הודעה על סגירת הפורום + הבעת חרטה

אנקדוטה

ואולי, אולי זה דווקא להפך.

אולי זו דוגמא לכלל של:

חישב אדם לעשות עבירה וחזר בו, אינו נענש עליה, לפי שיהודי אינו עושה עבירות...

... כמו: לסגור פורום חשוב לתורה ויראה ומחקר?



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

רבותי! לעגן זה האשכול, ולקבעו כחוקת הפארום, וטוב לב משתה תמיד...

והדברים רלוונטים כבשעת נתינתם

ויפה שעה אחת קודם

מוטי ומימוני,

לאחר שתיית ארבע כוסות כדין (שלושים יום וכו')
הדיון הרציני שלכם בדף קמא העלה על ליבי טינה,
ובמקום פיקו"נ אין חולקין כבוד, וזו שאלתי בבקשתי:

איך יפרש מימוני את המשנה בחגיגה

כל המסתכל מה למעלה ומה למטה,
מה לפנים ומה לאחור, רתוי לו שלא בא לעולם?

למה לא כתבו חז"ל שכל המסתכל בארבעה דברים וכו' שילבש שחורים ויתעטף בשחורים ויכנס לעצכח מקום שלא מכירים אותו ויעשה מה שליבו חפץ?
ויבוא מרגוע לנפשו, והיו עיניך רואות את מורך ואשרי אדם עוז לו בך והוא יכוננה עליון?

לפי דרכו של מימוני תשובתו אמורה להיות, פשוטה.

גם כאן חז"ל שגו [מן היין, כדברי הנביא, .. פקו פליליה (?) ]

הלא כן?

ר"מ

רמבמזל

איני זוכר את הדיון הקודם, אז הבה נפתח דיון חדש.

ובאמת מגיע לו אשכול בפני עצמו.

צריך לענות על כמה שאלות מקדימות:

א. האם המשנה מדברת בכל אדם, או רק באלו שאינם מוכשרים לעיון פילוסופי (לא שחז"ל השתמשו מן הסתם בחלוקה הזו, אבל בדומה לה קרוב לומר שכן. וכן ודאי היא גישת הרמב"ם).

ב. האם המשנה באה להוציא מן העיון בשאלות אלו, שנראות כמו אנטינומיות (=בעיות בלתי ניתנות לפתרון בסגנון קנטיאני) או להרחיק מעיון מטפיזי בכלל.

אחרי בירור ראשוני זה, ניתן להעלות את השאלה:
איך ניתן להורות לאדם מה לחשוב ומה לא לחשוב? (כך יטען החזו"א, שהשכל הוא אוטונומי, אבל הרמב"ם - הפילוסוף הגדול - דווקא סובר שיש מצוה במה להאמין ובמה לא, ומסתבר שכוונתו להמון, או לחלק ההמוני שבאדם).

אבל איני סבור שחז"ל כתבו שם בשגגה (אני סבור שיכלו לטעות בהכרת המציאות, אבל רחוק בעיני ששגו בפסיכולוגיה האנושית). ואף איני מבין את ההוה-אמינא של הבדיחה... וצר לי שהגעתי לידי כך שחושדים בי...


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מימוני,

כדי להבין למה נפגעת מדברי בפורים צריך לענות על כמה שאלות מקדימות:

א. האם היפגעות כזו היתה מתרחשת בכל אדם, או רק באלו שאינם מוכשרים לשימוש בחוש הומור פילוסופי סטואי?

ב. האם ר"מ במז"ל התכוין להוציא מן הכלל את מימוני בשאלות אלו, ולהשוותו (ח"ו) לידעני דבר אחר (ד"א), או רק התכווין להגזים מעט ולהציג כמראה לא את מה שמימוני חושב באמת, אלא את מה שמימוני מצטייר כחושב?


ואחרי דברי ההקדמה ההומוריסטים בחלקם, כמבואר ליודעי חה"מ, אצהיר, הפעם ברצינות, כי:

1. אני מבקש מחילה. לא התכוונתי לפגוע ח"ו.

2. בהגזמתי המכוונת, כן התכוונתי לשמש מראה, לא למה שאתה באמת, אלא למה שהינך מצטייר, לצערי, בטרם עיון אמיתי.

להערכתי, רבים מהגולשים מסוגלים לחשוב שההשואה בין אפשרות של אי ידיעת מציאות מסויימת לבין קביעה שמשנת חגיגה "מוטעית" היא השוואה סבירה.

לעקירת טעות זו כתבתי בפורים את הדברים. זו הרי כל תכליתה של ההגזמה עד אבסורדום, להציג פן שנעלם בהשקפה ראשונה.

3. קיוותי שהדברים יתקבלו ברוח מתאימה הן לפורים והן לכיפורים. גם בכך טעיתי.

לגופה של משנה, ודאי שיש מקום לדון בכוונת חז"ל, בהלכה שקבעו (אם קבעו) בה, בטעמה, בהיקפה, ובסייגיה.
מאידך, האם יעלה על הדעת שטרם נדונה משנת חגיגה בפורום עצכ"ח?

(לינקזעצר, הושיעה נא)


ר"מ



למנוע ספקות, חה"מ = חכמת ההומור

תוקן על ידי - רמ_במזל - 28/03/2005 16:37:16

בס"ד לענ"ד יש חשיבות לחקירות הבאות מתוך מטרה לחקר האמת
לשם שמים ולא לשם ניצוח מי צודק יותר ,מצאתי כי דווקא ע"י בדיקת מקורות מתבררת האמת לאמיתה של תורה וכבוד התורה עולה ע"י שמתבררים הספיקות ,וידוע מאמר חז"ל כי אין שמחה כהתרת הספיקות.ועל זה נא' 'דע את אלקי אביך ועבדהו בנפש חפצה ובלבב שלם',וזה חקירה שיש בה מצוה
כמבואר בהקדמת ס' הזהר לרבנו בעל הסולם האר"י אשלג הלוי (אות א-ב)עש"ה.ולכן אני רואה לנכון שדווקא מתוך היכוח
בפורום זה התבררו לי דברים יותר ויותר.
בברכה הצ' שי בוארון