באבד רשעים רינה

חיסול יאסין שקול ללקיחת חצי מנה של אנטיביוטיקה.
אם חיסול כזה איננו מההוה סימן לשינוי תפיסה ואימוץ אסרטגיה חדשה - חבל על כל אותם קרבנות שישלמו את מחיר החיסול .
אולם אם יש פה מפנה במדיניות הבטיחיניות - בהחלט יש לברך על החיסול.


אקטואליה - כיוון דאתאי לידינו נימא בה מילתא.

קראתי לא מזמן במאמרו של אמנון לורד ממקור ראשון הגדרה קולעת מאוד למה שמכנים בעברית מכובסת - "בעית הטרור" שלנו.
הוא מכנה את בעית הטרור בשמה האמיתי והפחות מכובס - פוגרום. כן פוגרום ,אולי "פוגרום מתמשך" .
המילה פוגרום מעוררת אסוסיאציות רבות בינהם :חוסר אונים , פחד מתמיד , השפלה ,תחושת נרדפות תמידית – כל אלה מיטיבים להגדיר את מצבנו בשלוש השנים האחרונות.

אני חושב שהגדרה זו מיטיבה לתאר את חוסר האונים וחוסר התועלת והתוחלת שבכל עוצמתה של המדינה שעל אף שהיא נהנית משירותיו של הצבא החזק באיזור היא איננה משכילה להנחות אותו למצוא פתרון לבעיה הכל כך אלמנטרית ,שבכל מדינה אחרת הינה מובנת מאליה, והיא - עצם זכותם לחיים של אזרחיה.
העובדה שפיגועי טרור רצחניים הפכו להיות לחם חוקינו בשולש השנים האחרונות נתפסת אצל הקברניטים כעוד בעיה ביטחונית מציקה וטורדנית הזקוקה לפיתרון , בשורה אחת עם שאר בעיותיה של נדינת ישראל כמו אבטלה , פערים חברתיים , דעת קהל עוינת בחו"ל ...
השקפה מעין זו מיצרת את ההתבטאויות האומללות הנשמעות מידי פעם מפיהם של פוליטיקאים ואנשי צבא למיניהם המכריזים : "אין פיתרון קסם לטרור " – כאילו אנו תרים אחר קסמים שיפיחו רוח בחיינו המשעממים . ואין הם משימים אל לבם שאותם קסמים שהם מדברים עליהם הם עצם החיים בעצמם .
האם זוהי בקשה מופרזת לבקש ממדינה שהחיים של אזרחיה לא יהיו הפקר? האם זהו רק בגדר של קסם או חזיון תעתועים שאינו בר מימוש?
או סיסמת אחות נפוצה אחרת – "אין פתרון של מאה אחוז לטרור" –נתאר את הסיטואציה הבאה, מידי כמה ימים נוחת טיל קרקע קרקע סורי בלב אחת הערים המרכזיות והורג כעשרים איש. האם גם אז היינו מקבלים בשיויון נפש הכרזה האומרת שאין כרגע לנ. מ. פתרון של מאה אחוז לבעית הטילים והוא מסוגל לירט רק תשעים אחוז מהטילים ?
ובכן כיצד נסביר את העובדה שאותם עשרה אחוזים "זניחים" הפכו להיות בעצם הכסת"ח של ההנהגה.
מסתתרים תמיד מאחורי הנתון המתימטי המשכנע , ושוכחים שגם עשרה אחוז של טרור מתממש הינם
אוטובוסים מתפוצצים בלב הערים משפחות שלמות נמחקות עשרות נרצחים מידי חודש פצועים רבים מאוד שקול זעקתם איננו חזק דיו על מנת לעבור את סף הכאב הגבוה שאליו התרגלנו ...

גם וגם: יש מצווה לא לערוץ מפני האויבים:
http://www.tora.us.fm/tryg/mcwa/525.html

יש גם מצווה לכבוש את הארץ, והוא הפריע לנו לעשות זאת.

יש גם מצווה שלא להחניף את הארץ. אסור לתת לרוצחים להשאר בחיים.
"לג ולא-תחניפו את-הארץ אשׁר אתם בה כי הדם הוא יחניף את-הארץ ולארץ לא-יכפר לדם אשׁר שׁפך-בה כי-אם בדם שׁפכו.".

תוקן על ידי - zachiz - 22/03/2004 14:50:18

גו"ג,

אמירתי דלעיל היא תגובה לועגת משהו לטיעון הפופוליסטי לפיו החיסול יביא לפיגועים, כאילו שעד אתמול לעת ערב היה פה כל כך יפה, ומי בכלל שמע על ארבע מגה פיגועים שהתפספסו (אחד בעזריאלי, שניים בפי גלילות ואחד בנמל אשדוד), 50 התרעות לפיגועים בכל שבוע בממוצע וכמובן כל כך הרבה דם נקי שנשפך ברחובות.

