.




מתי ננעלו שערי השינוי?




"למנצח על אילת השחר, מזמור לדוד"






אצל חלק מעדות ישראל, נאמר בפורום מזמור כ"ב בתהלים. ומה עניין מזמור כ"ב בתהלים לחג הפורים?

המקור, מנהג קדום, כפי שכבר מופיע בטור (אורח חיים סימן קלג) :

"ובספרד נוהגין בכל יום אחר קדיש לומר מזמור הטה ה' אזנך ענני וקדיש אחריו ואח"כ עלינו לשבח ובכל זמן וזמן משנין המזמור לפי ענינו כגון ברכי נפשי בר"ח וכאיל תערוג על אפיקי מים בחולו של מועד ומזמור שיר חנוכת הבית בחנוכה ובפורים למנצח על אילת השחר ומנהג טוב הוא."




אסתר נמשלה לאיילת השחר, כך ביומא כט. :


אמר רבי אבהו: מאי טעמא דרבי - דכתיב למנצח על אילת השחר, מה אילה זו קרניה מפצילות לכאן ולכאן - אף שחר זה מפציע לכאן ולכאן. אמר רב זירא: למה נמשלה אסתר לאילה - לומר לך: מה אילה רחמה צר, וחביבה על בעלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה - אף אסתר היתה חביבה על אחשורוש כל שעה ושעה כשעה ראשונה. אמר רב אסי: למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה - אף אסתר סוף כל הנסים...




במסכת יומא (פרק ג') בירושלמי, מופיע המדרש הכה-מוכר:


רבי חייא רובא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה ראו אילת השחר שבקע אורה אמר רבי חיא רובה לרבי שמעון בן חלפת' בר ר' כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימעא קימעא כל שהיא הולכת היא הולכת ומאיר מאי טעמא כי אשב בחושך ה' אור לי כך בתחילה ומרדכי יושב בשער המלך ואחר כך וישב מרדכי אל שער המלך ואחר כך ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וגו' ואח' כך ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואחר כך ליהודים היתה אורה ושמחה.



המדרש מביא את אותו הסיפור, או בדיוק (שה"ש רבא) או בחילוף 'גאולתן' ב'גדולתן' (אסתר רבא), אך משאירו כמות שהוא, ומשאיר את ההצמדה בין הפסוק הראשון במזמור כ"ב לבין אסתר המלכה.



על "אסתר סוף כל הנסים" , מקשה הגמרא מחנוכה, ועונה כי לחנוכה אין מגילה – ועיין בתוספות על אתר המקשה ועונה ממגילת תענית.


בולטת העובדה כי כבר האמוראים מתייחסים לכל נושא הנסים והעזרה הגלויה כאל תחום סגור, משהו מן העבר. לי, עובדה זו מתקשרת עם סיפור ביטולו של יצר הרע ( יומא סט ) ונושא הרגש האמוני.


האם גם הגדרת נס כנס אינה אלא תלויה במקום ובזמן ?