| נשלח ב-12/3/2004 13:21 |
 |
| |
פרידה מנתן יונתן
"השירים שלו יישארו לנצח"
ynet
המשורר נתן יונתן נפטר לפנות בוקר ממחלה קשה. הוא היה בן 81 במותו. יונתן, שהחל לפרסם שירים ב-1940, כתב בין היתר את "החול יזכור", "שירים עד כאן", "חופים", "האיש ההוא", "דוגית", "נאסף תשרי", "הרדופים" ועוד רבים.
"נתן יונתן אומרים בנשימה אחת עם נתן אלתרמן ועם לאה גולדברג", אומר המלחין נחום היימן, חבר ותיק, "הוא היה המשורר המולחן ביותר בארץ עם שירים כמו 'החול יזכור', 'אניטה וחואן', 'חופים' ועוד. הוא איש שכאב ובנה וזעק ושכל. הוא עשה כל מה שאפשר בארץ הזאת, והוא קיבל אפס קצהו של הערכה, שמגיעה לו. הוא היה משורר ענק, וכל מחלקי הפרסים והוועדות השונות - ואני לא מתכוון רק לפרס ישראל - אותם אף אחד לא יזכור. לעומת זאת, את שירתו יזכרו תמיד כולם.
"52 שנה עבדנו יחד, ובלעדיו לא הייתי מגיע לאן שהגעתי. הוא היה החבר הכי טוב שלי, יותר מאח בשבילי. 52 שנה חיינו אחד בצל השני, ויותר נכון - אני בצלו. הוא היה משורר ענק והשירים שלו יישארו לנצח".
שרת החינוך והתרבות, לימור לבנת: "פטירתו של נתן יונתן היא אבדה גדולה לעם ישראל. במשך למעלה מ-60 שנות יצירה הטביע נתן יונתן חותם אדיר על התרבות הישראלית, ותרומתו לשירה העברית לא תסולא בפז. דורות רבים עוד יגדלו על השירים הנפלאים, אותם ציווה לנו יונתן, וודאי ישאלו את עצמם 'היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, אשר היה כערבות הבוכיות'".
יונתן נולד ב-1923 באוקראינה. הוא עלה לארץ ב-1925, והיה חבר קיבוץ שריד משך למעלה מ-45 שנים. את בנו ליאור הוא שכל במלחמת יום הכיפורים.
יונתן למד ספרות עברית וכללית באוניברסיטת תל-אביב ולימד בתיכונים ובאוניברסיטאות. הוא היה עורך ראשי של ספריית הפועלים (1971-1998), חבר מליאת רשות השידור (1980-1983), יו"ר אגודת הסופרים העבריים בישראל (1984) ונשיא אגודת הסופרים העבריים (1994).
זיקה עמוקה לנופי הארץ
בשיריו באה לידי ביטוי זיקה עמוקה לנופי הארץ ולמחזור החיים בטבע. ברבים מהם הוא נזקק ליסודות בלדיסטיים עממיים, או נאחז בסיטואציות מקראיות ובמסורות ומיתוסים ים תיכוניים.
מספרי שיריו ניתן לציין את "שבילי עפר", "אשר אהבנו", "שירים לאורך החוף", "שירים בערוב היום", "שירים עד כאן" ו"לקט שכחה ופאה". כמו כן הוא פרסם קבצי שירים לבני הנעורים, ביניהם "אל הנירים האפורים" ו"שירי עפר ורוח". רבים משיריו הולחנו, וחלקם כונסו בספר "חופים", בצרוף תווים. שיריו תורגמו לרוסית, ספרדית, אנגלית, בולגרית, ויטנאמית וסינית.
בין הפרסים בהם זכה יונתן: פרס ראש הממשלה (1975, 1997), פרס אקו"ם (1983), פרס ברנר (1984) ופרס אלתרמן (1987).
יונתן הותיר אחריו את אשתו נילי וילדיו זיו יונתן, נטע רז ותום רז. הארון יוצב בבית הסופר בתל-אביב ביום ראשון בשעה 12:00. ההלוויה תתקיים בשעה 14:30 בחלקת ההורים השכולים בקרית שאול.
השירים (באדיבות אתר שירונט)
רבים משיריו של יונתן, כאמור, הולחנו וזכו לביצועים רבים במהלך השנים. השיר "האיש ההוא", הפך להימנון של מדינה שלמה בימי האבל שלאחר רצח רבין.
