האם נוכל לקבל את מסקנות בקורת המקרא ?

אריה, ייש"כ!

מקריאה מכופייא את תוכן האשכול, דומני שאפשר לאפיין את שתי האסכולות הרווחות בו כך:

האחד מזדקק את התורה ומצוותיה בגישה מתודית של "על" התורה, ומתוקף כך מזהה רלוונטיות ותוכן של ממש בעיסוק ובמחקר הביבלוגרפי אודות התורה, תקופת כתיבתה, זהות המחבר וכו'.
האסכולה השניה לעומתה מזהה את ההזדקות ההולמת כהזדקקות של "את" התורה, ע"פ אסכולה זו בתורה אצורים אמיתות מוחלטות (אלוהיות) שכאשר האדם כצלם אלוהים, יצרפן אל הווית חייו, ישתלם וישתכלל הוא בשלמות היותר מוחלטת. כל עיסוק ומחקר שאינו בבחינת "את" הנו משני וטפל בהחלט אל התכלית המכוונת והראשונית של התורה.

מפני קוצר הזמן אסתפק כעת בזה, אך רק אעיר כי בלשון הקודש כל "ידיעה" אינה אלא ידיעת "את", וזוהי ה"ידיעה" האולמטיבית שיכול האדם להשיג במוחלט המתאפיזי.

ולכשירווח ארחיב.

א. אריה שאג -

ב. רב צעיר,

טענת שטראוס לגבי הרמב"ם אכן ידועה ולא ניתן להכחיש את ההגיון הטמון בה, ואולם, כבכל שאלות פרשנות הרמב"ם בימינו, יש לזכור תמיד שאין באפשרותנו לדעת עד היכן אנו מפרשים את הרמב"ם באופן אותנטי ומהיכן אנו תולים בו את הבנתנו שלנו.

בכל מקרה, השאלה (שיש מקום אולי לפתח אותה בדיון אחר) היא שאלת הפסיכולוגיה של האמונה: האם הרמב"ם ודעימיה אכן סבורים שבתורה גנוז מסר פילוסופי שעלינו לחושפו או שמא הם מנסים להציל אותה מציפורני הפילוסופיה? אם התשובה השנייה היא הנכונה, אז יש לחקור מהו המניע אותם לעשות כך? (ובמקביל, מה יניע אדם רציונאלי בן ימינו לעשות כך - האם רק רצונו השרירותי והבלתי ניתן להנמקה?).

ג. האסופי,

למרבה הפלא אני מסכים אף עם דבריך. אין לי ספק שהתעלול הפוסט מודרניסטי הליבוביצ'יאני הוא בבחינת כרעי תרנגולת לעומת מסורת הדורות והאמונה הפשוטה.

ואולם, מבחינת אנשים רבים זו האופציה היחידה. האם יש ביכולתך לקעקע את תובנות המודרנה ולהשיב להם את האמונה הפשוטה?

החבוי

אני רואה כאן שלושה דיונים שונים .

א. דיון ענייני בטענות ביה"מ . העניין בחקר המקרא הוא מדעי בלבד (או לפחות , אמור להיות כך).
ב. דיון באימפליקציות התיאולוגיות-אמוניות (אם בכלל) של חקר המקרא אם נניח שבטענות ביה"מ יש ממש.
ג. קינה על חוסר הגבולות של עכ"ח .

אני מציע לחלק את הדיון בסעיפים א' וב' לשני אשכולות שונים . שכן יש לדון בנושא המדעי באופן נקי וענייני (למי שהנושא מעניין אותו , ואני ביניהם) .

לגבי הסעיף השלישי הייתי מציע לכואבים את כאבה של תורה לפתוח פורום נפרד שייועד למחאה נגד הדיונים הבלתי מרוסנים שבעכ"ח .

.


מצו"נ:

מואדיב.