לגבי הסיפא של דבריך, כהן דמים ששולח נערים להתאבד ולהרוג אחרים בשיטתיות, דינו מוות. יש מקום לחסוך ממנו את זה אם ברור שזה יביא להרג יהודים נוספים. כל עוד שזה לא כך (ולפחות לדעת קברניטי המדינה וצה"ל זה לא כך) דינו מוות.

בודאי שהייתי מעדיף עולם ללא חטאים והשייח' יאסין יהיה מגיש שעשועונים בערוץ הילדים הפלשתינאי. אבל מה לעשות, העולם לא נשמע לי בעניין הזה משום מה.

האסופי, כולי הזדהות עם הכאב שאתה מביע. בכל זאת, נתאר את הסיטואציה (הדמיונית, כמובן) הבאה: מדי שבוע בשבוע נהרגים עשרה אנשים בכבישים, האם היינו מקבלים בשוויון נפש את הטענה כי אין פתרון לתאונות הדרכים?
נתאר עוד סיטואציה (דמיונית): מדי שבוע מתים כמאה ושמונים איש בארץ מתוצאות העישון, האם היינו מקבלים בשוויון נפש את הטענה כי לא ניתן למנוע את העישון?

בדוק, בטובך, מה מידת המאמץ וההשקעה שעושה המדינה כדי למנוע את תסריט הטילים הסוריים, מהו המאמץ וההשקעה במניעת הטרור - ומהי, לעומתם, ההשקעה במניעת התסריטים (הדמיוניים, כמובן) האחרים. דומני שתמצא שהטענה כאילו לטרור מתייחסים בשוויון נפש ולא עושים דבר היא המשוללת יסוד. למרבה הצער, המציאות היא מורכבת יותר מטיעוני "שוו בדמיונכם" פשטניים, ואינה מציבה פתרונות פשוטים לטרור, כשם שאינה מציעה פתרונות כאלה לסכסוך שלנו עם הפלשתינים בכלל.

ממללא,
ודאי, פיגועים היו (ולצערנו, כנראה יהיו) גם לולא החיסול. בכל זאת, נראה לי שגם אתה תסכים שלפחות בטווח הקרוב, נכון לטעון שהחיסול יביא לפחות לתוספת פיגועים ביחס למה שהיה קורה בלעדיו - כבר התנסינו בכך. יותר מזה, יתכן שהוא יביא להשלכות אחרות; כאשר חיסלנו את מוסאווי צהלנו ושמחנו, ושני פיגועים בארגנטינה הבהירו לנו שהשמחה היתה מוקדמת - ובסופו של דבר מחליפו (נסראללה) גם גרוע ממנו. גם כאן עלול חלילה להתבצע פיגוע בחו"ל, או התנקשות במנהיג אצלנו (כפי שנרצח גנדי כנקמה על חיסול מזכ"ל החז"ע). בקיצור: בהחלט יתכן שנשלם מחיר לא קל. האפשרות הזו צריכה להילקח בחשבון בהחלטה על הפעולה, ואני מניח שנלקחה; עם זאת, תחושתי האישית היא שזרועות הביטחון והממשלה נוטות להערכת חסר של התוצאות השליליות של פעולות שלהן. לא חלקתי על הצידוק העקרוני בחיסול, אלא טענתי שתי טענות: האחת, שגם אם הוא מוצדק עקרונית אין זה בטוח שזהו דבר נבון (לא קבעתי מסמרות בשאלה זו - רק הבעתי תקווה שההחלטה אכן תהיה נכונה במבט לאחור בעתיד); והשניה - שיש להבחין בין שמחה על מותו של יאסין לבין שמחה על פעולת החיסול עצמה. השאלה הראשונה היא פרקטית, ולמרות הפיתוי לעסוק בה לא נראה לי שזהו הפורום הנכון לכך. השאלה השניה היא המעניינת יותר מבחינת הפורום הזה.

גו"ג,

אני בסה"כ מסכים עם דבריך גם אם מסקנותיי אחרות (וזה עניין לפורומים אחרים).

לגופו של עניין, אני לא חושב שמישהו טוען שחיסול הוא מעלה (למעט שוליים הזויים). לא ראיתי מנהיגי דת יוצאים לרחובות בראש תהלוכות אושר לאחר מותם של רשעים.

גם היום, רוב האנשים עוסקים ומוטרדים בפחד מהבאות ולא בשמחה על עצם החיסול.

כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ כֵּן-תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ

הלבן,
האם יאסין הוא מזרע אגג? האם שרון מזרע שמואל?
אראנו ולא עתה...

אני רואה שכאן כמו במקרים דומים אין תשובה ברורה. האם זה, שבדומה לזבו או תרנגול ההודו (שבח"ח) אין לנו מסורה?
הפך בה והפך בה, והיכן הבסיס לכל הדעת-תורה שלעיל?

איני יודע אם שרון הוא מזרע שמואל, אמנם זה ברור ששיטת שאול יש לה הרבה נכדים בינינו, והגישה הזאת נפסלה כבר מאז ומקדם.