המסורה של הקראים

סליחה, תגובתי האחרונה הייתה לדבריו של צמח יוסיפון (ומעניין מה פרויד היה אומר על זה...)

לשחרית.

כתבת אלי: <"אגב, לא צריך לחפש את התופעה הזו של שלילה על רקע של ויכוחי הגמוניה ושליטה דווקא בהבדל בין מגזרים. ראה הבררנות והפלגנות בתוך הציבור החרדי עצמו, בכל הקשור לכשרויות למשל, האם יש לה שמץ של עניין עם כשרות? (הכוונה לכ ש ר ו ת )">

לא הבנתי מה את אומרת, עד שהתברר לי מתיקונך, שלא דיברת אלי. והבנתי למה לא הבנתי.

הערה לדברייך:

אספתי הרבה חומר על "תעשיית הכשרות", ונראה לי שמסקנתך: "הבררנות והפלגנות בתוך הציבור החרדי עצמו, בכל הקשור לכשרויות", היא מסקנה מוטעית.

לשמחתי התחלת מהסוף.

המחלוקת בין ה"השגחות" השונות, אין לה דבר עם "ויכוחי הגמוניה ושליטה דווקא בהבדל בין מגזרים", אלא עם ניצול המחלוקת הקיימת בין המגזרים השונים, כדי לרכוש שוק קליינטים "בטוח", שאותו יוכלו "למכור" ליצרני המזון, כקונים בפוטנציה.

הנוסחה היא פשוטה. קונים=כסף. הרבה קונים, שווה הרבה כסף.

סיפורי ה"אימה", המתפרסמים מפעם לפעם, אינם אלא האכלת לוקשים לרעבים.



תוקנה מילה לא ראויה

תוקן על ידי - נישטאיך - 18/02/2004 11:44:27

תוקן על ידי - ווטו1 - 18/02/2004 15:56:12

אממ.... ומה ההבדל בין מה שאתה אומר לדבריי שלי?
קרא לזה מאבקי שליטה והגמוניה או רצון להשיג קונים [ומהי הגמוניה ללא השלכות כלכליות?],
מה לזה ולכשרות [כ ש ר ו ת ]??

אעתיק קטע מהספר "תולדות הקראים" לנתן שור:
"משה בן אשר ובנו אהרון חיו בטבריה במאה ה-9 ובמאה ה-10. מאז ימי ה"צ גרץ הניחו החוקרים שהמדקדקים המפורסמים האלה היו קראים... אך כבר בשנת 1957 הראה א' דותן שבן אשר, שאליו הפנה רב סעדיה גאון את איגרתו היה החכם אבו אלטיב שמואל בן אשר אלג'בלי, ולא בן אשר המדקדק. מ' צוקר ומ' גיל תמכו במסקנותיו של דותן, ולדעתם לא הייתה קהילה קראית בטבריה, ובני משפחת בן אשר הטבריינית לא היו קראים"