|
|
| נשלח ב-9/10/2004 22:51 |
 |
| |
"אין עושים נפשות לצדיקים,דבריהם הם זכרונם"
האם יוכל מי מן הכותבים להציע מתורתו של אותו גאון,
למען ישכילו גם אותם שלא נחספו לתורתו עד עתה?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 11:34 |
|
| |
עוד שמועה ששמעתי מכמה מקורות, שהוא היה בן דוד, או קרוב כלשהו של החזו"א. האם מישהו יודע משהו על כך? האם היה קשר ביניהם (שמעתי על קשר כלשהו)?
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 11:40 |
|
| |
כמיטב ידיעתי, בן דוד ישיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 11:50 |
|
| |
מיכי,
בהקדמה למהדורה העברית של "יוונים ויוונות" נאמר שהוא היה אכן בן דוד של החזון איש ואף התגורר בביתו במינסק לאחר פרוץ מלה"ע הראשונה.
לפום חורפא,
קשה לסכם פועלו של האיש בכמה מילים, ובכ"ז פטור בלא כלום אי אפשר: ליברמן ז"ל היה חוקר גדול של ספרות חז"ל. בעיקר התפרסם במחקריו החשובים על הירושלמי ועל התוספתא (הוציא מהדורה מזוקקת ונהדרת של שלושה וחצי הסדרים הראשונים שלה). עסק ביהדות ההלניסטית בארץ ישראל, ההדיר כמה מדרשים (דברים רבה וספרי זוטא) מכתב יד וחיבר עוד ספרים רבים העומדים היום במרכז העיון המחקרי בספרות חז"ל והספרות העוטפת אותה. רשימה של חיבוריו מובאת בקישורית בהודעתו הראשונה של בבא באשכול זה.
גם בשהותו בניו יורק שהה ליברמן בקשר קרוב עם הרבנים הראשיים בישראל (הרב הראשון שעמד עמו בקשר אישי היה הראי"ה קוק) ועסק גם בענייני השעה.
הוא עמד בראש האקדמיה הלאומית למדעי היהדות בארה"ב וכיהן כרקטור בית המדרש לרבנים (קונסרבטיבי) בניו יורק. הוא אף קיבל פרס ישראל.
ליברמן היה בעל בקיאות בלתי מצויה בספרות התלמוד ועיוניו המשווים במתודה הפילולוגית-היסטורית האירו אין ספור סוגיות לא ברורות בספרות זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 13:36 |
|
| |
שחרית,
תודה ,אך אני התכוונתי אם יוכל לכתוב משהו ,מדברי תורתו של הרב זצ"ל שיהו בבחינת זיל תהי ליה בקנקניה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 15:04 |
|
| |
לפום_חורפא,
בחיפוש קצר לא מצאתי חיבור מחיבוריו באינטרנט. אולם אם הינך מעונין:
עיין מאמר של עדיאל שרמר בקישורית:
http://www.biu.ac.il/JS/JSIJ/1-2002/Schremer.doc
חפש את מאמריו ברמבי:
http://jnul.huji.ac.il/rambi
או לך למקום ששם כתביו נמצאים.
(מפי השמועה שמעתי שכתביו נמצאים גם במקומות שלא יודו בכך.)
כתביו הם מעט המחזיק את המרובה. גם ישנם הרבה סיפורים אודותיו (מפי אוהבים ומכרים). כן, הוא היה בן-דוד של החזו"א, כמו גם קרוב של הרבה גדולים אחרים בקשרי דם או נישואים. אך גדולתו לא נבעה או היתה תלויה בכך.
במקרה תחת ידי האוטוביוגרפיה של דוד הליבני ואצטט:
"מן השיחה הראשונה והארוכה הזו עם פרופסור ליברמן זכור לי רק 'תוספות' אחד...חולין צז ע"א, שבו היתה לי עדיפות מפני שהיטבתי לזכור אותו ממנו. אבל כאשר עזבתי-כאשר עמדתי בדלת ופניתי אליו כדי להודות לו שוב - ראיתי שהוא נטל את מסכת חולין, פתח בעמוד הראשון והחל ללמוד. שאלתי אותו 'מדוע חולין?' והוא ענה: 'אם שכחתי תוספות אחד, מי יודע כמה אחרים שכחתי?'...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 15:41 |
|
| |
בשנותיו האחרונות, הר"ש ליברמן התגורר בדירתו בירושלים חלק מחודשי השנה.
כשנה לפני פטירתו,
שמעתי אישית משכניו בירושלים, שהר"ש ליברמן מקפיד להימנע משימוש בחשמל (של חברת החשמל) בשבת, כדעת החזון אי"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 16:54 |
|
| |
מיכי
ראה: ש' ליברמן, "במחיצת רבנים", מחקרים בתורת ארץ-ישראל, ירושלים תשנ"א, עמ' 608: "זכורני, יום אחד התהלכתי עם דודי, אחי אמי, והוא גם אחי אמו של ה"חזון איש"...".
תוקן על ידי - ממדבש - 10/10/2004 16:56:48
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 15:08 |
|
| |
שחרית
בדקתי באתר האינטרנט של מכון שכטר ואין שם את הספרים של הגר"ש ליברמן.
"מחקרים בתורת ארץ ישראל" זה בהוצאת מאגנס.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 16:15 |
|
| |
באבא,
אני חושבת ששחרית התכוונה לאתר הפיזי של מכון שכטר ...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 16:21 |
|
| |
כן אני יודע
התיחסתי לאתר האינרנט בתור חלון ראווה...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 18:12 |
|
| |
חברתי הקונסרבטיבית (כן, כן, כמה מחברותיי הטובות...) אמרה לי שאת ה'תוספתא כפשוטה' ו'הירושלמי כפשוטו' וכו' ניתן להשיג בהוצאת שוקן, מול בית ראש הממשלה בעיר הקוידש.
אנא ספר אם השגת.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 18:20 |
|
| |
את התוספתא כפשוטה השגתי משם.
אבל את הירושלמי כפשוטו לא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 21:38 |
|
| |
שחרית
את יודעת מה ההבדל בין התוספתא כפשוטה לבין תוספת ראשונים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 22:25 |
|
| |
'תוספת ראשונים' הוא מחקר מוקדם יותר של ליברמן ובו גרסאות ופירושים של ראשונים לתוספתא (תרצ"ה). חיבור זה שוקע בתוך ה'תוספתא כפשוטה', שהיא לדעתם של רבים המפעל הבולט של ליברמן - הוא הוציא מהדורה מדעית של התוספתא עם חילופי נוסחאות, כולל מקבילות והפניות לכל הספרות התלמודית ופירוש מקיף וחשוב שעיקרו עיסוק פילולוגי היסטורי והלכתי.
|
|
|
|
|
