הפירוש שכתוב בלינק שמנהג תענית אסתר שהונהג בתקופת הגאונים בא כהשתתפות בצערה של אסתר שנאלצה להישאר עם אחשוורוש גם לאחר ניצחון היהודים, הוא נאה אבל רחוק מהפשטות. גם עצם ההנחה שנשארה איתו צריכה בדיקה.
הכותבת לא מציעה שזו הסיבה עליה חשבו הגאונים. היא מציעה את הסיבה הזו כטעם לתענית בימינו.]
נשלח ב-9/3/2009 20:36
ואם בתענית אסתר עסקינן
עולה לי תמיהה הנוגעת לא לתענית אסתר של ימינו, אלא לצום שצמה אסתר היא ונערותיה.
הכיצד ומדוע היה צורך שנערות אסתר תצומנה?
(וזה מתוך הנחה שנערות אסתר אינן יהודיות, שאם כן, אז לא עולה תמיהה זו)
כי מה לנערות אסתר שניתנו לה מאת המלך לשרתה, ולתענית זו שמטרתה תשובה הנוגעת ליהודים?
נשלח ב-9/3/2009 21:35
[שמניך,
אולי זו הזדהות בין מיעוטים נרדפים בממלכה (נשים ויהודים)...]
נשלח ב-10/3/2009 11:44
שמניך
אם תדייקי תראי שלא כתוב שנערות אסתר צמו באמת- כתוב אני ונערותי אצום בלשון יחיד ולא נצום ברבים
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-10/3/2009 18:36
לכב' הג"ר אמשלום תליט"א
נכון שהכותבת לא כותבת שלפרש מקור המנהג היא באה אבל למעלה היא מנסה להרחיק הפירושים האחרים שנאמרו למקור, בעוד הפירוש הפשוט ביותר הוא זה שנזכר במגילה יום י"ג באדר כיום הגזירה להשמדת ישראל שממילא טבעיהוא שזה יעורר לתענית את מי שלא הנהיגו.
נשלח ב-10/3/2009 18:38
עוד הערה; למ"ד שאסתר אשת מרדכי היתה ואחר ביטול הגזירה הרי אמרה לאחשורוש "מה הוא לה" א"כ ניתן לדרוש שעשה כמעשה פרעה ואבימלך והחזירה דלא כהכותבת תליט"א.
נשלח ב-10/3/2009 19:49
[דינגה,
איני חושבת שהיא מנסה "להרחיק הפירושים האחרים שנאמרו למקור", אלא מנסה לתת לתענית טעם חדש ורלוונטי יותר (בעיניה, לפחות).]
נשלח ב-10/3/2009 22:33
חסיד
ןאיך אתה מסתדר עם הגמרא
מגילה דף יג עמוד ב שהיתה עומדת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי.
נשלח ב-10/3/2009 23:15
אמשלום כתב:
"תענית אסתר נקבעה במסורת היהודית לזכר הצום הכללי שביקשה אסתר ממרדכי לערוך, לקראת לכתה אל המלך אחשורוש כדי להתחנן על הצלת עמה: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" (אסתר ד, 16). מגילת אסתר מספרת לנו, כי כדי לבחור לעצמו מלכה, אסף המלך אחשורוש נערות ונשים מכל רחבי ממלכתו. נערות ונשים אלה הובאו לארמון למען מטרה אחת בלבד – סיפוק תאוותיו המיניות של גבר אחד ללילה אחד. חייהן נלקחו מהן, אהבותיהן, קשריהן המשפחתיים ועתידן נגנבו מהן ונגזר עליהן להיות כלואות (יש שיאמרו – בכלוב של זהב, מור ובשמים) עד יום מותן, ואין איש פוצה פה ומתנגד. המגילה מציגה את המציאות הזו כחלק מן הפגמים המהותיים בממלכתו של אחשורוש, הרקובה עד כדי כך שאפשרית בה גם שנאת זרים איומה וניסיון לרצח עם.
להזכירכם יחס זה לנשים לא היה נחלת מלכות אחשוורוש בלבד, הנה לכם עוד ציטוט של יחס דומה דווקא מצד דוד המלך:
א והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו ב ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך ג ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויבאו אתה למלך ד והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו
מתוך המשתמע זה לא נשמע שהנערה היתה אקטיבית מדי בכל הסיפור הזה.
יש לתמוה על ההסבר שתענית אסתר נעשה לזכר הצום שצמו, יש בטענה הזו דבר מאד מוזר הרי צמו והתפללו הרבה פעמים בהיסטוריה ומה הקשר הצום הזה, לא נראה לי שיש לו משהו מיוחד, לא מצאנו שצמים לזכר התפילות שהתפללו אבותינו במצרים לפני שגאלו אותם..
זה נשמע שקודם כל נהגו לצום ואחר כך חיפשו הסברים מדוע
נשלח ב-10/3/2009 23:23
להיולי
אולי תצטט מקור שבו כתוב בפרוש שצמו.
נשלח ב-10/3/2009 23:31
איך נהגו לצום ? הרי הצום בפועל היה בחג הפסח??
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-10/3/2009 23:43
צענרע..
ידוע הרמב"ם שבעת צרה צריך לצום אם כן יש להניח שכל פעם שהיה עת צרה אז צמו..
אמנם אני נשמע מצחיק אבל כמעט אותו דבר עשה רבינו תם בהנחה שלו שצמו בעת מלחמה
נשלח ב-11/3/2009 00:20
"לכן, מסיקים המפרשים, שסיבת הצום היא מטעם שונה לגמרי: י"ג אדר היה היום בו זממו שונאי ישראל לקום ולהלחם ביהודים על-מנת להשמידם מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד ר"ל. במסורת ישראל מקובל לצום ולהתענות ביום מלחמה. כך היה במלחמת שאול בפלישתים המתוארת בספר שמואל (שמואל א' פרק יא). מסיבה זו נקבע יום י"ג באדר לתענית ציבור – לדורות. זכר לנס ניצחון המלחמה.
לפי הנחה זו, שואל הרבי, מדוע נקראת התענית על שמה של אסתר, האם היא ישבה בסנהדרין וקבעה את התענית?
אלא מחדש הרבי רעיון נפלא: מלחמה זו הייתה על פי ציוויו של המלך אחשוורוש "להקהל ולעמוד על נפשם" – מלחמת התגוננות נגד העומדים עלינו לכלותינו. הגזירה היתה כידוע כנגד כל היהודים כולם, איש ואשה נער וזקן – ברור שבמלחמת ההגנה היה על כולם להשתתף ללא יוצא מן הכלל.
והנה, ההלכה קובעת שהלוחמים עצמם אסורים להתענות, עליהם להיות בכושר מלא בעת הלחימה.
מי אם כן צם בתענית אסתר בפעם הראשונה? – כמובן אסתר המלכה, זו היחידה שלא הייתה בחזית אלא בעורף. היא הייתה מוגנת בארמון-המלך, ולכן היתה פטורה מהגזירה ומהמלחמה, מסיבה זו תיקנו חז"ל לקרוא לתענית זו על שמה – תענית אסתר."