האיש ההוא
איפה ישנם עוד אנשים,
כמו האיש ההוא -
אשר היה כערבות הבוכיות?!
למרגלות ההר נולד, ליד הנחל.
בחורף שר בין ערבות בוכיות,
בקיץ בין אורות בצעי המים,
לחמו שילח על פני הנחל לדגה,
מקני הסוף כרת לו עפיפון.
וכשהיה לאיש, מגבעולי הערבות
הבוכיות נטה סוכה,
מאבן המבצר האפורה בנה לו בית,
על מי הנחל תחנה הקים
זרע שדות,
שלח אונו על פני הים באניות סוחר.
אך יש אשר יניח כלי מלאכתו,
ויהיה פתאום לאיש אחר.
איפה ישנם...
למרגלות ההר נולד, ליד הנחל
יידוד פזור נפש על ההר או בבכאים.
ובנופלו בבוקר לא עבות אחד על אדמתו,
יקנו לו אחוזת עולם,
ליד אמות המים השקטות.
איפה ישנם...
וכמו מבצר עתיק היה, בסוף הדרך.
חופים
חוֹפִים הֵם לִפְעָמִים גַּעְגּוּעִים לְנַחַל.
רָאִיתִי פַּעַם חוֹף שֶׁנַּחַל עֲזָבוֹ
עִם לֵב שָׁבוּר שֶׁל חוֹל וַאֶבֶן.
וְהָאָדָם, וְהָאָדָם
הוּא לִפְעָמִים גַּם כֵּן יָכֹל לְהִשָּׁאֵר
נָטוּשׁ וּבְלִי כֹּחוֹת
מַמָּשׁ כְּמוֹ חוֹף.
גַּם הַצְּדָפִים
כְּמוֹ חוֹפִים, כְּמוֹ הָרוּחַ
גַּם הַצְּדָפִים הֵם לִפְעָמִים גַּעְגּוּעִים
לַבַּיִת שֶׁתָּמִיד אָהַבְנוּ
אֲשֶׁר הָיָה וְרַק הַיָּם
שָׁר לְבַדּוֹ שָׁם אֶת שִׁירָיו
כָּךְ בֵּין צִדְפֵי לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם
שָׁרִים לוֹ נְעוּרָיו.
נאסף תשרי
מת אב ומת אלול ומת חומם
גם נאסף תשרי ומת עימם
רק נשארה גחלת עמומה
של אהבת הקיץ הגדומה.
אל מערת דוד השונמית
תצמיד את ירכיה הקרות
אל חום האבנים שעל קברו.
אל חום האבנים שעל קברו.
מת אב ומת אלול ומת חומם...
וילד זר הולך ותר כמו שאול
את עקבותיו של אב ושל אלול
ובעמעום הוא מחפש את הצלול.
ובעמעום הוא מחפש את הצלול.
לך ילד לך,
אולי בסוף המערב
בין ים ויבשה בין אב לסתיו
יאור שלך יאיר בין חטאיו.
יאור שלך יאיר בין חטאיו.
מת אב ומת אלול ומת חומם...
חטאי האיש והאישה והנחש
חטא דוד באוריה, כבשת הרש
ויונתן ויערת הדבש
ויונתן ויערת הדבש.
מת אב ומת אלול, הקיץ שב
סיפור שלך ילדי, מתחיל עכשיו
עם כל הדבש והנחש והאישה.
עם כל הדבש והנחש והאישה.
מת אב ומת אלול ומת חומם...
***
אפילו אינני יודע אם לפי ההלכה מותר לכתוב עליו ז"ל או ע"ה. איני יודע ברור אפילו אם יש הלכה בדבר זה.
אבל אני יודע שחבל על דאבדין. ואני אוהב את השירים שלו. אם זו זכות, שהזכות הזו תעמוד לו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2004 17:01 |
|
| |
הובא על ידי ק. בפורום אחר:
הרדופים ליד החוף
לא נפרח כבר פעמיים,
והרוח על המים,
יפזר דממה צוננת
על פנינו החיוורות
שמה בין איבי הנחל,
בשעה אחת נשכחת,
זכרונות אזוב שלנו,
מתרפקים על הקירות.
בלי תוגה, כפופי צמרת,
בלוריות שיבה נבדרת,
באשר יפות התואר,
בין שריקות העדרים.
תפנוקי גוון ירטיטו,
בלכתן לרחוץ בזרם,
נכלמים נשפיל עיננו,
אל המים הקרירים.
