|
|
| נשלח ב-10/3/2004 09:24 |
|
| |
.
"וכן יעשה לכל מין, אשר בדברי קדמונינו לא יאמין"
(אבן עזרא על בן זוטא, על ולא תעלה במעלות על מזבחי)
מסתברא:
בדיון שהשתתפתי בו לפני שנים רבות, היטיב לבטא בלשון הדור הזה תלמיד ישיבה אחד את האגדתא אודות ביטול יצר עבודה זרה. "כשאתה אוכל סטייק חזיר" , אמר אותו תלמיד, כשהחזיר ממשיל אצלו נושאים רבים, כולל ע"ז , "זה לא עושה לי כלום. אם אראה אותך הולך חבוק עם בחורה ברחוב, אני ישר מביט לצד השני." .
כתם גריז על חלוקו המרובב של הקצב יבלוט מייד, כשם שכתם דם יפריע למכונאי הלובש בגדים מלוכלכים בשמן מכונות. כל אחד מאתנו מוטרד מדברים אחרים, ורגישותו בהם שונה, ספציפית לו או לחברה בה הוא חי.
אני מודה, יכול אתה לדבר לידי אודות עבודה זרה, אודות דתות אחרות, והדבר לא יפריע לי כהוא זה. יכול אתה לומר לידי "ממי אבקש שיעזור לי, מאברהם אבינו שלא ביקש רחמים כשה' אמר לו שבניו יהיו עבדים?! אני לא מבקש ממנו מאומה! " והדבר לא יפריע לי כלל. יכול אתה לנסות ולשתף אותי בדיון אודות חיי האישות של מישהו, ותגלה שאינני משתף פעולה.
אינני מין, ולכן מינות איננה מפחידה אותי, שכן יצר העבודה הזרה, או הזלזול בחכמינו, אינם מושכים את לבי, ואולי כבר נתבטלו על ידי רבנן. יחסים שבינו לבינה, לפתח חטאת רובץ.
( ורק דבר נוסף. השאלה שכאן בירוק, היא ציטוט ממסכת שבת פט: . )
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2004 14:46 |
|
| |
יותר מכך המינות [:אפיקורעס]זה נושא בתוכו יותר את מרכיב השכלתנות אין בו הרבה רגש אלא שכל קר
המיניות היא במהותה אמוציונלית יותר נכון שגם פה יש את ההבדל בין הטיפוס הקר מזג לחם מזג
אבל אוביקיבית היא נתון רגשי יותר של התרגשות , התפעלות וכדומה , וכמו שהביא המעיר : אין אפוטרופוס לעריות .
הדמיון של האדם שבמקרה הראשון הוא שולט יותר , מביא אותו לדון בנושא הראשון ללא חשש , ובנושא השני לא ,
השאלה רק אם הפחד (איפוק?)לדון בנושא השני הוא יראת שמיים או במידה מסוימת זקוק לפסיכואנליזה לברר מה מקורו,ודוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2004 16:56 |
|
| |
האספקלריה
ברוך הבא אל הפורום!
הערה יפה. אכן, קשה לאדם להכיר את המניעים שלו.
אבל - אבל גדול - מה זה חשוב?
אם משהו מפריע לי, וזה לגיטימי, מדוע שלא אזהר ממנו?
ועיניך הרואות, שגם חז"ל הלכו בדרך הזו, והשתדלו לשמור על לשון נקיה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2004 19:13 |
|
| |
חס
לא פניתי אישית
דיברתי בכללית
אולי גם אני ביניהם
אולי כולנו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2004 12:09 |
|
| |
לגבי התועלת ביחסי מין בזמן ההריון.לולד או לאישה.חז"ל גילו דעתם בנידון.כפי שציין נישטאיך.אמנם גם כיום לפי הרפואה המודרנית וממחקרים שנעשו בעולם.עדיין לא נמצאו כל דברי חז"ל תואמים למידע הרפואי שבימינו.ניתן לקרוא על כך ב"אסיא" הוב"ד באתר דעת.אך שם ציינו שיש תועלת לולד ולאישה בשלבים מסויימים.יעו"ש.
תוקן על ידי - MOTI7777 - 14/03/2004 12:10:42
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2004 12:52 |
|
| |
ומה עם יחסי האישות אחרי ההיריון והלידה ?
