|
|
| נשלח ב-29/12/2011 07:26 |
 |
| |
בהל ע"ז יא/יב מביא הר"מ קריאת מזמור מתהילים. ובכס"מ הביא מקורו מהירושלמי בשבת בקריאת שיר של פגעים
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2011 07:31 |
|
| |
תלמיד
לשון הרמב"ם:
אבל הבריא שקרא פסוקין או מזמור מתילים, כדי שתגן עליו זכות קריאתן, ויינצל מצרות ונזקים--הרי זה מותר.
עדיין לא מדובר כאן במנהג של קבע, וההיתר הוא לבריא בלבד. מכאן שאם יש צרה ספציפית, אסור לקרוא עליה תהלים.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 29/12/2011 07:31:30
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2011 07:41 |
|
| |
בוודאי. הבאתי רק כמקור בכלל לאמירת תהלים דווקא על צרה (שלא תבוא). בכל פעם שאשתי מגוייסת לסבב תהלים אני פותח לה את הר"מ.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2012 20:11 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2012 22:49 |
|
| |
תפילת עלינו לשבח הינה במקור חלק מתפלת מוסף של ראש השנה, והגאונים תיקנו לומר אותה מדי תפילה כדי שהמתפללים לא יזלזלו בסוף התפילה. בתקופת הראשונים בספרד היו מוסיפים לנוסח הקבוע של התפילה פיוטים, מה שהתבטל בעקבות דברי הרמב"ם שכתב שרק במזמורי תהלים ראוי לשבח לקב"ה. כך שלענ"ד אם מזמור התהלים בסוף התפלה נאמר בכוונה ולא מטריח את הציבור, הרי זה משובח.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2012 23:14 |
|
| |
מ80
אתה שוב מביא דברים בלי כל מקור. הסידור הראשון שחובר - לפני תפילת יום הכיפורים ור"ה- היה סידורו של עמרם גאון,ושם מופיע עלינו לשבח.
את עלינו לשבח לפי המסורה חיבר יהושוע בן נון כשנכנס לארץ, לפי החתם סופר חתם בו את שמו בגימטריא,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 00:23 |
|
| |
ירוחם,
אכן בתשובות הגאונים נאמר שיהושע תיקן תפילת עלינו לשבח, ויש גם מסורת שהאמורא רב חיבר את התפלה.
בסידור עמרם גאון וגם בסידור רס"ג תפילת עלינו לשבח מופיעה כרשות לסדר מלכויות בתפילות ראש השנה. כעבור כשלוש-מאות שנה בספר כלבו מופיעה עלינו לשבח כחובה אחרי כל התפילות. כתב המאירי (פירוש למסכת ברכות): "המתפלל כשם שהוא צריך לשהות מעט קודם התפילה כן הוא צריך לשהות מעט אחרי התפילה, כדי שלא יהיה כפורק משאו מעליו והולך לו... לפיכך תיקנו לומר שיר מזמור או עלינו לשבח".
תוקן על ידי מ80 ב- 04/01/2012 00:24:56
|
|
|
|
|
