| נשלח ב-6/3/2004 23:23 |
 |
| |
שמחת פורים - שאלות
שאלה 1.
מדוע אין יוצאים ידי חובת שמיעת מגילה בשמיעת הרוב, הן רובו ככולו ונחשב ששמע המגילה בכללות, ויש כאן די לפרסומי ניסא?
שאלה 2.
נהוג לחלק מכוס של ברכה לכל המסובים, כשהמסובים מרובים ממלאים כוס מהבקבוק ומוסיפים לו מעט מכוס הברכה, וקשה שהרי לכא' המיעוט שמוסיף מכוס של ברכה בטל ברוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2004 23:45 |
|
| |
מתעניין
יש הבדל עצום, לדעתי, בין שתי שאלותיך.
השאלה הראשונה מיוחסת לר' חיים או לבית בריסק. וזו שאלה שנראית פשוטה, כלומר פשוט שהדין שאתה מצפה לשמוע אינו כך, וזו רק הזמנה להגדרה מהו רוב.
אלא שההגדרה אינה פשוטה, ושמא עלינו לחכות לוטו. או למי שזוכר כיצד הגדיר זאת ר' חיים.
השאלה השניה היא על מנהג העולם, שרוצים שירים של ברכה. ועל מנהג העולם אין להקשות, כי הוא נובע הרבה פעמים מחשיבה מגית.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2004 23:53 |
|
| |
1. פשוט וברור שיוצאים יד"ח בשמיעת הרוב, ואכן כך פסקו גם מרדכי ואסתר גופא, ומשום כך מראש לא כתבו במגילה את את הרוב שלא להטריח על הציבור יותר מדי. אין זו שברת כרס בעלמא, הדברים מפורשים במגילה עצמה שהמיעוט הלא הוא על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס.
2. הלא לא לחינם מוסיפים מכוס של ברכה, ואיכא טעמא רבא בדבר, ומילתא דעביד לטעמא לא בטל.
נ.ב. אחר הפורים כדאי לעיין בחת"ס שדן מדוע בכל שיעורי תורה לא נאמר שדי באכילת רוב כזית וכדומה מדין רובו ככולו. התירוץ המקובל (ודומני שכ"כ החת"ס גופא) הוא שרובו כולו נאמר רק כאשר יש כאן "כל" לפנינו, ואין השעה כשרה להאריך בלילה קדוש זה.
תוקן על ידי - יצחק_יונתן - 06/03/2004 23:57:16
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2004 23:59 |
|
| |
יצחק יונתן
לא זכיתי להבין דבריך.
הידוע לי הוא שיש לשמוע כל מילה מן המגילה, ומי שהחסיר קורא ומשלים לעצמו באמצע הקריאה את המקום החסר (ואפשר להספיק עד ההמן הבא שאז שליח ציבור מתעכב) אלא שכאן אפשר גם בעל פה, דלא גרע מקורא ממגילה מחוקה במיעוטה שקורא את החסר בעל פה (אף על פי שיש לחלק).
ואמנם נחלקו אמוראים אם צריך לקרוא את המגילה מתחילתה, אך נפסקה הלכה כמ"ד שצריך לקרוא כולה.
לגבי שירי ברכה אף זאת לא הבנתי, וכי גם יגיד השותה שאותה טיפה חשובה אצלו, האם באמת יכול הוא לחוש בהבדל בינה לבין שאר כוסו?
ובכלל, שירי מצוה חשובים הם מתוך חיבוב מצוה, וכאן כמדומה מדובר בענין אחר - או שמא לא הבנתי את ה"היכי דמי"?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2004 01:18 |
|
| |
שני דינין הן:
דין דאזלינן בתר רובא
ודין דרובו ככולו.
ובזה יישב הגר"ח קושיית תוספות ב"ק אמאי אין המיעוט דדיני מצטרף לחזקה דנתבע.
וכל יתר מעשה תוקפו וגבורתו הלא הם כתובים על ספר חידושי הגר"ח בסטנסיל.
(ביננו קושיא מעיקרא ליתא)
איתא בגמרא יומא אסתר סוף הניסים.ובגמרא שבת דהדור קיבלוה בימי אחשוורוש.היינו תחילתה בגילוי גמור כמ"ש הרמב"ם בהלכות יסודה"ת.וסופה בהסתר גמור.ולכן היינו קבלה מרצון בפורים.דאז הוא התנדבות.כאשר המוחש אינו אלא האמונה.וזה שכתב הרמב"ן שכל עניין עם ישראל אינו אלא נס.ואינו בטבע כלל.עניין פורים הוא "סוף הניסים" דהיינו מדרגת הנס הנמוכה ביותר שאפשר למצוא בטבע.היינו טבע גמור (תשאלו את עיתונאי שושן אם היה נס? ויגחכו) וזהו סוף הניסים.והמגילה קיי"ל דנאמרה ברוחה"ק.הינו זה האמת.אם כך למדנו תחילת התורה במוחש הגמור ובנס גלוי.וקבלתה היא ככפיית הר כגיגית.וסופה קבלה מרצון כי היא בהסתר גמור.ומוכרח הוא דקבלתה רק ברצון."נדיבי עם ברכו ה".
נס פורים הוא חותם המלך כי כל מאורעותינו הינם נס.ואין טבע כלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2004 08:17 |
|
| |
"אסתר היא הדסה"
גם פעם היה שם וכינוי?
או שמא אסתר הוא שם ספרותי בה היא התפרסמה לאחר מעשה הפורים, ונקרא כך מלשון אסתתר - הסתרה, שכן הסתרת זהותה היתה עיקר דרך הפעולה להצלת בנ"י??
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2004 08:28 |
|
| |
האם ניתן לומר רובו ככולו על תכנים שונים, הרי פרק א במגילה אינו פרק ב?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2019 21:19 |
|
| |
כל מילה היא מילה בפני עצמה. ונצרכת להבנת הקשר הסיפור, לא שייך כאן רוב או מיעוט.
לגבי כוס של ברכה, ההלכה גם ביין פגום שכל האחרון שנשפך קובע את דין היין. ז"א, יין פגום ששפכו עליו לא פגום הוא נתקן, וההפך, הוא נפגם. א"כ שפיכה קטנה מהכוס ששתו ממנו הופכת את מה שנדפך אליו לכוס של ברכה ששתו ממנו.
|
|
|
|
|
