| נשלח ב-11/3/2004 01:11 |
|
| |
למען יראו ויראו
(עם הדיסלקציה שלי אני עדיין לא בטוח שאיתיתי את זה נכון)
אבל השאלה היא שאלה מהותית על שפיטה וענישה.
האם נכון ברמה היהודית מוסרית לתת לאדם עונש כבד יותר מהעונש המקובל על מנת שענישתו תשפיע על התנהגות אחרים?
האם אין כאן מידה מסויימת של מוסר לקוי? כי הרי אדם על פי היהדות אחראי למעשיו הוא. האם אין כאן מידה של אכזריות?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2004 01:14 |
|
| |
במבט מצומצם זה אכזרי, אבל אם ניקח בחשבון את המושג של 'דמי חבר' שכל יחיד תורם למערכת הציבור הכללי, זה אחד המחירים שמשלם היחיד כדי לבנות את המערכת הזו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2004 02:18 |
|
| |
הענין הוא שזה לא קריטריון יחיד .
חוצמזה , נראה לי שכל עונש בידי אדם , נועד במובן מסוים לצרכי החברה , כך שלא ברור לי מה מקור הקושי בדבר .
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2004 10:42 |
|
| |
יהודי
יש כאן רעיון מעניין ומתוחכם, שזכיתי ללמוד מאדם חכם:
כאשר אדם חוטא, והוא יודע שהחטא ישפיע על החברה, ויצטרכו עונש חמור יותר כדי לאזן זאת - הרי הוא בעצם מביא את הדבר על עצמו, ויש כאן כביכול הסכמה שמתוך המעשה לענישה שאחריו.
זה כמובן לא מסביר מדוע יקבל עונש דומה מי שיודע שהדבר אסור, אך אינו יודע את העונשים.
ובאמת יש בדבר זה מחלוקת תנאים, אך רק בדיני קרבן, לא במקומות אחרים.
***
מסתבר שהכלל שהצעת לדירוג עונשים קיים בעונשים מדרבנן, לא מדאורייתא. ועל זה יש לומר, ביתר פשטות, שחכמים תיקנו לפי צורך שעה.
מה תאמר על המקרה הבא:
אחד רכב על סוס בשבת, והוציאו להורג כדין מחלל שבת.
והרי אין זה אסור אלא מדרבנן?
וכבר בגמרא אמרו על זה שהיה זה צורך שעה.
יתכן שאין זה ראוי להעניש את הפרט למען הכלל, אבל שלא להענישו - עלול להיות גרוע יותר.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2004 11:13 |
|
| |
מימוני,
דוגמת הסוס ורוכבו הוא דוגמא נפלאה בעיקר בגלל שמדובר בהריגה. או אולי רצח. או בלשון אחרת הקהילה הקריבה את חייו של היחיד על מנת שאחרים לא ינהגו כמו שנהג למרות שאם ינהגו לא יהרגו.
העלתי את הנושא כי יש לי תחושה שבכל פעם שמענשים למען יראו ויראו יש לכך משמעות שונה. היראו ויראו הוא בדרך כלל יראו מי החזק ויראו ממנו. יש לי תחושה שרוב המקרים של היראו ויראו הם הצורך של השלטון להראות את כוחו ולנקום ביחיד שהעז לפגוע בשלטון.
למשל בישראל רוב העונשים של יראו ויראו הם עבירות כנגד המדינה או מה שהמדינה תופסת כעברות נגדה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2004 11:28 |
|
| |
יהודי
איני רשאי לדבר עבור אחרים, אך לפי מה שהבנתי מוטו, הוא סבור שזו סברה ראויה. כלומר, צריך לחזק את השלטון כי אנרכיה גרועה יותר.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2006 23:15 |
|
| |
חלק מהבעיה היא שהעבירה שעבר שמעון יכולה לגרום גם לאחרים לעבור אותה. כדי לנטרל את התוצאה הזו של מעשהו, יש הצדקה שהוא עצמו ישלם מחיר מעבר למחיר שהיה עליו לשלם בגלל עצם העבירה שעבר. לכן לדעתי יש כאן צדק גם במישור הפרטי. אולם באופן כללי אומר כי אני אכן מסכים למה שנכתב למעלה שעונשי התורה אינם לצורך הרתעה (ראה מאמרי על כך ב'עלון שבות בוגרים' ט). אמנם בסופ"ק דמכות אומר ר"ג לר"ע שהוא מרבה שופכי דמים בישראל בגלל שהוא גורם שלא יוטלו עונשי מוות. ומשמע שם שהעונש הוא כן למען הרתעה. ייתכן שהעונש הוא למטרה אחרת (כפרה ותיקון), אולם הקלה בו יכולה גם להרבות עבריינים. כלומר זהו טיעון נלווה ולא טיעון עיקרי. ואכתי צל"ע בזה.
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2006 00:49 |
|
| |
נראים לי דבריו של אראל סגל
שפרסום העונש הוא גורם ההרתעה, ולא העונש עצמו.
וכפי לשון הפסוקים.
|
|
|
|
|