עורו חברים ! כתב-עת חדש יוצא לדרך

אחי המיזרוחניקעס,

אני לא מבין את הזעקה שלכם. כל ניסיון לחשיבה מחדש בחברה החרדית יכול להועיל לחברה הזו ולחברה הדתית כולה, גם אם לא יתנו למיזרוחניקים להתבטא וגם אם המהפיכה לא תושלם.

שיהיה בהצלחה!

אני אשמח לקרוא.

אני סבור שהביקורת של משה גרוס נכונה מבחינת זיהוי הבעיה אבל לא מבחינת הפועל היוצא למעשה מן הדברים.

הדיאגנוזה

הבעיה הקשה ביותר כיום בציבור החרדי איננה העובדה שהוא נתון למרותה של משטרת המחשבות מבית היוצר של "יתד", והלחץ החברתי המסיבי שמתבטא בעוצמתו המשתקת של המושג "דעת תורה".
הבעיה המרכזית ,לדעתי , היא העובדה ששאלות אידיאולוגיות ערכיות או אמוניות אינם פשוט מעניניות את רובו ככולו של הציבור , ואפילו את המעולים שבאברכים.
לעיתים רבות היה נראה לי שהחרדי המצוי פשוט עבר ניתוח לעקירת הסקרנות האינטלקטואלית הטבעית .
סקרנות מעין זו ועיסוק בשאלות הנוגעות למחשבת ישראל והשקפה, מתוך חתירה להעמקת האמונה הפנימית באמת, ולא רק בתור דגל לנופף בו - שהינם לחם חוקו של הצעיר הדתי לאומי האיכותי בעיקר בשנות ההכרעה של מסלול חייו ( סביבות גיל 18 ), נעדרות כמעט לחלוטין אצל החרדי הקלאסי .
תמיד חשתי שעירור נושאים מעין אלו בקרב האברך החרדי הקלאסי , נתקל בתמיהה פנימית עמוקה ושורשית שאיננה זקוקה אפילו להיאמר בפירוש , במהלך שיחה.התגובה שמשתמעת בין השורות היא תמיד משהו מעין זה : "הכיצד אנו יכולים להתימר לדעת טוב יותר מגדולי הדור איזו השקפה נכונה ומהם העמדות הערכיות מוסריות שעלינו להאמין בהם , והיות וכך מה הטעם ולעסוק בחקירות מסוג זה , הרי ממילא הרב אלישיב או ר חיים קניבסקי יודעים טוב יותר את האמת מאיתנו" .

פעם שאלתי את החברותא שלי , תגיד איך זה שכיום העובדה שאדם איננו עובד לפרנסתו הפכה להיות חלק אינטגרלי ועיקרי מהגדרתו של היהודי האדוק (לצורך הענין - החרדי ) והרי לאורך כל ההיסטוריה עד לפני הקמת המדינה, רובו ככולו של העם היהודי ובתוכם ת"ח מובהקים ,היו מתפרנסים מיגיע כפיהם ולא נזקקים לתמיכות שונות , אם כן מדוע לצאת לעבוד נתפס בעיני החברה החרדית כ"התפקרות זוטא" עד כדי כך שבניו מופלים לרעה בבתי הספר ובנותיו בשידוכים ועוד..
והוא ענה לי ,מה , אתה יודע ההיסטוריה יותר טוב מהרב אלישיב ?..

לסיכום נראה שהכפיפות למושג דעת תורה הפך להיות המשענת של הבערות והרדידות , המדכא כל אפשרות למחשבה יוצרת בריאה.

בפועל אני חושב שיש לעודד יוזמה זו.

הסקרנות האינטלקטואלית של האברך המצוי איננה נעדרת מן השורש, , אלא היא כבושה וחנוקה תחת עול החינוך והמקובלות החברתית ,בבחינת "ארי הוא דרביע עליה" .
לו רק נוכל להדליק את הניצוץ ובכך להבעיר את שלהבת המחשבה , תאוות הידע והסקרנות המוטבעים עמוק בנפשו של בן הישיבה הלמדן .

פתיחת הצוהר איננה יכולה להתרחש בבת אחת .
קליפות רבות אוטמים את החקרנות הטבעית , מנגנוני הגנה משוכללים המתורגלים להתמודד עם וריאציות שונות של חופש המחשבה , עומדים הכן על מנת להגן על נפשו הרכה והענוגה של בן התורה.
הדרך לפריצת מחסום הפחד והחשש מפני שאלות
שמופנות פנימה אל עצמנו , איננו קורה בבת אחת.
ישנה חשיבות רבה לאווירה שנוצרת ולהסרת הטבו מעל נושאים שלא נידונו מעולם בפומבי מעל דפי העיתונות הרשמית ,אם מפני החשש "בחלונות הגבוהים", מפני פריצת סכר השאלות או חששות אחרים.

העובדה שמתקימים כאלו דיונים בפומבי מרככת את ההתנגדות לדיונים אלו לאורך זמן .