חבל מאוד שאתה ממשיך להתלוצץ על בה"מ, כפי שכבר אמרתי זוהי זכותך המלאה שלא לקבל את מסקנותיה, אולם האופן בו אתה מתייחס לנושא מראה לי שכנראה ההכרות שלך עם מתודה זו הינה מקופיא, ומן הסתם דרך כלי שני, היינו ספרים שנכתבו נגד בה"מ. (וראה דברי אריה שאג בנוגע לאבן עזרא)

על כל פנים, אני מציין שוב ששאלתי לא הייתה האם לדעתך בה"מ הינה נכונה או לא, נשים שאלה זו בצד כרגע, השאלה היא מה יקרה אם באופן כלשהו תגיע למסקנה שהיא אכן נכונה, האם דבר זה ישפיע על אמונתך הדתית ?

ממלא.

ראשית עלי לציין שאני מתפלא על בקורתך כלפי הגותו של ליבוביץ', קשה לי מאוד לקבל את הטענה שמדובר על "כרעי תרנוגלת". לדעתי כל אדם דתי משכיל בימינו בעל חשיבה רציונלית כמעט ומוכרח לקבל את הגותו, על כל פנים למחצה לשליש או לרביע. אלא אם כן כוונתו לנקוט בשיטת ה"בת יענה" הישנה והטובה של הציבור החרדי.

בעניין פרשנותו של שטראוס, אני חושב שבהרבה דברים הוא אכן צודק בהחלט בדבריו, אולם לדעתי אבן הנגף העיקרית בפרשנותו היא שהוא מתעלם מן הברור - כלומר, מכך שהרמב"ם היה אדם דתי מאוד שהשקיע מאמץ על אנושי בחיבור ספרים הלכתיים, דבר שאף "אפיקורס בסתר" לא היה עושה מעולם. (ושיטתו הפוליטית של שטראוס הינה פשוט מגוכחת)

שטראוס טוען שיש בהגותו של הרמב"ם רובד נגלה, היינו "ירושלים" הדתית, ורובד נסתר, היינו "אתונה" הפילוסופית. דבר זה הינו נכון בהחלט, אולם לדעתי הוא מתעלם מכך שיש עוד רובד נסתר, והוא "ירושלים האמיתית", כלומר הרובד האזוטרי של הדת, מה שכונה בדורות מאוחרים יותר "דת התבונה" (וכבר נכתבו על כך מאמרים וספרים, ראה למשל ב"עיון" מס' 50)

רב צעיר,
מכל הגותו של ליבוביץ' אתה בוחר דווקא בנקודה זו - בעיני, מן הנקודות הפחות מובנות בהגות זו - כנקודה אותה צריך כל אדם דתי רציונלי לקבל? כלומר, את התפיסה לפיה אין זה משנה כלל אם מקורה של התורה הוא אלוהי או אנושי, גם אם מחקר יעלה שהיא בעצם זיוף משוכלל - היא הדרך לעבוד את האל וזהו? במסגרת הגותו של ליבוביץ' מקור הציווי הוא, בעצם, האדם ולא האל, והציווי עצמו הוא שרירותי לחלוטין, חסר כל משמעות פנימית פרט לציות עיוור; אכן, אם אדם מקבל החלטה שרירותית לקחת ספר כלשהו ולציית לציוויים המופיעים בו, אין זה משנה מהו מקור הספר, אבל אז נשארת פתוחה השאלה למה דווקא הספר הזה ולא, נניח, "אירוביקה" מאת קנת קופר, שיוביל אותך לשמור על כושר בהידור. התשובה לפיה זהו הספר שהתקדש בעם היהודי גם היא נסמכת על כרעי תרנגולת; אם סבתי קראה "צאינה וראינה", אין זו סיבה מספקת לחייב את בתי בכך. ודאי שזוהי הנמקה חלשה הרבה יותר מאשר הטענה שהתורה מייצגת תוכן אלוהי שהועבר באופן של התגלות.