לא נוסיפה עוד לנוע,
משתאים נביט ברוח
איך הוא יחד עם המים,
מפרקים את הסלעים.
תאנה חנטה פגיה,
והנשר היגע -
אל קינו חזר בחושך
מדרכי האלוהים.
הרדופים שלי, כמוני, וכמוך
שכל ימייך,
את פרחי האור שלנו
את פיזרת לכל רועה.
לא עופות מרום אנחנו,
ואל גובה השמיים,
גם אתם, גם אנוכי -
לא נגיע כנראה.
רק בהר על קו הרכס,
מישהו מוסיף ללכת,
מן הואדי והאבן,
לרכסים, אל הרוחות.
עד אשר בכסות הערב,
יחזור נוגה אלייך,
עם פכפוך פלגים, עם רחש
הרדופים ליד החוף.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2004 20:44 |
|
| |
.
הפרק האחרון / נתן יונתן
כשתתרוקן החצר
ובית האריזה יסגר
ויפרקו את המכונית האחרונה
וישאר משהו מוזנח ישאר
רק קול המשאבה
וגולת הזהב של השמש תגוע
במשרפות הסיד שבהרים
ויסוגרו השערים
ברזל ובריח.
בדרך לבאר העתיקה ינוחו שברי הכד
במקום שהאשה שכבה לנוח
וחבל הכסף החיוור של הירח ירד
אל חשכת המבוע
ויסוב על סביבותיו הרוח והעפר
של האדם ישוב אל הארץ ממנה הוא לקוח
וישחו בנות השיר ותסגר הדלת.
ואלה שישארו לאחרונה
יפתחו פרק אחרון של קהלת.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2004 23:30 |
|
| |
איש מביט בבנו
ורואה בעינו את מה שהיה
ומה שהינו ומה שיהיה כשהוא
עצמו כבר אינו
וכל המראה הזה איך כבה
כמו במכת-רעם
ומי ימוד את יגונו
אם הוא כשורש עץ
או הוא כאמירו
והזיכרון יעירו אל חלקת-יער
אשר הוא והנער חצו
בסבכי-ארניה
או אל אותה פאת-שדה שכוחה
שהם היו אחרוניה
לעת האסף המקנה
באסוף השמש מן האדמה
שארית קרניה
ואין צועק ואין עונה
חרישית תאסף חלקת השדה
אל יגוניה
ורק אב ובנו הולכים
שניהם יחדיו
ולא אש ולא עצים
ולא שה ולא שופר
ולא היתה עוד כאהבה ההיא
על עפר
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2004 00:09 |
|
| |
"הרדופים" בביצועו של שלמה ארצי, ממיס אותי כל פעם מחדש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2004 00:12 |
|
| |
פעם היה לי כאן דיון עם מישהו על השירה של נתן יונתן. טענתי שהוא משורר גדול. אני עדיין בדעה זו.
שלוש נקודות:
יכולת החריזה היפהפיה. לנוע-רוח.
השליטה בדימויים מהמקורות.
היכולת להעניק להם תכנים מחודשים, חיים, בני זמננו.
למישהו יש את השיר שלו על בנו? או שהוא יודע מי ביצע אותו? (אני מחפש את השיר, ולא מוצא).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2004 00:12 |
|
| |
החול יזכור
מילים: נתן יונתן
לחן: שלמה ארצי
החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר
זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר
מזכרונם הוא לעולם לא ימחה.
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן,
נרות הלילה דעכו הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיור
והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר
האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה.
היו שם קונכיות ריקות, שנהמו קינה של ים,
ובית עלמין על הגבעות.
ושניים שחלפו דומם בין החצב והקברים והשקמה.
הכל ישוב אל המצולות...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2004 00:16 |
|
| |
וגם זה של נתן יונתן, אני מודה שהופתעתי. שיר מצוין.
כל קיץ
מילים: נתן יונתן
לחן: מיקה קרני
כל קיץ קורה דבר מה
כל קיץ קורה דבר מה
ואף שכאילו כלום לא השתנה
מעונה לעונה הלב יותר נכנע
לפיתויי הליל של האדמה
כל קיץ קורה דבר מה
כל קיץ קורה דבר מה.
כפוף על אהבתך הכוכבית
קינת קיץ אחרונה
לא זכרתי איזו מתנה ביקשת
שאביא לך בשובי
שאביא לך... בשובי.