רבים בציבור החרדי שמזדהים עם דעות השונות מעט מן המקובל, ושדאגו עד היום להצניע אותם על מנת שלא לעורר את חמתם של בעלי הזרוע , יוכלו למצוא תנא דמסייע להם ובכך לקבל לגיטימציה ציבורית לדיון פתוח בשאלות אלו.
קיים ציבור חרדי גדול שנתקל בבעיות ועיוותים שונים הנפוצים בחברה , אבל הוא איננו יודע להגדיר לעצמו את הבעיה ,הוא איננו מבין מה בדיוק לא כשורה ואיננו יכול לשים את האצבע על מוקד הבעיה. מצב זה יוצר תסכול פנימי מודחק הדורש נתינת פיתרון.
בדרך כלל הפיתרון שהיה בוחר אותו אדם היה לנסות ולהצדיק ביתר שאת את העיוותים החמורים שהוא ניתקל בהם , באמצעות כל מיני פילפולים ודיחוקים שונים הרחוקים שנות אור מסברה ישרה ודעה שקולה. וכל זאת על מנת שלא יצטרך להודות (בפני עצמו ) על העובדה המצערת שחברת בני התורה שעליה הוא נימנה איננה מושלמת כפי שניסו לצייר לו כל השנים. הכיצד ייתכן שחברה ההולכת לאורם של מרנן ורבנן תהא לוקה בעיוותים ??
דוקא העלאת השאלות והצגת הצדדים השונים של הבעיה יכולים לכוון ולמקד את אותם אנשים על מנת שיוכלו לגבש לעצמם עמדות והשקפות מדודות ומאוזנות יותר.

שימו לב שבוגרי ה"יישוב" ו"מערבא" כשהם משתלבים בישיבות , כמעט תמיד מאבדים את זהותם המקורית לטובת סטיראוטיפ חרדי לגיטימי יותר בעיני החברה ( כמו "חרדי מודרני" ,"חרדי פתוח" , אבל לעולם לא "חרדי משכיל ").
ואגב ,זאת הסיבה שהציבור הפא"יניקי של הדור הקודם "התאדה" במשך הזמן ולא הצליח להעמיד צאצאים ברי קיימא שיוכלו להתמודד עם מורכבות מחשבתית מחד ולחץ חברתי חזק מאידך.

ועל כן אני סבור שכתב עת מעין זה יוכל לתרום רבות לעידודה של ביקורת ציבורית פנים חרדית ,ולהגברת המודעות למחשבה קונסטרוקטיבית ואמיצה בגבולות התורה.

ואני דוקא חושב שהמצב בשטח החומרי חמור הרבה יותר מאשר המצב בשטח הרוחני-אינטלקטואלי (החמור כשלעצמו) .

החיים עבור החרדים המחתנים ילדים פשוט אינם חיים , וזה לא נאמר לתפארת המליצה . יש איזשהו מסלול מוכתב מראש עבור רובנו שמתחיל בעוני , מתדרדר לעוני מחפיר , מגיע לשיא בקבצנות לקראת גיל העמידה וממשיך כך עד זיקנה ושיבה . הדברים עתיקים וכדאי בזיון וקצף.

כל אחד יודע את זה , אף אחד אינו מרוצה מזה , כולם סובלים ובכל זאת אנשים הולכים כצאן לטבח (אין לי ביטוי הולם יותר) . ומדובר בדברים שנתונים לחלוטין בידי אדם . מדובר גם בדברים שהתורה כלל אינה דורשת מאיתנו . (והרמב"ם בהלכות דעות עוד מכנה את הנושא אישה ומוליד ילדים לפני שהתבסס כלכלית בשם 'טיפש') .

לא באתי כאן להעלות גירה ולעסוק שוב בנושא הלעוס הזה (למרות שאני משתומם מחדש כל פעם שאני מתבונן באבסורד הזה) . אני רוצה רק להזכיר למוטרדים כאן מאי הכללת נשים או מזרוחניקים או שאלות פילוסופיות כאלה ואחרות באיזה עולם אנו חיים ועם מה אנו מתמודדים כאן .

המצב הכלכלי והחברתי האמור מוכיח שלא מדובר כאן רק בחברה המגינה בקנאות על ערכיה המסורתיים ואיננה מוכנה לגלות סובלנות כלפי קולות שהיא תופסת כמאיימים עליה . המדובר כאן בחברה משותקת לחלוטין – גם בעניינים שאינם סותרים את הערכים המסורתיים . פשוט לא קיים תרבות של הכוונת ובחינת המעשים לאור ההגיון והשכל הפשוט , וזה כאשר מדובר בעניינים חומריים הקרובים ללבו של כל אחד ואחד . אנשים פשוט לא יודעים לעצור ולחשוב כיצד לשנות את המצב שבו הם נתונים או שבלתי נמנע שיהיו נתונים לתוכו בעתיד , באמצעות החלטות קלות (יחסית) ליישום .

