|
|
| נשלח ב-24/3/2004 20:09 |
 |
| |
הלבן,
התכוונתי לכך שגם ההבנה כי האיסור אינו מוחלט ושלכן די ב"יש לו בבית" לטשטש אותו באשר ישנה אפשרות תיאורטית לשלם פרוטה פרוטה, גם הוא הגיוני!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2004 23:13 |
|
| |
הלבן
יצאת בהאשמה כי ההגיון של הפורום זה הינו קר ודל.
איני מסכים עימך.
אני סבור שאם תעיין באשכולות כאן, כפי שאני מניח שאתה עושה, תוכל להתרשם אחרת לגמרי.
(אלא אם כן מה שאינו קר ודל הוא קבלי או חסידי...).
ולגבי השאלה שהקשית על התקנה של התר הלוואת סאה בסאה כאשר יש ללווה כמות קטנה של חיטה, או שיצא השער - איני מבין קושייתך.
ראשית, מדובר באיסור שכל כולו חשש דרבנן (שהרי אין כאן איסור תורה, שאין כאן רווח בממונו של מלווה או חסרון בממונו של לווה, אלא רק כעין מראית עין).
שנית, הלא לכל הלכה יש לתת גבולות. וזה ענין פורמלי, שאין אנו יכולים ליתן דברינו לשיעורים.
במקרה זה, חכמים הקלו להחשיב את הגבול התחתון של ההיתר ברמה נמוכה מאד. הטעם לזה אינו קשה להבנה כלל וכלל.
ואם אוסיף על זה, אוכל לומר כי את כל התורה כולה, ואת גזרות חכמים במיוחד, אנו יכולים לראות כמציאת נקודת איזון בין שני כיוונים מנוגדים, סותרים:
האחד הוא הנסיון להכפיף את האדם להתנהגות תקנית וראויה, אך כזו שהיא עבורו מאולצת רוב הזמן.
והשני הוא ההכרה שהאדם אינו מסוגל להתנהג בצורה המעולה והמקודשת שהתורה היתה רוצה לראותו מתנהג לפיה.
זה ההסבר לקרבנות, לשיטת הרמב"ם, ולמעשה זה ההסבר לכל הקביעות ההלכתיות בכל מקום ומקום.
האם זה הגיון "דל וקר"? אם כן, אני סבור שהחסרון אינו ב"הגיון" הזה (אני מעדיף לומר: סברה) אלא אולי במבקר ובציפיותיו...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2004 00:30 |
|
| |
מיימוני
לא טענתי שהשכל של אנשי הפורום הוא קר ודל, כי אם שההגיון של השכל הוא קר ודל מכדי לדון במאמרי חז"ל והפוסקים בצורה חפשית, כפי שדנים בדברים שאמר אותו ראש ישיבה אודות כיסוי המטה.
לא טענתי שיש קושיה על דין סאה בסאה, רק טענתי שזהו לא סוג ההגיון הפשוט שבו אנו דנים על נושאים שאתה ואני אומרים או חושבים, כי אם סוג הגיון הלכתי. ולכן לא תמיד נכון לדון בחפשיות כאן על פסקי ההלכה של חז"ל והפוסקים, בצורה שאנו דנים אודות עצותיו של אותו ראש ישיבה.
ואולי אסיים בדברי הרבי באחד ממכתביו (ח"ו ע' קמד): כידוע פירוש המובא בדא"ח, אשר קיום המשפטים צריך להיות באותו הקבלת עול כמו קיום החוקים, ולא מפני שהשכל מחייבם, ובימינו, הנה ראינו זה בעליל אשר דוקא אותו העם שהתימר בשכלו ובסדר חיים מיוסד על שיטה מדעית כביכול כו', הנה דוקא הוא עשה מעשים רעים נוראים ביותר, ויסדם בנימוקים של "שכל ומדע").
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2004 01:03 |
|
| |
להאמין בקיום המשפטים כולל גם עסקנות פוליטית ?
בלי ציניות.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2004 01:37 |
|
| |
וכשיגיעו לשידוכים, ימליצו הר"מים והחברים על הבחור כמהדר בסידור ומגיע לו סידור.
מלא.
*פניקס* - כינוי במיתולוגיה היונית לעוף מדברי אגדי החי 500שנה, אחר כך הוא שורף את עצמו וחוזר לתחיה מתוך אפרו"
נורמלים, תתעוררו מהחול!
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 22:16 |
|
| |
מעשה באשה שמנהג אימה לגהץ חולצות חדשות כדי ליישר את קימוטי האריזה ומנהג בית אישה (האיש שלה לפי קפידת שחרית שלא לומר 'בעלה') לא לגהץ. האם גם במנהגים של 'איש ובגדו' הולכים אחר מנהג האיש או שהענין נמסר לנשים או למגהצ/ת התורנ/ית?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 22:24 |
|
| |
בוגיעלון
שחרית אימצה את הפסוק:
וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, תִּקְרְאִי אִישִׁי; וְלֹא-תִקְרְאִי-לִי עוֹד, בַּעְלִי.
הושע ב
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 22:26 |
|
| |
אריה,
|
|
|
|
|
