בית פורומים עצור כאן חושבים

תענית אסתר בימינו, הלמאי?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-26/2/2007 08:52 לינק ישיר 

שולחן ערוך או"ח סימן תרפ"ו סעיף ב':

מתענים בי"ג באדר וכו': הגה (הרמ"א) ותענית זו אינה חובה לכן יש להקל בו לעת הצורך כגון וכו' אבל שאר בריאים לא יפרשו מן הצבור (המקור במחזור ויטרי בשם רש"י).

סעיף ג':
יש מתענים ג' ימים זכר לתענית אסתר:
השולחן ערוך בחיבורו המכין את השולחן "בית יוסף" הביא ששלושת הימים הללו הם שני וחמישי ושני לאחר הפורים למרות שאסתר התענתה בניסן כי כפי שכתב הטור שה"יש מתענים" לא רצו לעשות כן בניסן שנגאלו בו אבותינו והוקם המשכן.

הסיבה ש"אינה חובה" היא כי "מתענים" זה לא נזכר אלא לאחר התלמוד בראשונים וגם בהם כעובדה בשטח אבל ללא מקור. בתוספות תענית י"ח. ד"ה רב הוא נדחק למצוא היתר לצום זה שחל יום לפני חג הפורים שלגביו לא בטלה "מגילת תענית" האוסרת לצום יום לפני חג.

הרמב"ם בפ"ה מהלכות תענית כתב: ונוהגים כל ישראל וכו' להתענות ובי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר "דברי הצומות וזעקתם". במחזור ויטרי מפרש ש"דברי הצומות וזעקתם" אין פירושו שקבלו את הצום לדורות הבאים אחר נס פורים. יכול להיות שגם הרמב"ם לא התכוין שזה הפירוש אלא שהסביר שבני אדם אלה שנהגו נהגו כן כי רצו לעשות זכר לצומות.

הרא"ש והר"ן בפרק ראשון של מסכת מגילה מביאים בשם ר"ת שהסביר שמרדכי צם ביום המלחמה כמו שמשה רבינו צם (לפי מאמרי חז"ל) ביום מלחמתו עם עמלק מאחר והוצרך לרחמים ומזה נובע המנהג.

בכל אופן לא נראה שהנימוקים המועלים יש בהם כדי להפוך את הצום להלכה אלא לפרש איך נהיה הדבר אבל החובה נראית רק משום ש"נוהגים כל ישראל" ושמעתי פעם סברא שכיון שסועדים ומשתכרים למחרת מעבר לרגיל לכן לעומת זה צמו ביום לפני זה.

ב"עת הצורך" שנפסק להקל ישנם כמה מדרגות (לפי המשנה ברורה).

מעוברות, מניקות וחולה שאין בו סכנה אינם צריכים להתענות בכלל.
כואבי עיניים שמצטערים הרבה אינם צריכים להתענות דוקא ביום תענית אסתר אבל צריכים לפרוע התענית ביום אחר.
ההולך בדרך וקשה עליו התענית הוא צריך בכל זאת לצום כדי לא לפרוש מן הצבור.

למעשה היום מקילים הרבה רבנים גם אם לא "מצטערים הרבה" ודי להם בתירוץ קטן. גם בקהיליה הרפואית והפסיכיאטרית יש טוענים שצומות גורמים לנזקים בלתי הפיכים. האם משום כל זה נאמר שמי שלא צם אינו נחשב עוד לפורש מן הצבור וממילא שכל סיבת התענית בטלה?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/2/2007 08:53 לינק ישיר 

קעלעמר:

תענית אסתר

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/2/2007 08:54 לינק ישיר 

מיימוני:

המשל

נדמה לי שכבר היה על זה אשכול.

על כל פנים, אני כותב את דעתי שלי.

במנהגים יש רמות שונות.

מבחינה היסטורית, יש מנהגים שהובאו בגמרא, ולכן זה נתן להם מעין מעמד רשמי, כי התלמוד נפוץ בכל ישראל, והדורות קיבלו אותו על עצמם (וצריך בירור מה זה אומר).

ויש מנהגים שהופיעו אחר כך. והם שייכים לקהילות מסויימות. ולדורות מסויימים. אלא שהפוסקים העתיקו אותם והפכו אותם בעיני הלומדים את דבריהם להלכה מחייבת.

מבחינת הנורמה (קשה לי למצוא מילה מדוייקת. אולי "משפטית"?) יש כאן רמות שונות של חיוב. וכבר בגמרא עצמה הבדילו בין "מנהג" ל"נוהגים" ול"נהגו". לפי חלק מהמפרשים, ההבדל הוא במידת הפירסום שנותנים למנהג. "נהגו" הוא רמת החיוב הנמוכה ביותר.

