זן ה'שבו' כשר או לא

הוזכר כאן "חלב ישראל", שמעתי שהחזון איש טען, שאיסור חלב עכו"ם, אינו חל על חלב 'חברות', במדינות שיש בהן פיקוח ממשלתי על ייצור החלב.

?????????????

איקה,

לענ"ד המדובר בפסק הלכה של הר"מ פיינשטיין שפסק כך לשאלת בני קהילות מסויימות בארה"ב.

ממללא

דבריך הם הוכחה לשטיפת המוח שהציבור החרדי עובר.

להבנתי, שניהם, גם החזון איש, וכדבריך גם רב משה פיינשטיין, פסקו את אותו הפסק.
אך את הרב פיינשטיין התקיפו והציגוהו כמיקל. ולעומת זאת את דברי החזון איש העלימו או סירסו, כדי להתאימן למנהגי הדעת תורה של היום.






תוקן על ידי - איקה - 22/03/2004 14:52:24

איקה,

כיוון שאיני יציר החברה החרדית אז לא תוכלי להאשימה בתחלואי.

הידע שלי בנושא מסתכם במאמר שקראתי פעם ונכתב ע"י דמות רבנית שביתד נאמן שללו לה את הסמיכה...

וכאן חוזרת השאלה שאינה מרפה ממני:
מה הפונקציה שממלאים הרבנים בנידון, האם הם חלק מהפעילות או שיש מאכערים שמסובבים אותם?


תוקן על ידי - אריק123 - 22/03/2004 15:16:38

א' , אשתו וארבעת ילדיהם, בני משפחה ליטאית חרדית משכונת בית וגן בירושלים, ויתרו בשבת האחרונה על אכילת הטשולנט הבשרי שלהם. כמותם נהגו לא מעט משפחות חרדיות מבולבלות, שלא ידעו איך להתמודד עם כותרת השבועון החרדי ''משפחה'' על ''שערוריית הבשר הגדולה''. השבועון דיווח על חשש כי מרבית הבשר הכשר למהדרין המיובא לארץ מדרום אמריקה הוא בשר פרים מסוג ''סאבו'', ש ''החזון איש'' אסר על אכילתם לפני 60 שנה. הפרים, הבולטים במראה הדבשתי הייחודי שלהם, אמנם עומדים בקריטריונים לכשרות בשר-הם מפריסים פרסה ומעלים גירה - אבל אין מסורת, שנהגו לאכול אותם בקהילות ישראל.
הפאניקה אחזה ברבים: א', אותו א' שוויתר על הטשולנט בשבת, כבר החל לחשוב על החלפת התפילין שלו מחשש שגם הם נעשו מעור הבהמה הטמאה; גופי הכשרות השונים הוציאו שלל הודעות פומביות בהן דיווחו ''הננו להודיע ברבים כי בשחיטה המהודרת בחו''ל הנעשית תחת השגחתנו, נשחטים אך ורק עגלים שיש לגביהם מסורת מדור דור'', וגם ''הבשר המשווק בהשגחתנו אינו מבהמות עם חטוטרת כלל''.
הסיפור הזה, לכאורה, דעך במשך השבוע. הליטאים קראו את ההבהרה על דעתו של ''פוסק הדור'' הרב יוסף שלום אלישיב, כי מעתה ואילך יש ''לשחוט רק בהמות שאין בהן חשש כלל'', הספרדים שמעו את הרב עובדיה יוסף מסביר כי הדבר לא נוגע להכשרי הספרדים, והחסידים התעלמו באלגנטיות. כך או כך, נראה כי מעתה יעמיק עוד קצת הפילוג הפנים-חרדי, וחרדים נוספים יקפידו יותר לא רק לא לאכול אצל חילונים ולא לשתות את יינם, אלא גם לא לאכול אחד אצל השני.

אבישי בן חיים, מעריב.

דברי החזו"א בענין חלב עכו"ם בזמננו הלא הם בספרו חלק יו"ד, סי' מ"א סק"ד: "ואמנם כשיש פיקוח הממשלה על החלב שלא יערבו חלב טמא והם צפויים לעונש על הזיוף, יש מקום לומר דהווי כשפחות החולבות דמירתתות, וכיושב בצד העדר וכשהוא עומד הוא רואה, וכו'"

אמנם יש שאמרו משמו כי למעשה לא סמך להתיר אלא לחלושים וכדומה (בשנות הצנע בהן לא היה חלב מקומי בשפע, והשתמשו באבקת חלב עכו"ם). וכן כתב משמו בשו"ת חלקת יעקב לרב ברייש, להחמיר בזה למעשה. איני יודע אם השמועות עיקר, ואולי תלמידי תלמידיו כאן בפורום ישכילונו בזה.

