|
|
| נשלח ב-11/3/2004 18:50 |
 |
| |
אפשר להתווכח על עניין התוכן.מה העיקר בזה ומה האמת.בדרכי הויכוח אפשרר לנצח.השאלה היא מה קורה בפועל ובמה אנשים מהלומדים קבלה אכן מאמינים.(לי ידוע על אנשים שבהחלט עבדו עבודה זרה במחשבתם.לפי מה שהבינו מהקבלה.והינם עוטי גלימה ומצנפת.)
אני חושב שכל מי שאמיתי עם עצמו חייב להתמודד עם השאלות שמציב לפנינו הרב יחיא קאפח זצ"ל.ואז לחשוב טוב לקראת מה הוא הולך להאמין בלימוד הקבלה.השאלות המועלות הם מוכרחות וחייבות להישאל.הניסיון להתעלם מהספר הזה בקרב הישיבות לומדי הקבלה.הינו טמינת ראש בחול כבת יענה.
אני מתפלא שהמחבר הזה שחי בדור האחרון הינו היחיד ככל הידוע לי מבין היהדות האורתודוכסית שהעמיד את הדברים במלוא חריפותם.ולא הסתיר את דעתו.היו כאלו שחקרו על מוצא ספר הזוהר ושאלות מעין אלו.אבל המחבר הזה כמעט ולא הניח פינה וזוית לאמונת הקבלה שלא חקר אחריה .
כל זאת אני כותב כי עד לפני שנתיים לערך לא ידעתי מהספר.(למרות שהייתי מודע לוויכוח עם הדרדעים)וכשקראתי את הספר.הרגשתי שנפתח לי המוח. מומלץ מאד למי שעדיין לא קרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2004 19:16 |
|
| |
רו"ד, תודה רבה 
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2004 21:37 |
|
| |
איזה עוד ספרים יש העוסקים בפולמוס נגד הקבלה?
ידוע לי על "מלחמות השם"(האמור) "ארי נוהם"
"ויכוח על חכמת הקבלה"(של שד"ל)
האם יש עוד חוץ מאלו?
וכן,האם נכתבו ספרים שמנסים לענות על הטענות שלהם?(על "ארי נוהם" ידוע לי שכן)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2004 22:23 |
|
| |
רוח דרומית
אני מקווה שמסתברא שלנו - או מומחה אחר - יואיל לבוא ולענות על השאלות שנותרו פתוחות. בידיעותיו הרבות, אפשר שהוא מסוגל להצדיק את הקושיות הנוראות - גם בעיני - שהוצגו כאן.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2004 06:10 |
|
| |
בבא יקר-
כדי לקבל תמונה כוללת וסקירה הסטורית.כדאי לעיין
בהקדמת פרופסור ישעיה תישבי לספר "משנת רשב"י" ישנו פירוט ארוך של כל השתלשלות הויכוח על חכמת הקבלה מאז נתגלה ספר הזוהר ועד ימינו.ושם מובאים כל הספרים שעסקו בנושא.(אמנם את ספר שרשי הקבלה.לאחד מן הראשונים שחי בסמוך לגילוי הזוהר.הוא לא הביא עד כמה שזכור לי.וכן לא את כתב היד של רבי מאיר בן שמעון מחכמי הראשונים בספרו "מלחמת מצוה בנצרות".שהובאו דבריו בספר "ראשית הקבלה וספר הבהיר" שם הוא התנגד אף לספר הבהיר.)
כמו כן נכתב ספר המשיב על טענות ספרו של הרב קאפח זצ"ל ונקרא בשם "אמונת ה'" שנכתב ע"י חכמי תימן שהכירוהו לרב קאפח וחלקו עליו בצורה חריפה.
עכ"פ ספר זה של הרב יחיא קאפח זצ"ל יועיל הן לכופרים בקבלה והן למאמינים בה.כי ע"י טענותיו יתלבנו גם אצלהם כמה עניינים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2004 09:52 |
|
| |
בתור אדם שאינו בקי כ"כ בתחום, בכ"ז עד כמה שהבנתי הרי שהרמח"ל ב"דעת תבונות" ובספרים אחרים כמו קל"ח פתחי חכמה ועוד, ובהקדמות של הגר"ח פרידלנדר זצ"ל לספרי הרמח"ל, הוא מסביר את הכל בצורה הרבה יותר מופשטת, ונראה שבדיוק זה מה שהציק לו, הוא בעצם מסביר את כל תורת הקבלה בשימוש בטרמינולוגיה פילוסופית ופחות פלסטית, וכך זה נראה יותר טוב.