כפי שכבר כתבו בעבר, גם בפורום וגם מחוצה לו - ופרופסור תא שמע ז"ל ב"מנהג אשכנז הקדמון" יותר מכולם - קידשו את המנהג בחלק מן הגולה בימי הראשונים, ומשם היחס הזה, המטא-מנהג הזה, נפוץ עד שהפך למה שהפך.

על סמך הניתוח הקצרצר הזה, אבוא אל שאלתך.

בתוך גוף שאלתך, בסוף דבריך, אני מוצא שלושה שיקולים.

א. יש טוענים שמבחינה רפואית צום עלול להזיק. על זה יש לציין שלפעמים צום הוא דבר בריא...

ב. מהי סיבת התענית שנאמר שהיא בטלה? הבאת כמה שיטות שנאמרו בדבר, אך מאימתי הטעם קובע את המנהג? מנהג הוא מנהג וכוחו בשמרנות של עם ישראל. כלומר, הנימוק הוא סוציולוגי טהור.

ג. הזהרת שמי שאינו שומר על מנהג נקרא "פורש מן הציבור". ויש לעיין אם זה אכן כך.

לדעתי, כידוע, מנהגים הם חובת הקהילה ולא חובת הפרט. ומי שאינו חפץ להשתייך לקהילה, או לא לקנות עסקת חבילה עם הקהילה, פטור מכל מנהג. מכל מנהג שאין לו טעם אמיתי. כיון שלמנהג זה אין טעם אמיתי, אין שום חובה לצום.

ולשומע ינעם.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/2/2007 09:50 לינק ישיר 

ע"פ: "שפתי חיים" להרה"צ ר' חיים פרידלנדר זצ"ל:
עיקר הנס היה על ידי שעשו תשובה בעת צרה. כשמרדכי קבע את פורים כיום שמחה וישועה לדורות, הוא קבע שהישועה בכל שנה ושנה תיעשה על ידי תשובה כמו שהיה שם.
לכן בכל שנה לפני פורים מתענים ועושים תשובה ואז זוכים שפורים יהיה לחג המסוגל לישועות ונחמות.
יהי רצון שניזכה כולנו השנה בפורים לישועה.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-26/2/2007 10:01 לינק ישיר 

י. ארצי

ברוך הבא אל הפורום!

הבאת רעיון יפה בשם אדם מפורסם לגדול.

אבל תמה אני כיצד יש להבין את הדברים.

אסביר. אצטט מדבריך ואציין מה שקשה לי.

כתבת בשם המחבר:

"....כשמרדכי קבע את פורים כיום שמחה וישועה לדורות, הוא קבע שהישועה בכל שנה ושנה תיעשה על ידי תשובה כמו שהיה שם. .."

האם מרדכי הוא שקבע שתשובה עושה ישועה?

האם לא ה' הוא שקבע זאת? ומרדכי, במידה שתרם לעשית תשובה, היה רק הכלי ולא היום גרם ולא מרדכי גרם אלא התשובה גרמה אז, וגורמת גם היום ובכל זמן?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/2/2007 10:06 לינק ישיר 

ארצי,
סברא יפה,
רק לא ברור על מה היא מבוססת.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/2/2007 15:00 לינק ישיר 

בעל בעמיו
אני לא מבין אותך, לא מספיק שזו סברא יפה. אתה גם רוצה שתהיה מבוססת ונכונה??!!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/3/2008 13:23 לינק ישיר 


"תענית אסתר נקבעה במסורת היהודית לזכר הצום הכללי שביקשה אסתר ממרדכי לערוך, לקראת לכתה אל המלך אחשורוש כדי להתחנן על הצלת עמה: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" (אסתר ד, 16). מגילת אסתר מספרת לנו, כי כדי לבחור לעצמו מלכה, אסף המלך אחשורוש נערות ונשים מכל רחבי ממלכתו. נערות ונשים אלה הובאו לארמון למען מטרה אחת בלבד – סיפוק תאוותיו המיניות של גבר אחד ללילה אחד. חייהן נלקחו מהן, אהבותיהן, קשריהן המשפחתיים ועתידן נגנבו מהן ונגזר עליהן להיות כלואות (יש שיאמרו – בכלוב של זהב, מור ובשמים) עד יום מותן, ואין איש פוצה פה ומתנגד. המגילה מציגה את המציאות הזו כחלק מן הפגמים המהותיים בממלכתו של אחשורוש, הרקובה עד כדי כך שאפשרית בה גם שנאת זרים איומה וניסיון לרצח עם. הצום והתענית שציוותה אסתר חיזקו אותה בדרכה המסוכנת אל המלך והעניקו לה את הסולידריות הקהילתית הרחבה ממנה הודרה בבדידות ההרמון, ואיפשרו לה להצליח במשימתה, לנצח את הרֶשע, למנוע את הטבח ביהודים ולהביא גאולה. אך זו אינה גאולה שלמה: יהודים ומיעוטים אחרים בעולם עדיין נרדפים ומאויימים במוות ונשים עדיין נגנבות ממשפחתן ומחייהן כדי לספק תאוות של אנשים בעלי כח והון. חג הפורים מוקדש, על-פי המסורת היהודית ופרשנויותיה המתחדשות, לשמחת ההצלה של העם היהודי ולציון הצלחת מאבקה של אסתר בגזענות ובשנאה. אנחנו מבקשות (גם בעקבות הצעות שונות שעולות בשנים האחרונות, למשל זו של בונה הברמן, במאמר שתורגם על-ידי לאה שקדיאל כאן -
http://www.edu-negev.gov.il/mad/marianak/marpad-new/htm/shavinon/shivion16.htm) להקדיש את יום תענית אסתר ללימוד ולחשבון נפש על ההצלה שטרם באה לנשים השבויות ולשפחות המין, ולציון המאבק המתמשך בסחר בנשים. אנחנו מבקשות להקדיש את הצום והלימוד ביום תענית אסתר לסולידריות ותמיכה רגשית במי שמודרות ממשפחותיהן וקהילתן ובמי שכלואות בבדידות בידי רשעים. מי ייתן וכמו במגילת אסתר כך גם בחיינו שלנו, יובילו הסולידריות והמאבק להצלה, ובחג הפורים הבא נוכל לשמוח בגאולה השלמה."
(מתוך ההקדמה ל
ערכת לימוד בנושא הסחר בנשים. לערכה מצורפת גם תפילה מיוחדת).




