|
|
| נשלח ב-26/3/2004 14:29 |
 |
| |
מיימוני,
מה שעבור אחדים הוא פשוט, עבור אחרות "קשה" (במובן "מופלא")
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 16:32 |
|
| |
איש זקן בפיניקס מתקשר לבנו בניו יורק ואומר: "ממש חבל לי להרוס לך את היום,
אבל אני חייב לספר לך שאמא שלך ואני מתגרשים.
ארבעים וחמש שנות סבל וייסורים זה בהחלט מספיק".
"אבא, על מה אתה מדבר?" הוא צורח.
"אנחנו כבר לא מסוגלים להסתכל האחד על השנייה" האיש הזקן אומר.
"נמאס לנו מהיחסים שלנו, ולי נמאס לדבר על זה, אז תתקשר לאחותך בשיקגו וספר לה"
וניתק את הטלפון.
פרדי, הבן מתקשר לאחותו שמתפוצצת בטלפון "נראה להם?!?!?!? נראה להם שהם מתגרשים?!" היא צועקת "אני אטפל בזה".
היא מתקשרת לאבא שלה מיד וצועקת עליו "אתם לא מתגרשים! אתה שומע? אל תעשו שום דבר עד שאני מגיעה לשם.
אני מתקשרת בחזרה לפרדי ושנינו נהיה שם מחר.
עד אז, אל תעשו כלום. שמעת אותי?" ומנתקת.
האיש הזקן מנתק את הטלפון ומסתובב לאשתו "טוב" הוא אומר "הם באים לפסח ומשלמים בעצמם את כרטיסי הטיסה".
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 22:14 |
|
| |
צמחיוסיפון: תפוז בקערת הסדר - סיבה? (לשחרית) 2/4/2004
שחרית,
תוכלי אולי להסביר לע"ה שכמוני מה מסמל התפוז היושב על קערת הסדר שבטמפלים הרפורמיים? (אם זה נכון?)
מישהו מנסה לשכנע אותי שאכן ה"מנהג" קיים.
*****
אמשלום:
צמח,
איני שחרית (לכל החשדנים... ), ולמרות זאת אענה לך.
האגדה האורבנית אומרת שכאשר דנו, לפני שנים, בתנועה הרפורמית בארה"ב בשאלה האם להסמיך נשים לרבנות, קם אחד הרבנים ואמר: "אשה רב, זה כמו.... תפוז בקערת הסדר". מאז נוהגות נשים פמיניסטיות (ולא רק רפורמיות!) להניח תפוז בקערת הסדר.
מטרת הנמנהג, כפי הנראה, היא להעלות את השאלה ולעורר דיון סביב תפקידן ומקומן של נשים סביב שולחן הסדר ובחיינו הדתיים בכלל. חג החרות נדמה הזדמנות טובה לעניין זה.
באשכול על הווארטים לפסח [כאן למעלה], נוספו טעמים בעניין זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 22:18 |
|
| |
Talmudical: מחשבות על החכם והרשע בהגדה
הרשע אומר: "מה העבודה הזאת לכם" ובעל ההגדה מפרש "לכם ולא לו ולפי שהוציא את עצמו מהכלל כפר בעיקר"
לעומת זאת החכם אומר "מה העדות החוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלקינו אתכם" ונשאלת השאלה לכאורה גם החכם אומר "אתכם". תירוצים לרוב נכתבו בענין זה.
אני רוצה להעלות כאן שתי מחשבות מחשבה אחת נראית כמו הסקה מההגדרות הלוגיות:
הנחת היסוד של בעל ההגדה היא: כל מי שמוציא עצמו מהכלל כופר בעיקר. ומכאן מי שאינו כופר בעיקר אינו מוציא עצמו מהכלל. וכיוון שהחכם אמר אלקינו הרי שלא כפר בעיקר ולכן לא הוציא עצמו מהכלל למרות שאמר אתכם.
המחשבה השניה ממתיחסת קצת לכל הנושא של כלל ופרט:
אם נסתכל על מה שאומר הרשע הרי שהוא אומר "מה העבודה הזאת לכם" העבודה זה כלל.
לעומת זאת החכם מדבר בפרטים: "מה העדות החוקים והמשפטים וכו'..." ולכן הרשע הוציא עצמו מהכלל. והחכם לא.
אשמח לתגובותיכם.
חג כשר ושמח
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2009 00:31 |
|
| |
לעצכח
לגבי המחשבה הראשונה נדמה לי שהתרוץ הזה כבר ניתן בעמוד הראשון של האשכול:
\"היות והחכם אמר פיסקא אחת לפני כן,
"אשר הוציא ה' א-לוקינו""
לגבי המחשבה השניה שלך -האם התכוונת שהרשע הוציא עצמו מהכלל והחכם הוציא עצמו מהפרטים?
זה נשמע לא כל כך הגיוני .
ואפילו נניח שכן-מדוע המוציא עצמו מהכלל נקרא רשע והמוציא עצמו מהפרטים נקרא חכם?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2009 01:25 |
|
| |
צענ"ר,
עצכח רק העתיק את Talmudical בעל ההודעה.
לגופה של "קושיא" שמהווה בסיס להרבה ווארטים למיניהם נראה כי מעיקרא ליתא ונובעת מחוסר עיון מינימלי.