כמו"כ ידועים דברי הגר"א שמוכיח ממקום מסוים בכתבי הרח"ו שהרח"ו ידע שכל הביטויים ה"מגשימים" הם משל ושבעצם גם הוא ידע שזה לא ביטויים של הגשמה רח"ל.
כך ששני עמודי עולם אלו הרמח"ל והגר"א, ראו בעין אחת את הדברים וח"ו לא האמינו בגשמות ובדומה לדברי הראי"ה זצ"ל שגם הוא מסביר את המשמעות הפילוסופית של ה"קבלה" ומבאר שהתיאורים הפלסטיים שבספרי הקבלה בדומה לתיאורים הפלסטיים שבדרי המקרא וחז"ל נועדו רק לסבר את האוזן.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2004 10:25 |
|
| |
רוח ,
השאלות שאלות , אלא שאינן מוכיחות דבר , ובודאי לא סותרות את דברי הרב קוק ז"ל.
אני מסכים עם מוטי777 שלשאול בד"כ לא מזיק , ובפרט בתחום כזה שהטעות קרובה לבוא .
אבל לפסול זה משהו אחר לגמרי , כי כאמור אף אחד לא יכול להוכיח שכוונת הקבלה היא הגשמה ,ולמעשה יש לא מעט ראויות הפוכות ( שחלקן כבר הועלו גם בפורום הזה ,למשל ע"י מסתברא.)
ומכ"מ היות והכל יודעים שניתוק הקבלה מתורת הנגלה כבר גרמה לאי אילו בעיות בעבר , (השבתאות , והפראנקיזם למשל.) ראוי להיזהר בלימודה , ולעיין היטב במושכלות קודם שיכנס לקודש .
שבת שלום .
נ.ב. למותר לציין שאינני בקי כ"כ בתורת הקבלה ,
אלא שמהעיון המסוים שעיינתי בה החכמתי רבות , ואני סבור שניתן לדלות ממנה תובנות הן בעניני תורה , והן בעניני העולם (ובעיקר בקשר בינהן...) שמותירות את הפילוסופיה (הן הדתית והן החילונית) , הרחק הרחק בימי הבינים .
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2004 10:54 |
|
| |
אשר היקר-
1 העניין שציינת בשם הרמח"ל ושיטתו.כבר כתב ע"ז בחריפות הלש"ם והתנגד להסבר זה.וטוען כי אלו ההולכים בדרכו הרחיקו לכת מפחד ההגשמה.
2 העניין שציינת בשם הגר"א ונדפס ג"כ ע"י הגר"ח פרידלנדר.שכאילו פקפק הגר"א אם כיון מהרח"ו להבנת הנמשל.עד אשר ראה מאמרו ב "מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו" והבין שאכן ידע מהרח"ו את הנמשל.ע"ש.גם ע"ז נמצא בספרים שלא הייתה כוונת הגר"א כפשוטה.
כמו כן מלבד שתי השיטות הנ"ל (שיטת הרמח"ל מחד ושיטת המקובלים הספרדיים מאידך) נמצאת עוד שיטה שלישית בהבנה והיא שיטת רבנו צדוק הכהן מלובלין זיע"א שאין הדברים מסורים אלא לבעלי רוח הקדש.
פירוט שלוש גישות אלו נמצא בהקדמת ספר אוצרות חיים שיצא לאור מחדש עם פירוש ע"י אחד ממקובלי ירושלים ת"ו.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2004 11:02 |
|
| |
מוטי
אכן, אך כל מה שרציתי לומר שלפי דעת הרמח"ל והגר"א, בטילות טענותיו של הרב קאפח וכמו שכתב לו הרב קוק זצ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2004 15:16 |
|
| |
תודה רבה מוטי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2004 12:33 |
|
| |
אשר ואישציפ [סליחה על העיכוב],
שוב, טענות הרב קאפח כנגד הקבלה אינן על ההגשמה לכאורה שבספרות הקבלה. ברור ומובן שאין להבין את התיאורים הללו כפשוטם.
עיקר הביקורת היא על יצירת חלוקה מלאכותית באחדות הא-ל ועל כך שהעבודה מכוונת כביכול לספירות נבראות מתוך חוסר יכולת של האדם לפנות אל ה"סיבה הראשונה" בגלל שאין בה תפיסה.
