יקראו על שם פנייתם לכאן לכאן כמבואר במסכת שבת, גם לא תמצא שדבר מזולזל ושארית פחותה כמו שחת והשחתה, ישמש להם מילה אחת. גם לא תמצא שכל הדברים המובדלים יקראו בשם דומה, כמו שורש ק.ד.ש בשפת התורה. לא נמצא גם שהתנגשות בין שניים וספק שגם בו נפגשים ב' דברים שונים וגם ספיקת כפיים ישמש להם אותו השורש. לא נמצא בשום שפה שללכת וציון דבר המנותך ממני - ההולך ממני יתואר באותו השורש = לך. וכן ממש על כל צעד ושעל.
הבדיקה שהמלצת נכונה, והשתדלתי לעשותה.
שוב תודה לך, וגם למבקרים האחרים בסגנונם הם. תודה תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2004 08:46 |
|
| |
בד"ה,
השימוש בשורשים בולט במיוחד בשפות השמיות. בדיקה בערבית, אמהארית, או ארמית, לדוגמא, תועיל כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2004 09:51 |
|
| |
בדרך הישר
אף אני עונה בשני חלקים:
א. הקביעה כי בין האב לבין בניו קיים יחס של מסגרת לפרטים שבתוכה פשוט אינה מדוייקת.
ראשית, זו הרחבה על דרך האנלוגיה בין היחס הפיזיקלי של היות במסגרת לבין יחס משפחתי-משפטי-מוסרי ואולי הלכתי. אתה סבור שזה דומה. אני סבור שלא. קשה להתייחס יותר בלי לנתח את שני שימושי המונח "להיות במסגרת" וכן את עצם מונח הדמיון והאנלוגיה.
שנית, אתה מסתמך על ניתוח מצב שהיה אמור לשרור בימים בהם שימשה לשון הקודש של המקרא. ההיסטוריה מראה כי אין זה מצב הכרחי. אמנם המילה מופיעה בתקופה שבה הבנים כפופים לאב, אז אין בכך ביקורת כה גדולה).
אולם מעבר לכל ביקורת ספציפית על האנלוגיה, אני סבור שהיא מלאכותית ומעושה. כלומר, כאשר אתה מניח שהב' ממלאת את התפקיד שזיהית אצלה או היטלת עליה בשימושה כב' לבדה, האם אפשר שיצאת לחפש מילים שבהן היא מופיעה, ומצאת את המילה אב, וייחסת לה את הפרשנות שלך.
לפי זה, האם היית מתחיל גם בכיוון ההפוך? אני לא. והיא היא ביקורתם של מואדיב והשאר, שהדברים עושים רושם כפוי.
ב. לא נימקתי את התנגדותי לשתי ההנחות האחרונות שלך, על המשמע שיש לכל אות ועל כך שהאות נושאת אותו למילים, מפני שאיני סבור שעלי לנמק זאת.
אנו מורגלים לפתח תיאוריות לפי דגם פילוסופי-מדעי. אין זה מספיק להצביע על הקבלות ועל תכונות שחוזרות על עצמן. צריך למצוא לכך הסבר.
במקרה של התיאוריה שלך, עליך לעגן אותה בתחומים רבים:
א. הפסיכולוגיה האנושית. לדוגמא: כיצד האדם מפרש לעצמו מילים. האם יש התייחסות לצלילי המילה ולא רק למשמעותה. וכיו"ב.
ב. אופני קנית השפה.
ועוד ועוד. סליחה שאיני מוסיף עוד תנאים נדרשים לעיגון התיאוריה שלך, אך אני כותב די במקופיא מתוך מה שנראה ברור. יבואו אחרים ויוסיפו.
אשר על כן, אם תוכל לעשות את הנ"ל:
1. לבנות דגם שמסביר כיצד אותיות נושאות משמעות בשפה, כיצד הן נושאות את המשמעות לתוך המילה - האם סדר האותיות קובע, למשל.
2. לעגן את התופעה שאתה מזהה בשפה בתוך מסגרות בלשניות, פסיכולוגיות ואחרות.