החכם הוא "בנך" שלא היה בשעת מתן החוקים והמשפטים ולא לו נאמרו הצוויים ישירות. לכן נכון שיאמר "אתכם" לנמק את אי ידיעתו בגין אי נוכחותו. בהתעניינותו בפרטים [חוקים ומשפטים] מוכיח שרוצה להצטרף ולקבל את ש"אתם" נצטוויתם. הרשע לעומתו אינו מדבר על זה שהוא לא נצטווה, אלא מדבר על יעד המצוות "לכם" כמו עבורכם כאילו שזה שנצטוו האבות אינו עבור הבנים אלא למען האבות בלבד ובכך הוציא עצמו מן הכלל ומחלקו בתורה.
יש במאמר את המסר של ההבדל בין "אל תען כסיל כאיוולתו" לבין "ענה כסיל כאיוולתו" שהתבאר באשכול מיוחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2009 07:47 |
|
| |
צענ"ר
באשר למחשבה הראשונה, רק הבאתי את הפורמליות הלוגית שמצדיקה את האתכם של החכם.
באשר למחשבה השניה תמיד פרט אחד שונה מפרט אחר ולכן יציאה מהפרט לא קיימת אלא רק יציאה מהכלל. ולכן בחכם לא שייך הוציא עצמו ממשהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2009 09:32 |
|
| |
ווטו
אני לא מבין את החילוק שלך, מדוע לא ניתן לומר שהחכם מתלונן על גודש הפרטים?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2009 10:57 |
|
| |
את ההבדל הדק בין שאלתו של הרשע לזה של החכם, אפשר גם להסביר,
שאלתו של הרשע, מופיע מיד בספר שמות, שאלתו של הרשע מופיע בספר דברים.
הרשע לא שואל הרשע אומר- והיה כי יאמרו אלכם בניכם- הוא לא מחכה,- מיד לאחר הציווי הוא מקשה.
לעומתו החכם, הוא מחכה ארבעים שנה, לומד את הנושא טוב טוב, ורק אחר כך שואל.
ולמרות זאת חשוב לציין את הכתוב בפסוק ומרומז.
שמות פרק יב
(כו) וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם:
(כז) וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַידֹוָד אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ:
רש"י ש מות פרק יב
(כז) ויקד העם - על בשורת הגאולה וביאת הארץ ובשורת הבנים שיהיו להם:
ונשאלת השאלה, א. בשורת הבנים שיהיו להם? הרי היו להם בנים, מה פרוש שיהיו להם?
ב. מה הבשורה הטובה הזו שמשתחוים בשבילה, הרי זו שאלת הרשע.?
הבשורה הטובה היא- שיהיה להם בנים. שישאלו שאלות וידעו לשאול שאלות
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2009 23:09 |
|
| |
בע"ב,
אם מנסים להתחקות אחר מניעיהם של הבנים או אחר כוונות נסתרות ניתן לומר הרבה דברים, אך לא נכנסתי לפירוש ספקולטיבי אלא ללקיחת פשוטן של מילים כפי שהן לפנינו [שהחכם מדבר על הציוויים והרשע על קיומם] וכן לקחת את הידוע בכללות על ציוויי התורה ויעודם.
בכן אנו יודעים שהתורה נאמרה למשה ומשה אמרה לדור המדבר אבל הציוויים לא נאמרו לבניהם. עם זאת הציוויים שנאמרו לדור המדבר נועדו גם עבור בניהם ועל האבות למסור להם.
לפ"ז כאשר בא בן ושואל "מה העדות החוקים והמשפטים אשר ציוה ה' אתכם" הרי זה מתפרש שמאחר וה' ציוה אתכם את הציוויים אני איני מודע להם [ובפרט לאלה שבע"פ]. לכן מודיעים לו את הכל עד להלכה האחרונה של מסכת פסחים: "אין מפטירין".
לעומת זאת כאשר בא בן ושואל "מה העבודה הזאת לכם" נשמעת הנחה שהעבודה אינה אלא עבורכם ולא מיועדת לו. [חוץ שמהסיווג של החכם נשמעת יותר הערכה וחשיבה רצינית מהכללה סתמית כ"עבודה".]
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2009 00:59 |
|
| |
ולוואי ונזכה לאותו "עיון מינימאלי" במרחב מקסימאלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2009 08:55 |
|
| |
חידה לכבוד פסח
הפותר נכונה יזכה לאישורי.
ג הא לחמא עניא
ע די אכלו אבהתנא
ח בארעא דמצרים
ר כל דכפין ייתי ויכול
ק כל דצריך ייתי ויפסח
ח השתא הכא
דל לשנה הבאה בארעא דישראל
ל השתא עבדי
ס לשנה הבאה בני חורין
ודל
רמז נמצא רמוז במספר האותיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2009 16:38 |
|
| |
ראשי התיבות מסמנים קבוצות בעם ישראל
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2009 13:32 |
|
| |
ווארט - המצה סטרילית כי היא נאפת בח"י דקות
ואז אין אפשרות להתפתחות של חיידקים .
ח"י - דק ! באפיה עד 18 דקות המצה כשרה.! חג שמח 
|
|
|
|
|