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/3/2008 15:50 לינק ישיר 

בפשטות עניין הצום, אינו של תענית של צרה, אלא חלק מהשיחזור.

דווקא משום שהפורים נקבע כיום שמחה יוצא דופן, יש מקום לשחזר אותו בצורה ממחישה יותר, את הקיצוניות העצומה שהתרחשה בין יום מצרה כה מקיפה וקיצונית לעומת רווחה הקיצונית בהפכיותה, והצום לעומת השמחה יפים לביטוי שכזה.
לכן נראה שאין להחמיר בצום זה בגינוני צער.

יתכן שבסוגיה כגון דא צריך גם לקחת בחשבון את נתון הרגל הצומות/חוסר אוכל, אם אנו רגילים בזה כמו שהיו רגילים מייסדי המנהג.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/3/2008 17:13 לינק ישיר 

יהוסף,

רעיון נאה,אבל דוקא משום כך יתכן שצריך להחמיר בגינוני הצער. מה שנקרא בלשון העם: לשחק את המשחק עד הסוף.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/3/2008 20:05 לינק ישיר 

קלעמר

ההנחה שלי הוא ע"פ הסברא ש:
בכדי לשחזר אירוע, בדרך כלל לא נדרשים לחוות את מה שנחווה אז מחמת מה שהשתנה בהמשך, אלא רק את הפן החיצוני שאינו ביטוי ישיר והבעה למשהו פנימי שכבר אינו מעודכן.
הצום מהווה התנהגות שהיא יותר קטלזיטור להיכנס למצב מאשר ביטוי ישיר של המצב הנתון, לעומת בכי קריעה וכו'.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/3/2008 21:08 לינק ישיר 

אםשלום
הערב בקריאת המגילה נזכרתי במה שכתבת, על התענית שהכריזו הנשים  כסולידיות נגד סחר הנשים. וראיתי במגילה

אסתר פרק ד

צוּמוּ עָלַי וְאַל תּאכְלוּ וְאַל תּשׁתּוּ שׁלֹשׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אצום  כן .

בעברית נכונה היה צריך להיות כתוב  אני ונערותי נצום.

אבל אסתר יכלה להתחייב לזה שהיא תצום, אבל לא שנערותיה יצומו.

שאלה- כמה נשים את מכירה ,שצמו היום לאות סולידריות?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/3/2008 21:19 לינק ישיר 

[ירוחם,

די הרבה.]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/3/2009 15:36 לינק ישיר 

האם משום קולת תענית אסתר לעומת שאר תעניות, ישנן קולות לגבי תפילת עננו וקריאת התורה למי שלא צם?

(הלכה למעשה הנוגעת לחמי שחייב לאכול.)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/3/2009 17:24 לינק ישיר 

הרב לעמל

אדרבה יעיין כ"ת בשערי תשובה או"ח סי' תקס"ו סק"ג שרק בצומות חוץ מד' צומות דמדברי קבלה נינהו צריך עשרה לעננו כברכה בפנ"ע (דבשומע תפילה הקלו כשאין ש"ץ אחר ע"ש במ"ב ושעה"צ סקי"ח דלא כט"ז) ולקריאת ויחל אבל בד' צומות די בששה או שבעה.

מעתה יוכל כב' להסתפק אם תענית אסתר התקבל כמו דברי קבלה, אך עכ"פ לא הוזכר שיהיה קל יותר לעשותו כאילו הוא יותר תענית, יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא!

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > תענית אסתר בימינו, הלמאי?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.