עד אז, כמדומה שמותר לי - כוונתי מבחינה שיטתית ופילוסופית - לציין שאיני מסכים עם ההנחות שלך גם ללא נימוק נוסף מעבר למה שהובא כאן.
***
כיון שהשמעתי ביקורת חריפה מאד על דבריך, עלי לציין שלדעתי אל לך להיבהל. קושיה היא הזדמנות לפיתוח טוב יותר של השיטה. ענה לי כאיוולתי, ונרוויח כולנו ביאור מעמיק יותר ברעיון המקורי שאתה מפתח.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2004 10:45 |
|
| |
מיימוני תודה. עוד היום.
נקודה אחת בכל זאת, האם הנך מבין שהגיון של סטטיסיטיקה, שאם רוב כסאות עשויות לישיבה, אנו מסיקים כן על הכל, ונעדיף ליישב מבנה דומה לכסא ככיסא ולא כדבר אחר? זו אותה הפעולה אותה אני עושה, בה אני מניח על ידי הרוב את השימוש המסוים, כמו ב', ואז אני מחפש אותה גם בבן.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2004 10:49 |
|
| |
בדרך הישר
הבה נתבונן בדוגמא שלך:
אנו בודקים כסא. ועוד כסא. ורואים שרובם לישיבה, ומסיקים שכן הוא.
אבל -
איך אנו מזהים כסא?
האם אין לנו הנחה מוקדמת שמדובר ב"חפץ מעשה ידי אדם (או מיוצר במכונות, לא חשוב) לתכלית אנושית"?
מה שאני רוצה להראות הוא שאי אפשר בלי הנחות מוקדמות. אין קביעה מ-ד-ע-י-ת בחלל ריק. למעשה, אין שום קביעה בחלל ריק מהנחות. המבדיל בין קביעה אמינה לפחות אמינה הוא לא רק באיסוף הפרטים הסטטיסטיים, ובדיקת התיאוריה, אלא בעיגונה במסגרת של הנחות יסוד.
וזאת היתה בקשתי.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2004 10:54 |
|
| |
אמת.
על זה עניתי "עוד היום", כלומר שאשתדל היום להיענות להערות.
תשובתי הייתה ונראית בעיניי עדיין תקפה, לטענתך שאני מלביש את ההבנה על המילה בן, וטענתי שאין זה הלבשה אלא פעולה לוגית.
שוב תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2004 11:20 |
|
| |
.
שורשי אותיות, הסקה סטטיסטית ותאוריה נאיבית:
הריני להצהיר כי גיליתי שתי תופעות, וקשר בין שתיהן:
ראֹה ראיתי כי קיים מתאם סטטיסטי גבוה בין אנשים שעברו סריקה במכשיר אם.אר.אי לבין אנשים שהם חולי סרטן. העמקתי את בדיקתי וגיליתי מקדם קורלציה של 85% !
והמסקנה:
מכשיר האם.אר.אי גורם לסרטן !
(והמשכיל, יבין הנמשל בעצמו)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2004 16:49 |
|
| |
מואדיב
תודה, נתת לי חומר לייחד פרק להסתכלות זו (לא בפורום).
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2004 21:28 |
|
| |
מיימוני וכולם
אני מנסה להציב הנחות יסוד שביקש ממני מיימוני.
ישנם מילים שכולנו מזהים שהם תרכובות, והנה דוגמאות:
הלכתי = אני הלכתי.
אחזור = " אחזור.
עשיתי = עשיתי בעבר.
יעשה = העשיה שלו בעתיד.
אך אלו לא הדוגמאות שאליהם אני מביט.
נכסף = שואף לדבר הכסף [כסף בל' מושאל].
כבוד כבדות = כל דבר בעל משקל, פיזי או רעיוני של חשיבות.
של מלשון הסרה, ושל מלשון שלך, הן ההגיון מחייב שלא ייתכן ואותה מילה תהא בעלת ב' משמעויות, אחרת מן הראוי היה להמציא לכל אחד מהם מילה שונה, מכאן ש"של" משמעו "שלוי מכל השאר" וכשאנו אומרים "של ראובן" היינו שזה מוסר מכולם לראובן.
