|
|
| נשלח ב-1/9/2008 15:24 |
 |
| |
אמבר
אני מתנצל על שפניתי בלשון זכר.
כבר דנו בכמה אשכולות אמונה אינה מדע מה שמדע אינה אמונה.
ולכן ברור שכדי להבין את התורה חייבת שתהיה אמונה שיש בורא לעולם , ואמונה לא שייך להוכיח , כי אמונה היא דבר שלא ניתן להוכיח.
אחרי שיש אמונה בבורא עולם ומבינים איך הוא ברא תאת העולם איך נוצר נברא מבורא , מה הם המאמרות שבהן נבא העולם , רק אז אפשר להבין את פנמיות הדברים.
האמונה מגחעה ממחקר פילוסופי ולא ממחקר היסטורי.
ולכן אחרי שהגענו בשיכלינו שחייב להיות שיש בורא ומכח זה אנו גם צריכים להבין אך מתחבר עולם ובורא , לאחר כל ההבנות האילו ף מסתכלים במבט אחר לכל נושא התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 16:00 |
|
| |
בעלבעמיו ואמבר
אני מסכים אתכם שהשוחד המעוור הוא נחלת כל אדם והגבתי רק על הוכחת אמבר 'ממסקנת המלומדים' כאילו היא ברת סמכא גם ללא בדיקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 20:20 |
|
| |
דורש אמת
2+2=4 זוהי בעצם אקסיומה. כולם החליטו לקרוא ארבע למספר שמרכיב 2 ועוד 2.
כנ"ל בעניינים אלוקיים ובתורה - הם אקסיומה. אדם הראשון שהלך בגן עדן "ראה" את אלוקים, כמו שאתה "רואה" ששתיים ועוד שתיים הם ארבע, וכמו שאתה "רואה" עוד כל מיני אקסיומות.
אסיומות לפעמים משתנות, לפי החלטות האנשים בעולם.
העובדה היא, כי כיום אנשים רבים סוברים שהאקסיומות של לפני 3000 שנה כגון בדבר קיום אלים כלשהם, הן אקסיומות מוטעות.
לכן, מכיוון שמדובר באקסיומה, אין דרך לשכנע את האחר, אא"כ תוכל לתת לו כלים, אפילו אגביים לראות את האקסיומות שלך.
מי שמחפש רק פנימיות, ורוצה לשכנע את השני בפנימיות שלו, חייב לדעת להחצין את פנימיותו, באופן שכולם יוכלו לראותה, לבחון אותה - ואם זה ימצא חן בעיניהם - לקבל אותה.
אינך יכול לומר עיין שם ושם ושם, תן קודם כל סיבה למה לעיין שם, אמור מה נמצא "שם". תחצין את זה.
(ואני חוזר על מה שאמרתי באשכול אחר ע"פ הגר"א, כי לפנימיות אסור להתעלם מהחיצוניות)
אמונה איננה המדרגה העליונה, המדרגה העליונה היא ידיעה, כך מדייקים ברמב"ם, וגם בתהילים נאמר "נודע ביהודה אלוקים בישראל גדול שמו", ביהודה ידעו, בשאר שבטי ישראל רק האמינו וראו מופתים, "גדול שמו".
בעל,
אין פה מוציא מחבירו, אין פה שניים אוחזים בטלית, יש פה שניים שמסתכלים אם יש בכלל טלית לאחוז בה.
אמבר
מדוע את חושבת שאנשים דתיים משוחדים במחשבתם יותר מאשר חילוניים?
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 21:49 |
|
| |
מיכה
אמבר תסלח לי שאענה במקומה-
אדם משוחד הוא אדם, שאינו מתחשב במידע חדש שהוא מקבל, או מתגלה לפניו, אלא פועל לפי החלטות מוכתבות מראש,
אדם משוחד לא בודק עובדות, יש לו כבר מראש את החחלטה שלו, שאליו הוא הגיע, מכח חינוך, הנאה חומרית, מחויבות רגשית, או קבעון מחשבתי, שממנה הוא מפחד לסטות, אפילו במחשבה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2008 07:25 |
|
| |
מיכה
2+2=4 היא לא רק אקסיומה יש לה שורש בתורה.
לכל אקסיומה יש שורש בתורה , המונח אקסיומה הוא מונח שראיתי בשם מיכי הכוונה על חכמה.
כלומר לא כל דבר שאנשים מחליטים זו אקסיומה , אלא אקסיומה זו חכמה שאנו לא יכולים להשיג את מהותה אלא את מציאותה.
ולכן 2+2=4 נקרא אקסיומה היות ואנו יודעים שזה נכון אבל אנו לא יודעם למה , כל כל ההבנה של הבריאה אי אפשר להשיג את מהות הבורא אלא את מציאותו ולכן אם אני מגיע בהבנה השכלית שחייב להיות שיש בורא , וזה דבר הנתפס בשכל , אני כבר מודע שבעצם הדבר שיש בורא ישנם אקסיומות , ולאחר ידיעה זו קל יותר להבין את מציאות הבור ולהכניס לשכלינו הדל את עירי הבנת הדברים.
