| נשלח ב-13/3/2004 20:25 |
 |
| |
הנחת אבן על מצבה
האם יש ענין בהנחת אבן ע"ג קבר, כפי שרבים עושים?
א"כ, מה הסיבה לכך,
ומה טעמם של אלו שנמנעים מכך!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2004 20:40 |
|
| |
אינני מכיר את המקורות העוסקים בכך, ואולם, נכחתי פעם בטקס אזכרה שנערך בבית העלמין. מי שניהל את הטקס הסביר שבתחילת הטקס יש להניח את האבן על המצבה והדבר 'שומר את הנשמה' בקבר, ובתום הטקס יש ליטול את האבנים ולתת לנשמה לחזור לכור מחצבתה בשמיים.
כשניסיתי להאזין בדרכנו החוצה לשיח שהתפתח שם בין מנהל הטקס לרב חשוב שנכח בו, הסתבר לי שהמקור לכך קבלי.
אם כי יכול להיות שיש מקור הלכתי לכך ושההסבר הקבלי הוא מאוחר לו?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2004 19:57 |
|
| |
חברים,
מה יהיה?
יש למישהו הסבר?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2004 20:06 |
|
| |
הודעה,
אני מתנדבת להציע הסבר לא משדה ההלכה אלא הסבר פנומנולוגי משדה חקר הריטואל:
כשאנו מבקרים בבית הקברות את קברו של אדם היקר לנו, אנו עשויים להיות מוצפים ברגשות זכרו באופן שישכיח לנו ברמה מסוימת, שהאיש הזה כבר אינו שרוי בינותינו.
הנחת אבן על המצבה היא מעין אישרור היותו של האדם שאת קברו ביקרנו מת.
יש בפעולה זו משום עשייה סמלית מחדש (reenactment) של קבורתו של האדם.
המבקרים לפני שעוזבים את הקבר מבצעים פעולה סימבולית שמזכירה להם את העובדה שהמת - מת והחי - חי.
בכך יש אולי סעד פסיכולוגי בהתמודדות עם המוות של המת ועם הצורך לעוזבו ולהשאירו מאחור.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2004 20:09 |
|
| |
ואולי זוהי הוספת "קבורה"?
ואולי סימן "היינו כאן"?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2004 20:25 |
|
| |
צמח,
לרישא כיוונתי, והסיפא הוא ההסבר המיידי.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2004 21:04 |
|
| |
באה"ט או"ח סי' רכ"ד
נוהגים להניח על הקבר צרור או עשב משום כבוד המת, להראות שהיה על קברו.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2004 01:03 |
|
| |
"להראות" א"צ לפרש שהיינו לאחרים ולהגדיל כבוד המת בעיני אחרים בכך שבאים לבקר את קברו, אלא "להראות" במציאות ולהוסיף כבוד לנפטר שהמבקר חפץ בכבודו בעיניו, על ידי הגדלת המצבה כמ"ש צמ"י ונראה שרעיון זה מעוגן בקדושת הדפוס ג"כ!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2004 20:54 |
|
| |
מזכרוני.
המנהג החל כאשר הקברות היו מסומנים בגלי אבנים, שעם הזמן היו מתפזרים, ומטרת שימת האבן היתה איסוף האבנים המפוזרות, ולא כאשר המצבות הן משיש מלוטש, ששימת האבנים עליהם פוגעת ביופי המצבה.
כרטיס ביקור משאירים רק בכותל, ועל קברי צדיקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2004 23:11 |
|
| |
נישטאיך
אני מקווה מאד שהשורה האחרונה נאמרה בציניות, בלצון ובכל אופן לא ברצינות...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 11:12 |
|
| |
לזה קוראים מורשת!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 11:23 |
|
| |
כל הענין עם האבן על הקבר תמוה ביותר- המקור היחידהמופיע במקורות למיטב זכרוני היא במשנה במס' עדויות-לאחר מותו של עקביה בן מהלל- שכאמור לפי סברא במשנה- נידו אותו- שמו אבן על ארונו כסקילה
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 11:26 |
|
| |
בקיאותך באמת מרשימה, ירוחם.
אבל אין לקשור את הדיון כאן למקור שהבאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 11:31 |
|
| |
אליעזר
ילמדנו רבנו -למה זה לא שייך לדיון? ולמה לא לקשור לדיון את שגגותיהם של בני האדם.
הרי הבבא זוטא הביא מקור שעושים זאת לכבוד המת? ונושא האשכול הוא אבן על המצבה.
גם המרשם לעוגה הוא לכבוד המת- עובדה שאנשים חושבים כך
|
|
|
|
|