כאן בעצם הגענו לשלב נוסף, בו ראינו כי אותם אותיות מכילות דברים שונים לכוארה, אך הוכרחנו למצוא שורש אחד ליישב את שני המילים ברכיבתם על מילה אחת.
הרי לנו מכאן, שמילות לשון הקודש, אינם מילים המתארים מצב ברמה הספציפית, אלא יותר ברמת עיקרון. מכאן שמילה אחת יכולה להיות עיקרון לכמה וכמה הקשרים. [דבר כזה לא מצוי בשפות האחרות הרווחות.]
שלב שני, שאנו רואים שאות משנה הקשר של מילה, כמו הדוגמאות הראשונות, י' הופך לעבר ועתיד, ל' בראש מילה מציין לקראת וכיו"ב.
מכאן שיש אותיות שאנו בטוחים שמשמעותם מוגדרת בהם כשלעצמם, שכן צירופם למילה מוסיפה תמיד את אותו המובן, כל' ב' כ' ועוד.
מכאן שהתוכן שהוקצע בשפה זו, אינו אך תוכן למילים, אלא גם לאותיות.
מבחינה תיאורטית, הן יכלנו תמיד במקום ב' לומר בתוך וכיו"ב, אלא שהאות הוקצע לה שימוש.
כיוון שבחלק מהאותיות אנו רואים בבירור את הקצאת המשמעות לאות, יש לגיטימיות רבה לבדוק שמא כך הוא גם באותיות שאיננו מזהים את השמימוש הייחודי שלהם ממבט ראשון.
זה בגדול עיקרי ההנחות מהם אני יוצא, כמובן הם לא הכל, אך נלך נא שלב שלב.
נ"ב, מיימוני לא הבנתי שאלתך אם יש משמעות לסדר האותיות במילה, קח המילה לשה = שלה, לישה וכיו"ב. מה השאלה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2004 21:41 |
|
| |
"נגע האקדמיה הסופיסטית אני רואה בביקורת, שמשום מה הרבה לא חסכו בדבריהם ציניות עוקצנית ורעה, ומאידך יש כאן יוזמה נועזת במבוקר ואכן עליו לבסס דבריו לאורך כל הדרך.
האקדמאים הנ"ל כנראה, אינם מסוגלים לתפוס דברים מתוך עצמם, הכל צריך להיכנס לגדרי מחקר והוכחות חיצוניות. כל דבר שאין עליו פרמטר אקדמי ידוע, או שאין חמור כותב ספרים מדור עבר, אינו נושא רלוונטי, ביקורת צינית ולעג תהא תגובתם המועדפת, כנראה מחוסר יכולת התמודדות"
בד"י צורח כקרוכיא, ראו נא את הוי"ו, ואתם מבקשים ממנו דברים אחרים. הוא מראה את האות ב' ומסתמך ביציאתו לחיפוש על 'רוב', ולפתע רוב אינו פרמטר, שכחתם הלכות רוב? התורה וההסתכלות הם שני דברים שונים?
הוא משתדל להראות כי יש משמעות לדבריו באור מסוים, ואתם מקשים עליו מאור הגנוז.
מה שהתמהני ביותר, שאשכולות רבים היו בה שותפים מחברנו, ולא מצאנו ציניות וחוסר יכולת התמודדות, או התמודדות עניה כמו כאן. המסקנה המעוררת בי מחשבה, אכן המבקרים אליהם אני מתייחס, דבקו ב"אין חדש תחת השמש" מלבד המוסכם, ובמקרה המועדף בהיכלי האקדמיה הנ"ל.
ולך מואדיב התמיה, כך אתה מתייחס לאדם? ענייניות מתחילה רק מדברים מוכרים? כבוד האדם נשמר רק במחיצות הנורמה והקביל באוזניך?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2004 22:15 |
|
| |
.
מישהו מוכן לתרגם לי את דברי מבחן לשפה מוכרת?
(עברית, אנגלית, ערבית, ארמית-מערבית, צרפתית, לטינית... לשפה מוכרת כלשהי ? )
|
|
|
|
|