ממללא והאסופי

אני חושב שאין זה נכון שיש כאן תרגיל ליבוביציאני פוסט-מודרני לעומת 'מסורת הדורות והאמונה הפשוטה' .

הבעיה של אמונה ומדע היא בעיה עתיקת יומין . היהדות (כמו גם דתות אחרות) מתמודדת עם בעיה זו , זה יותר מאלף שנה . רס"ג ומאוחר יותר משכילי ספרד , כבר התמודדו עם הבעיה של שני מערכות ידע הסותרות אחת את השנייה . לבעיה הוצעו פתרונות שונים וחלקם הפכו לחלק מאותה 'מסורת הדורות' שאליה אתה מתייחס .

כל הפתרונות שהוצעו עומדות על כרעי תרנגולת לא פחות מהפתרון של ליבוביץ .
פתרון אחד הוא להאמין באמונה פשוטה ולהתעלם מכל מה שסותר אותה גם כאשר זה מנוגד לשכל הישר.
עוד פתרון הוא להתכחש לסתירה ולתת פירושים אליגוריים שאין הדעת סובלתם ועוד לטעון שדוקא היהדות היא המקור האמתי לרעיונות של אריסטו או קאנט .
אני חושב שלעומת הפתרונות האלה , הפתרון של ליבוביץ הוא הטוב ביותר (למי שאינו בוחר באפשרות האחרת שעליה לא דיברתי...) .

דברי האסופי שקולים בעיני לדעה שכל מי שהוא אדם מאמין חי , למעשה , בטעות .

והנלע"ד כתבתי .

ובדברים אלה סטיתי מהנושא העקרי של האשכול שהוא הדיון בטענות ביה"מ . אולי הגיע הזמן לפצל את הדיון ?

.

ר"צ:

אני מלא התפעלות כנה מיכולתך להסיק מתוך דברי אלו ספרים קראתי ואלו לא.

תנוח דעתך, ידיעתי אודות חלק מהתאוריות הנכללות תחת המטריה של ב"מ, הן מכלי ראשון (אם כי בתרגום, אינני שולט בגרמנית) .


אם לא הצלחת להבין את ביקורתי שנוסחה בהומור, אין לי אלא להלין על עצמי, ולנסות להשתפר בכך.



ולעצם שאלתך, כבר אמרתי לפני ימים מספר כי אין במסקנות שתוסקנה מדיון כזה או אחר כדי להזיז כמלוא הנימה באמונתי, אלא שטרם הגענו לדיון, שלא לדבר אודות מסקנות ממנו.

לטעמי, טרם נעסוק בהשלכות אפשריות של נכונות ב"מ, עלינו לעסוק בטיב טענות ב"מ, וביחוד משום שיש לי מחלוקת עמוקה עם חלקים מהותיים בהן. לדעתי, העליתי לעיל מספר קושיות אודות הדברים שהבאת, ואני מסרב לדחותן בקש.


ושוב אציע, הבה נמקד את הדיוק בכל פעם בנושא אחד ספציפי. אולי, כפי שמיימוני הזכיר לפני כמה הודעות, נתחיל לדון בתורת התעודות, או שמא - אם תחפוץ - בתאוריה כי עזרא כינס מקורות וקבע את נוסח התורה כפי שאנו מכירים אותו היום.

וכעת - אני ממתין לך, אִקרַא בִּאסְם רַבִּכַּ !

השלטים "כאן עצור, התהום לפניך", תולים על הכביש שדוהרים שם ולא באיזה ביער. הקינות שכה מרגיזים לנאורים מקומן כאן ולא בפורום קינות.

רשמית הרי הפורום מתיימר להיות חרדי, ואף להציל החרדיות מהתנגשותה החזיתית הבלתי נמנעת עם החיים המודרניים כדברי ארי' (כאילו אתמול גילה קולמבוס אמריקה, והיהדות לא מתמודת עם הבעיות כבר מאתיים שנה, מזמן לא קראתי דברי רהב כאלו). ולכן כחרדי אני מביע רחמנות על הנפילה.