מה אומרת ההלכה על כך ?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 07:31 |
|
| |
במסכת נדה כתוב: "שלשה חדשים הראשונים תשמיש קשה לאשה וגם קשה לולד, אמצעיים קשה לאשה ויפה לולד, אחרונים יפה לאשה ויפה לולד שמתוך כך נמצא הולד מלובן ומזורז ". החזון איש הסביר שגמרא זו מדברת במרבה אבל פעם בשבוע אינו "קשה".
במסכת יבמות (יב ע"ב) מובאת דעתו של רבי מאיר שעל מעוברת לקיים יחסי אישות במוך על מנת למנוע את סיכון העובר ("שמא יעשה עוברה סנדל"), העלול להיגרם מחמת חדירת נוזל הזרע. אולם לדעת חכמים, שנפסק כמותם להלכה, חשש הסיכון הוא רחוק, ולכן אין נוקטים בשום אמצעי, וראוי לומר בזה "מן השמים ירחמו".
לפי הקבלה, אף שהיא מעוברת או עקרה וזקנה, כל טיפות הזרע אינם הולכות לאיבוד אלא הקב"ה מצווה למלאך הממונה שישמרם לעתיד לבוא, ויהיה לכל אחד בנים רבים, ואין זה לבטלה משום שיש מעלה גם בבעילות אלו ויוולדו מהם נשמות
מתוך ויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/יחסי_אישות_(יהדות)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 08:23 |
|
| |
1. להבנתי, השאלה מה הדין כשחז"ל סותרים את המציאות היום. אבקש מ"מ(links) לנושאים דומים, כמו: בשר ודגים (מצרע), מים אחרונים (מלח סדומית), מים מגולים (נחש לא מטיל ארס כששותה, ואין ארסו ממית דרך שתיה ואכילה), ועוד ...
2. לגבי שאלת האשכול, אין איסור הלכתי על כך, אלא המלצה בריאותית. זכור לי שהרב דניאל פריש כותב שאסור, ושמעתי שיש אדמורים המורים לאיסור. האם משהו יודע מקור (קבלי אולי) לזה ? האם מותר להורות דבר כזה ? (סיפר לי חבר שמכיר זוג שבגלל שהקפידו על זה נכשל אחד מהם באיסורים)
3. לגבי השאלה מה הדין אחרי הלידה: כתב בשו"ע (יו"ד קצד) שטמאה 7ימים לזכר ו-14ימים לנקבה + תנאי של 7 נקיים. ומכאן והילך כרגיל. (לא דייקתי, יש לעיין בפנים) וכתב רמ"א: "מיהו יש מקומות שנוהגין שאין טובלין תוך מ' לזכר ושמונים לנקבה, ואין להתיר במקום שנהגו להחמיר. אבל במקום שאין מנהג, אין להחמיר כלל".(סיפר לי החבר הנ"ל שיש אדמורים המורים לאיסור בזה) יש לציין שמדאורייתא הדמים מאחרי שבוע/שבועיים עד יום ה-40/80 הם דמי טוהר, והדין לנהוג כנדה רגילה הוא מנהג או דרבנן.
גם על הדין של 40/80 אפשר לשאול כמו בהע' 2, איך מותר להורות דבר כזה ?
תוקן על ידי פינגווינאי ב- 15/11/2011 08:27:52
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 08:26 |
|
| |
יש נושאים ויש נושאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 10:09 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 13:12 |
|
| |
תודה !
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2011 13:21 |
|
| |
מעניין, עולם דינמי. הרב סולובייציק שלל בכל תוקף את האפשרות שחזקה של טב למיתב טן דו כבר לא קיימת בזמננו. האם הוא חלק על המושג של השתנות הטבעים?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2017 23:21 |
|
| |
מקורות ממגילות ים המלח:
מקורות ממגילות ים המלח:
"ו אשר ישכב עם] 16 אשה הרה מקיץ דם"
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2017 23:22 |
|
| |
מקורות נוספים ממגילת קומראן - (4Q270 (4QDe):
ו¿א̇שר יקר¿[ב] 13 לזנות לאשתו אשר לא כמשפט ויצא ולא ישוב עוד "
" או אשר ישכב עם] 16 אשה הרה מקיץ דם"
|
|
|
|
|