ליצחק יונתן

איני, לא מהם ולא מהמונם, לא מתלמידיו ולא מתלמידיהם, אי"ה אשכילך בינה בימים הקרובים, חקרתי את הנושא במשך זמן רב, וכשתגלה את מה גיליתי, תבין את סיפור הפרה הקדושה, שקדשוה בני בני ברק.

לווטו.

בדקתי את מכתביו של החזון איש, המופיעים בחזון איש יו"ד סימן י"א אות ד', מהמכתב הראשון המופיע שם ברור, שהסתמך על דברי החכמ"א, המייחס חשיבות רבה למנהג המקומי הליטאי, (אם כי דברי החכמת אדם אינן הוכחה ישירה לדברי החזון איש, שהרי נאלץ להוסיף "*ואין כוונת החכ"א* שלא לקבל לחיות אבל לקבל לבהמות ... אלא *ודאי כוונתו* בכל אופן אין אנו מקבלים מין חדש".

אולם דברי החזו"א אינם ברורים אצלי, וכי מה יש להוכיח מדברי החכמת אדם ומנהג ליטא של פעם, שהרי באם ניתי ליטבאק של היום מבני ברק, ונשאל אותו: האם הנאכל על ידך, יש לו מסורת מליטא של ימי החכמת אדם, אין ספק שהוא יענה: "מסורתי מתחילה מאמא שלי, ומסתיימת באשתי, ויותר מזה איני יודע ולא מעניין אותי", ואין ספק שיצדק בדבריו, שהרי הגדרת "מסורת", היא כהגדרת ה"מנהג": דברים מתחילים בשום מקום, משום מקום, והולכים ומתפתחים למשהו ומתקדמים למקום אחר, עד שלא יודעים היכן היה מקורו, ומה היה במקורו, ואת זה הוא מוכן החזון איש לקבל, כדבר מחייב, אולם בדיקות מדעיות אין הוא מוכן לקבל כלל וכלל, מפני שאינם אלא אומד הדעת, כדבריו במכתבו הנדפס שם (קובץ אגרות ח"א אגרת צ"ט).

ברצוני להוסיף, לדברי החלקת יעקב (סימן קי"ד, להר"י ברייש, מחותנו של הר"י וייס ז"ל, ראב"ד העדה החרדית, מחבר ספרי מנחת יצחק) שהובאו בפסק דינו של הרב עובדיה יוסף, שצוטטו ע"י איקה, שהשיב לרב מארה"ב, לשאלה בענין כשרות ה"בופלו", בתשובה זו הוא מתייחס *ישירות* לדברי החזון איש והחכמת אדם.

תוכן דבריו:

א). הוא מקבל את דברי הפרמ"ג, הטוען שדברי הש"ך: "דאין לו להאריך בזה, דאין לנו עתה אלא מה שקבלנו במסורת", נאמרו *רק* בעוף, ולא בבהמה וחיה, דברים שאותם דחה החזון איש, שהסתמך על מנהג ליטא.

ב). הוא טוען אין לנו ראיה מכל מקור אחר, מלבד דברי החכמ"א, שאכן כך היה מנהג *ליטא*.

ג). הוא טוען שגם החזון איש אינו טוען, שכך היה המנהג גם מחוץ מליטא, ואדרבא, מנהגם של ישראל מוכיח שלא נהגו כמנהג ליטא. והכשירו בהמות שיש להם סימני כשרות, אפילו לא היתה להם מסורת של אכילה באותו מקום.

מסקנתו:

מנהג ליטא, הוא מנהג מקומי, שאינו מנהג המחייב את עם ישראל.

בסוף דבריו הוסיף:

"ומה שנוגע ל*א"י* אתרא דמרן החזון איש זי"ע, אין עסקינו עכשיו בזה".

ברצוני לשאול:

האם נכתבו מפני שהוא שיחק ב"פוליטיקה", או מפני שתשובתו נכתבה ביום ש*לאחרי*: שושן פורים (תשנ"ט).



תוקן על ידי - נישטאיך - 23/03/2004 11:06:24