א. ראשית, ברכת האילנות אינה מנהג, אלא תקנה דרבנן, כשאר הברכות.
ב. אמנם, יש מקום להסתפק אם יש חיוב על האיש לצאת ולחפש אילנות כדי לברך - כפי שנהגו היום. או שהתקנה היא שאם אדם יוצא ורואה אילנות נאים וכו', יברך את ה' שבראם. כפי שאין מצווה, למשל, לרדוף לשמוע קול רעם כדי לברך.
לפיכך, הספון בחדרו ועוסק בתורה יומם ולילה, כהגר"א בשעתו, אינו חייב לצאת ולחפש אחרי אילנות.
ג. ברכת האילנות נוהגת בחו"ל כמו בארץ. תאריך הברכה הוא לפי לבלוב האילנות. אם בניסן, בניסן. אם באייר, באייר. ואם בחצי הכדור הדרומי אנו עוסקים, אזי מברך בזמן לבלוב שלהם, שהוא בסביבות תשרי (עין פסקי תשובות, סימן רכו אות ב').
ד. יש טעם מיוחד לברך ברכת האילנות בשבת.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-23/3/2004 23:11
מיימוני,
מה הטעם לברך דווקא בשבת?
במאמר המוסגר, היה אחד אחרון, שחידש שאסור בשבת לברך ברכת האילנות, ע"פ הנגלה וע"פ הנסתר, וזכה לקיתונות רותחין שנשפכו עליו. עכ"פ מה הענין דווקא בשבת?
נשלח ב-23/3/2004 23:39
מאן דהוא
היינו טעמא, כלומר לפרסם שהדבר מותר.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-24/3/2004 00:28
האם אין את הבעיה, שתוך כדי הברכה בשבת, יתלוש ענף?
נשלח ב-24/3/2004 00:31
מיימוני
גברא, ראית בין המברכים ביום חול שתולשים ענפים? דוקא מי שעסוק בלשבח את האילן נטיתו תהיה שלא לתלוש ממנו
תוקן על ידי - יענטע - 10/04/2004 21:33:14
נשלח ב-24/3/2004 20:22
בהלכה באופן כללי, יש מס' מקומות שבהם אסרו דבר מסוים המותר לעשות, משום חשש שמא מזה יבוא לעשות דבר האסור בעשיה.
חכאורה היה אמור להיות אותו דבר כאן!
היות ויש חשש שיבוא ויתלוש עלה מהאילן (ואדרבה, יענטע, היות והוא מברך כמה זהאילן נחמד ונעים וכו', הוא יבוא לתלוש ענף, פרח, להריח..)
נשלח ב-24/3/2004 21:23
מעניין שהויכוח בין יענטע והודע"ח, מוכיח שמושג ה"דרבנן" [כנזכר בפורום בשם הגרג"ן] אינו נקבע בישיבת "מועצת" אלא במו"מ סברתי של בעלי החכמה, על מה זקוק למשמרת ומה לא!
נשלח ב-24/3/2004 22:39
יעויין בשו"ע או"ח של"ו י:
(י) הדס מחובר מותר להריח בו אבל אתרוג ותפוח וכל דבר הראוי לאכילה אסור להריח בו במחובר שמא יקוץ אותו לאכלו:
ובמ"ב שם:
(מח) מותר להריח בו - דלא שייך למגזר שמא יקוץ כיון שאינו רוצה רק להריח וזה יכול הוא לעשות אף במחובר (מא) ויש מחמירין זה וכתב בא"ר דהעיקר כפסק השו"ע (מב)...
כך שחשש שמא יתלוש תוך כדי הרחה לא שייך. כ"כ חשש שמא יעלה באילן לא שייך.
מה שאולי כן היה שייך לחשוש, כפי שקרה בתשליך, שמא יבוא מישהו להוציא סידור החוצה לרשות הרבים, מכיוון שאינו יודע הברכה בע"פ, וכן יש כאלו שמוסיפים תפילות בהזדמנות זו.
עכ"פ החשש לא התקבל.
האם לא נועדו דבריך להוציא מדברי כף החיים (אם אינני טועה?) שהביא בשם המקובלים שיש בברכת האילנות חשש בורר (ברירת ניצוצות, עיי"ש)?
נשלח ב-5/4/2006 00:00
אכן
אלא שאין מגלים זאת אלא לצנועים.
(איקון ירוק)
נשלח ב-5/4/2006 00:08
וכבר אמרו יודעי חן כי אין לעשות תשובה בשבת מחשש מוחק, ענו לעומתם שאם אסור זה לא ימחק. ויש לומר כן גם כאן שאם אסור לברך לא יתבררו הניצוצות, ושמא לא ?
מאיר
נשלח ב-17/4/2009 13:48
ישרן: ברכת האילנות בשבת10/4/2004
ידוע הפסק של החיד"א לאסור ברכת האילנות בשבת מדין ברירה שהרי בורר הניצוצות.
1.האם הבין החיד"א שזו ממש ברירה פיזית? האם לא אחז שזה משל?
2.גם לפי דבריו- הרי זה לא בכלי המיוחד לברירה,מיד,ואוכל (ניצוצות) מתוך פסולת (החומר).
אם לא ברצינות אז לשמחת המועד.
*****
הבאבא_תור:
שבוע טוב ומועדים לשמחה
לדעתי קודם שניגשים לנושא הזה יש לקיים דיון לגבי "סמכות הקבלה" בפסיקת ההלכה(חוץ מהבירור על הקבלה שלא מוצה לדעתי עד תום)
כמדומני שזה היה כה"ח ולא החיד"א,וראיתי שהרב עובדיה יוסף הביא את דבריו ודחה אותם,
הרב עובדיה יוסף מביא שהקשו עליו (על כה"ח) א"כ לשיטתו איך אנחנו מתפללים בשבת הרי גם בזה אנחנו "בוררים ניצוצות"?! והשיב שזה לאלתר ומותר,ובברכת האילנות יכול לברך גם לאחר השבת וא"כ זה לא לאלתר ואסור.
*****
ישרן:
לא הבנתי- המושג לאלתר הוא שאני משתמש בחומר שהתברר לאלתר.ולא לעוד זמן.באוכל למשל - אני יכול לאכול במוצאי שבת ,אבל אני רוצה עכשיו אז מותר לברור.כך גם בברכה -אני רוצה לברך כעת ולברר את הניצוצות כעת וגם יהיה מותר.לא הבנתי את החילוק.