כל קיץ קורה דבר מה
כל קיץ קורה דבר מה
ואף שכאילו כלום לא השתנה
מעונה לעונה הלב יותר נכנע
לפיתויי הליל של האדמה
כל קיץ קורה דבר מה
כל קיץ קורה דבר מה.
כפוף על אהבתך הכוכבית
קינת קיץ אחרונה
לא זכרתי איזו מתנה ביקשת
שאביא לך בשובי
שאביא לך... בשובי.
זו העונה המתה שלך
מישהו מקשיב, מישהו חדל לשיר
ואת, מה חושבת פרחונית שלי?
שתמיד אביב?
מה בדבר בגידת הזמן?
ומה בעניין העננים שחונים תמיד בפאתי הסתיו הרחבים?
עד מתי את חושבת שאפשר לשחק מאוהבים?
זו העונה המתה שלך
מישהו מקשיב, מישהו חדל לשיר
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2004 00:17 |
|
| |
ואיך אפשר בלי זה?
לכל אחד ירושלים
מילים: נתן יונתן
לחן: מוני אמריליו
לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים
שהוא אולם, אולם לה חלומות
עד שתעלה בהר, פריחת הליל
ותאיר לו בערוב יומו.
עד שתעלה בהר, פריחת הליל
ותאיר לו בערוב יומו.
מעפרך ירושלים
יאירו לו פרחי הליל.
הו הו הו...
לכל אחד ישנו מקום בירושלים
שהוא קורא, קורא לו אהבה,
כשיבוא בסוף יחף וקר אלייך,
ימתקו האור והאבק.
כשיבוא בסוף יחף וקר אלייך,
ימתקו האור והאבק.
מעפרך ירושלים...
ישנה עצבות ושמה דומה לירושלים
ובנגינת צלילי פעמונים,
שיר אחרון ירד מגובה מגדלייך
לנגן את שמו באבנים.
שיר אחרון ירד מגובה מגדלייך
לנגן את שמו באבנים.
מעפרך ירושלים...
ותודה לאתר שירונט כמובן.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2004 00:20 |
|
| |
ותודה לאקדמאי, שטרח להעתיק.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2004 00:23 |
|
| |
.
לכשתגדל ליאור שלי, ילדי,
תאחז בי אבא פתי, בידי.
בצעדים כבדים ורועדים,
אלך איתך אל עבר הבתים.
תיקח, ליאור, שתי זרועותי תיקח,
חיבקוך עת הית ילד רך.
ואם עייפו מעט הן לא תשכח,
אין ידיים אוהבות כל כך.
אם לבדך תלך בערב סתיו,
עמל יצא שירי המאוהב,
כרוח שערך הזהבהב,
הוא ילטף באהבה של אב.
לכשתגדל...
וכאשר עם ילדתך תפסע ילדי,
אשלח את זה הזמר יחידי,
בכל אשר תלך בדמי ביתי,
איתך אהיה ילדי, עדי כלותי.
לכשתגדל ליאור שלי, אל גיל ואור,
את אבא ושירו זכור תזכור,
אולי תמימים היו בתיו של המזמור,
אך אהבוך כלבבם, ילדי ליאור.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2004 09:09 |
|
| |
מואדיב
האם ידוע לך גם מי ביצע את השיר הזה?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2004 09:31 |
|
| |
כמדומני שקיימים ביצועים של שלמה ארצי (בצעירותו - אלבום שנקרא "מסע מים אל ים") ושל חווה אלברשטיין - כל אחד בלחן אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2004 16:48 |
|
| |
ועוד שיר, הפעם באדיבות י. מפורום אחר.
זהו שיר ישן
על אניטה וחואן
גבהו עשבי הזמן
והשושן פרח עם החוחים
הם שייכים עכשיו למלאכים
אניטה לחואן חיכתה
אך הוא אחר לקטוף את רימוני אהבתה
גביעי שפתיה הוא עוד לא שתה
פתאום הקיץ תם
אך לא ייתם סיפור אהבתם
זהו כל השיר
הוא שייך לחלומות
שיש לאנשים
שאיחרו לפרוח באביב
שלא למדו את שפת האוהבים
אותם שלא נולדו בזמן
אבל איזו אניטה מחייכת בלבבם
אותו חואן אותה האהבה
פתאום הקיץ תם
אך לא ייתם סיפור אהבתם.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2004 16:49 |
|
| |
גם וגם
תודה ותודה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2004 16:59 |
|
| |
.
|
|
|
|
|