ירוחם
נכון מאוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2008 09:11 |
|
| |
דורש
2+2 הם לא תמיד 4 איני יודע על איזה שורש בתורה אתה מדבר, אבל 2 סוסים+ 2 חמורים הם לא 4.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2008 09:14 |
|
| |
בתורה כתוב יום אחד יום שני יום שלישי יום רביעי.
ומזה יוצא 1+1+1+1 = 4 ומימלא 2+2+=4.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2008 09:21 |
|
| |
הוא מה שאמרתי, ים א, נשאר תמיד יום א, ויום ב. תמיד נשאר יום ב, הם לא הפכו ליום אחד למספר אחד,
הם תמיד א+ב+ג+ד וה ד הוא לא הסיכום של החיבור.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2008 09:40 |
|
| |
מיכה המרשתי
אני אישית אכן חושבת שדתיים (במיוחד חרדים) משוחדים יותר במחשבתם מחילוניים, ולו בגלל האיסור על הרהורי כפירה אצל הדתיים - אצל החילוניים אין איסור על 'הרהורי תשובה'. אבל ניתן להתווכח על כך ללא סוף, אז אם כך, בוא נסכים שכל האוכלוסיות משוחדות במידה שווה. אם כן הדבר, חובה עלינו באופן אישי לבדוק את הדעות השונות הקיימות, ולהחליט החלטה אובייקטיבית במידת האפשר. לא לקבל דברים שחונכנו עליהם באופן אוטומטי.
מה שמצחיק הוא, שאם אדם חרדי ייתקל בנוצרי שקם ובדק את האמיתות עליהן גדל והחליט לשנות את אמונתו ולהתגייר, או בחילוני שחזר בתשובה אחרי דרישה וחקירה, הוא יעריך אותו מאד. אבל חרדי שמהרהר ומערער על היסודות עליהם חונך - אבוי לו, עליו להסתיר את דעותיו ולהתבייש במעשיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2008 10:02 |
|
| |
בעל
אם התורה היתה אומר ש 2+2=3 כנראה שכך גם היו כללי המתמטיקה.
שאלת היא שאלה שלא תיתכן במציאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2008 10:04 |
|
| |
ירוחם
יום רביעי הכוונה 4 ימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2008 11:23 |
|
| |
דורש
במחילה ממך, אבל זה לא נכון, בשפה העברית להבדיל משפות אחרות, הימים נקראים ביחס לשבת,
וזאת בגלל הציווי- שמור את יום השבת- שמור= זכרון אקטיבי.כל יום מיוחס לשבת,
אבל יום שלישי הוא לא יום הסיכום של שני הימים הקודמים
בסיכום חשבוני ה4 הוא גדול יותר מה2. אבל יום רביעי הוא לא גדול יותר מיום ב'
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2008 11:38 |
|
| |
"מה שמצחיק הוא, שאם אדם חרדי ייתקל בנוצרי שקם ובדק את האמיתות עליהן גדל והחליט לשנות את אמונתו ולהתגייר, או בחילוני שחזר בתשובה אחרי דרישה וחקירה, הוא יעריך אותו מאד. אבל חרדי שמהרהר ומערער על היסודות עליהם חונך - אבוי לו, עליו להסתיר את דעותיו ולהתבייש במעשיו"
אמבר
מה כל כך מצחיק פה?
גם נוצרי שמתגייר לא מקבל מחמאות מסביבתו.(בלשון המעטה)
הנוצרים הם מסיונרים בעוד שהיהדות לא ששה לקבל גרים. "קשים גרים לישראל כספחת"
אבל לגבי יהודים ההשקפה ביהדות היא הפוכה לחלוטין :"כל ישראל ערבים זה לזה" ..
"דין הערבות ההדדית של עם ישראל (שהוא ענין שלכשעצמו דורש באור רב) מופיע בכמה מקומות במקרא: רש"י מביא בשם המדרש בויקרא כ"ו ל"ז על הפסוק "וכשלו איש באחיו" - זה נכשל בעוונו של זה שכל ישראל ערבין זה לזה". ישנו גם המדרש באליהו רבה על הפסוק ביחזקאל ל"ג ח': "באמרי לרשע מות תמות ולא דיברת להזהיר רשע בעוונו ימות ודמו מידך אבקש", מדוע ודמו מידך אבקש? משום שכל ישראל ערבין זה לזה. המדרש מביא שם גם את משל הספינה - שאדם קודח חור בחדרו בספינה לא יכול לומר שבשלו הוא קודח והוא פוגע רק בעצמו מכיון שהוא על ידי כך יטביע את כולם"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2008 11:45 |
|
| |
ירוחם
אם אני אספור את הימים מיום ראשון עד יום רביעי כמה ימים יהיו לי האם 4?
ואם כן יום רביעי מסמל גם את המספר 4 לצורך המתמטיקה.
כי הרי ברור שמיום ראשון עד יום רביעי עברו 4 ימים.
ולכן אני מתחיל לסםור את הימים:
אני שם משתנה שנקרא א = 0
יום אחד א = 1
יוםן שני א=2
יום שלישי א-3
יום רביעי א =4
לסיכום 1+1+1+1= 4.
בשבוע יש שבעה ימים ולכן יום רביעי הוא המספר ה - 4 מסך ה -7.
יום רביעי הוא כינוי למספר 4 כשרוצים לייחס מספר לשם עצם כך הוא נכתב.
|
|
|
|
|