לענ"ד דיונים בנושאים של מעמד האישה או של היחס למדינה וכו' הם בבחינת מותרות במצב הנתון . קודם כל יש ללמד את הציבור שעל ענייני החיים צריך להפעיל מחשבה , שצריך לראות את הנולד ושצריך לתכנן כדי לקדם את פני העתיד .

ובנושאים הללו אפשר לדון , כמו שאומר אישציפור , "בלשון חכמים , תוך ציטוט קדמונים בהתאם" וכו'

בשולי הדברים כדאי להזכיר את אשר אירע באחד השבועונים החרדיים זה לא מכבר . פובליציסט חרדי פירסם בטורו מאמר בשם 'הכוללים לאן?' . ככל הזכור לי , המאמר הביא לתשומת לב הציבור את הסוד הכמוס שבעקבות הקיצוצים הכוללים נתונים במצוקה תקציבית קשה שלא תאפשר להם להמשיך ולפרנס אברכים בהיקף של היום ושלאור העובדה הזאת יהיה צורך לשקול מה לעשות בעתיד. לא עזר לעיתונאי כל זהירותו בניסוחיו וכעבור שבועיים הוא (כנראה אולץ ל)פרסם התנצלות . וכל זה על הסבת תשומת לב הציבור למצב עובדתי נתון .

מציץ-

יישר כחך

איך אמר ר ישרואל סלנטר?

"העוה"ז של חבריי-זה העולם הבא לי"

אבל לא ניתן להתעלם.כל הפסד חומרי של כל קהילה נובע בראש ובראשונה מתפיסות עולם שגויות.שורש הבעיה היא תפיסת העולם.

האם במצב הנוכחי כל שינוי יהרוס לחלוטין את החברה החרדת?
הרי כל הנושאים האלו שהועלו כאן אינם נספחים להגדרת החרדיות אלא הן הן הגדרת החרדיות. החרדיות היום בנויה על עיקר האמונה שהגדולים יודעים את הכל יותר מכולם, על החיוב המוחלט לישב בכולל ולתת סידור מלא וכו'. אם ניטול את הרכיבים האלו תיווצר דתיות חדשה ואולי תיהרס כל המסגרת והמסגרת היא (כמעט) הכל.

לענ"ד, חבל או מזל (תלוי בגישה) שהיוזם היקר לא מכיר את הפורום, שכן בימה זו מקבילה לחלוטין למה שהוא מבקש ליצור, בהבדל אחד שיכול להיות יתרון וגם חסרון.

לא כל אחד נגיש לאינטרנט, בפרט בציבור החרדי, דבר שיכול למנוע מאנשים רבים את האפשרות לדון במכלול הנושאים שהועלו למעלה. הדוגמא הטובה ביותר היא בעל היוזמה הנ"ל. מה שאין כן בכתב עת שניתן לקראו בכל ספריה, ואם חפץ ה' יעלה בידו, גם בכל אוצר ספרים או בית כנסת.

החסרון שיכול להיות הוא בעיית הסטיגמה. בעוד שבאינטרנט, רוב הגולשים עושים זאת בביתם ומסתפקים בבקורת עצמית של מה מותר ומה אסור, הרי שלקחת ליד כתב עת בחנות או בספריה, מייד יכול להביא לנעיצת מבטו של האח הגדול הבוחן אותנו תמיד. אח"כ נשמע שמדברים שגם הוא בין
ה- 'אלה' וכו'.

ככלל, היוזמה לטעמי ברוכה. היה רצוי כמובן להשיג ברכת הדרך מגדול אחד או יותר, ואפילו, אעז לומר, שאילו היה משיג היוזם, גדול שיערוך את הבטאון, היה הדבר מתקבל בציבור הרחב ביתר קלות.

אצל הדל"ים יש כמה בטאונים בהם מתגלעים ויכוחים נוקבים ביותר, בלשון המעטה, הערוכים ע"י רבנים, דבר המוסיף ולא גורע.

הידד לחוש האבחנה שלי, האם גם אתם שמתם לב שרבינו מיימוני נעדר מהדיון?


אוי לשכן ואוי לשכנו

אריק

אינני מסכים אתך לגבי הגדרת החרדיות . וראיה מחרדי חו"ל . וגם לגבי האמונה בגדולים מי לנו חרדיים מהנטורי קרתא שפשוט לא שמעו על המושג הזה ?

לדעתי סופה של היוזמה תהיה כמו סופו של אפלטון

הנה נושאים לדיון, כפי שרשמתי לעצמי לפני שנתיים וחצי:

(ראשי פרקים)

חינוך
תורה שבכתב ותורה שבעל פה
השכלה גבוהה
תורה עם דרך ארץ
אמונת חכמים וגדולי ישראל למול השכל הפרטי
ריבוד חברתי פנים חרדי
ילודה
מעמד האשה


תן לי יבנה וחכמיה

אצה - צמח חסר פרחים ופירות