אתה מגלמים את החכם בסיפור ר' נחמן, שהחכם סוף הכחיש שבלל יש מלך בגלל חכמתו. ואילו למרות החכמות יודע את האמת הפשוטה, שזאת התורה ניתנה לנו בסיני מפי הגבורה.

אל תדאגו, לא חוזרים, רק נדהמים והתדהמה אילצה להגיב, אין בעניני להתבוסס בה"פורנגרפיה" המחשבתית.

רב צעיר,

בהמשך לדברי גו"ג הבהירים,

אתה טוען שליבוביץ' כביכול הוא האופציה היחידה ליהודי מאמין ורציונאלי בעידן המודרני. ואולם, מה עשה ליבוביץ'? בא והעמיד את קיום המצוות על הרצון הבוחר בערכיו בהכרעה שאינה ניתנת להנמקה.

כלומר, גם ליבוביץ' הרציונאלי נזקק לבסוף לסיעתא לא רציונאלית. יוצא אם כן, שההבדל בין מאמינים אחרים לבין ליבוביץ' הוא ברוחב מתחם האי-רציונאליות שהם מרשים לעצמם להחזיק בו. זהו הבדל כמותי בלבד ולא איכותי.

מציץ,

חרף העובדה שבחרת לפתוח אשכול נוסף בפרטים הזניחים של הדיון, אשמח באם תגלה לנו מהי האפשרות האחרת עליה לא דיברת בנוסף לאונת בת היענה ולאמונה הליבוביצ'יאנית, ולא נהיה כמגששים באפילה שראוי לקרוע עליהם קריעה.

מסתברא והאסופי,

אני חוזר לשאלתי - ומה יעשה מי שלא חונך כשראשו טמון בחול? איך יטמון את ראשו בחול וישכנע את עצמו שכל מה שראה בעיניו אינו אלא תעתועי הדמיון של המדע המודרני?

למרות שכתבתי עבודה על נושא ביקורת המקרא, מסקנתי היתה שהנושא הוא ספקולטיבי ביותר. מה שנשאר להפיק מהנושא זה להכיר את התחנות האפשריות שעשתה התורה בדרכה מן השמים אל הארץ. נקודה חשובה כשלעצמה עד שמחליטים את מה שהביא וטו ששמיים בתורה.

מה שמפליא אותי זו החוצפה של המגיחים כאן רק לזעוק חמס כאילו בשם האמונה הכביכול טובה יותר של פנטון, גינגית ודומיהם שמחפשים דרך קצרה או שמספיקה להם רק קפיצה חד פעמית מקבוצה אחת לחברתה.

זכותכם כמובן לטמון את ראשכם בסדקי הפראקים של גדויליכם החיים ו/או המתים, אבל לנסות להשפיל את הדנים כאן בפורום שלא מנסים לטשטש שהאמת קודמת למסורת, את אלה שחייהם מסורים לא להתחמם בחממה הזמינה להם אלא לחפש את האמת הזו שהתורה אמורה להדריך אליה, בכל מחיר, זו רשעות ורקידה על הדם. לא משנה אם בשוגג או במזיד, באונס או ברצון, אבל אתם רשעים ולא ברשות התורה אלא ברשות האכזריות הקדושה שחינכה אתכם! (וטו ומיימוני, תחשבו טוב לפני שתמחקו )

אם יש לכם תשובה, כתובו!
אם אין לכם תשובה, בושו והיכלמו!
אתם רוקדים על הדם.

כאן יש אנשים שמנסים למצוא תשובות שכל חייהם, כי היהדות המקורית היא חייהם, עומדים עליהם.

אפרים,

ואולי יש להמליץ:

היום אומר לו עצור כ"ח, ומחר אומר לו עצור כ"ח, עד שאומר לו כו'.