שבת שלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2004 20:27 |
|
| |
רוח ידידי ,
זו הבנה מסוימת של הקבלה , וגם אם נסכים שהבנה כזו מוטעית , ומנוגדת לעקרי התורה , אין בזה לבטל את כלל תורת הקבלה , אלא את ההבנה הזו .
כך שבעצם הכותב פוסל את הדרך בה הוא (ואולי גם כמה מקובלים.) הבינו את החכמה הזו , ולא את הקבלה לעצמה .
שבוע טוב .
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2004 22:54 |
|
| |
אישציפור יקירי,
אינני מבין הרבה בתורת הקבלה. לכן אודה לך אם תסביר [או לפחות תרמוז] כיצד יש להבין את כל אותם תיאורים בזהר של תהליכים בעולם האלוקות.
אם אחדות הא-ל היא מוחלטת, איזו פרצה ניתן לדחוק בה את כל אותם תיאורים?!
כתבת: <כך שבעצם הכותב פוסל את הדרך בה הוא (ואולי גם כמה מקובלים.) הבינו את החכמה הזו , ולא את הקבלה לעצמה .>
אודה לך אם תסביר אילו מקובלים לא קיבלו את שכתבתי לעיל: שהא"ס אין בו תפיסה ולא ניתן לעובדו ישירות ולכן העבודה נעשית דרך ספירות נבראות. משום שדברים מעין אלה מצאתי גם אצל הבן איש חי בתשובתו לשאלה בעניין שמופיעה בסוף קונטרס חוט המשולש, והוא בהחלט אינו נכנס בהגדרה של "אולי גם כמה מקובלים".
שבוע טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2004 11:32 |
|
| |
רוח ,
אנהג כמו יהודי טוב , ואשיב בשאלה ...
1. האם אתה סבור שיש לעצמות הא-ל יחוס אל המציאות החומרית ?(בה בני האדם [כולל היהודים ...] חיים)
2. א . אם התשובה ל1. היא כן , האם אין בכך משום הגשמה של האלוקות ?
א.1. אם התשובה לסעיף א. היא כן , איך תתרץ
את זה שהתורה כן רואה קשר בין האדם
(החומרי , יש לציין.) לבוראו . (ולא
משנה איך נסביר את הקשר הזה , עפ"י
התורה הקשר קיים , כך שהשאלה נמצאת
בכל מקרה .)
ב. אם התשובה ל1. היא לא , נשאל באופן ישיר
איך תיישב את זה עם כל הקונספט של התורה
שקשר כזה קיים ?
ואם תאמר שהכל משל :
1. השאלה עדין קיימת .(למה השתמשה התורה
במשלים כאלו?)
2. מכ"מ אנשים דתים (שגם הם קשורים
לחומר בדרך זו או אחרת...)רואים את עצמם
כמיוחסים לצו/רצון (או איך שלא תקרא
לזה...) האלוקי , ואם תאמר שהרצון/צו
האלקי , אינו חלק מעצמות הא-ל , אענה
לך , שמבחינתי אתה יכול להציב במקום
המילה רצון/צו את המילה
ספירה (או כל שם אחר
שתרצה...) ונמצא שאף אתה מקבל את
דעתם ...
מ.ש.ל.
ותקנני אם טעיתי ...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2004 19:28 |
|
| |
1) ישנם הסוברים שאין מה לשאול אם לעצמות הא'ל יש ייחוס למציאות החומרית משום שהא'ל הוא המציאות בכללותה.
האם זוהי הגשמה? לא, משום שהאדם אינו יכול לתפוס את המציאות בכללותה. עכ"פ, זה לא משנה לעצמם דיוננו, משום שאני אינני סבור שהקבלה מגשימה את הא'ל.
2) כנ"ל, הרצון האלוקי אינו מחוץ לעצמותו משום שאין דבר שהוא מחוץ לעצמותו. אבל לא כל כך הבנתי מה ניסית להוכיח בכך? האם הקבלה סוברת שהרצון הא'ל הוא חיצוני לא'ל?
וכיצד הקבלה פותרת את בעית היחס בין "אל" שהוא חיצוני למציאות החומרית לבין אותה מציאות? הקבלה בסך הכל מוסיפה עוד שלבי ביניים, אבל היא אינה פותרת את הבעיה הבסיסית.
|
|
|
|
|
