ווארטים להגדה של פסח

וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע ותושע לו זרועו וצדקתו היא סמכתהו

הא לחמא עניא - זו הג'לות
די אכלו אבהתנא - אלו אבותינו שאכלו את צער הע'ליות לארץ
בארעא דמצרים - אלו היהודים שבחרו להישאר בח'ול
כל דכפין ייתי וייכול - אלו הרפורמים שסוברים שהחפץ ימלא ידו.
כל דצריך ייתי ויפסח - ק'ונסרבטיבים אלו הקונסרבטיבים המסייגים מ"כל דכפין" ל"כל דצריך".

השתא הכא - אלו החסידים הסוברים שאנו עדיין בשיא הגלות
לשנה הבאה בארעא דישראל - אלו הדתיים לאומיים העוסקים בפיתוח הארץ.
השתא עבדי - אלו הליטאים המקוננים כמשועבדים לשלטון שאיננו תורני.
לשנה הבאה בני חורין - אלו הספרדים שתמכו באופן בלתי מסוייג בעליות ובכל מה שקשור להפיכת בני ישראל לבני חורין (וגם הם עצמם בתוך האשכנזים - חורין פירושו שרים.)

אפיקבנגב:

יש לי כמה שאלות בנוגע להגדה:
1. מאחר שפרעה היה הבכור: מדוע הוא לא נהרג במכת בכורות?
דומה שהדמות שלו מאוד מרכזית בסיפור הולדת עם ישראל- וכאן נשאלת השאלה מדוע?
מדוע אדם שכל חשיבותו נובעת מכוחו ותפקידו, ולא מעצמו, מאישיותו, מתודעתו וממעשיו, מדוע דווקא אדם כזה הוא כל כך משמעותי?

2. שאלה שהייתי שמח לחדד אצלי את התשובה אליה- מדוע משה לא נזכר בהגדה?

3. אם בהגדרה עבד עובד ללא קשר לרצון שלו- איך אפשר לרצות להיות עבד ועדין לשמר את הרצון והבחירה בכך? (אני מתכוון בהקשר של עבד ה')
בכלל, מה משמעות הביטוי "עבד ה' "? האם ישנה הכרה וכבוד מצד ההלכה לרצון הפרטי של האדם?

4. מדוע ההגדה לא כתובה בשפה שנגישה לכלל עם ישראל?

המשך פסח כשר ושמח

*****
ירוחםשמ:

1. מאחר שפרעה היה הבכור: מדוע הוא לא נהרג במכת בכורות?

מי שהוא הרי היה צריך לתת את הפקודה לרדוף אחרי בני ישראל- ולגרום לנס קריעת ים סוף והטבעת המצרים בים.

דומה שהדמות שלו מאוד מרכזית בסיפור הולדת עם ישראל- וכאן נשאלת השאלה מדוע?
מדוע אדם שכל חשיבותו נובעת מכוחו ותפקידו, ולא מעצמו, מאישיותו, מתודעתו וממעשיו, מדוע דווקא אדם כזה הוא כל כך משמעותי?

פרעה- זו דמות סימבולית לרשע - אגב גם שמו לא היה פרעה רק הכינוי- כינוי לכל שולט עריץ ששלט בנו לאורך ההיסטוריה, יסוד מחצבתו של העם היה במצריים, זה היה כור היתוך של העם,
ממך היתי מצפה שתשאל מההגדה- אילו לא הוציאנו ה' ממצרים הרי אנו ובננו ובני בננו הינו משועבדים לפרעה במצריים-- האמנם, היום הינו עדיין משועבדים?

2. שאלה שהייתי שמח לחדד אצלי את התשובה אליה- מדוע משה לא נזכר בהגדה?

משה היה שליח זמני של היציאה ההיא, ההגדה שלנו   מתמשכת  מדור לדור-

3. אם בהגדרה עבד עובד ללא קשר לרצון שלו- איך אפשר לרצות להיות עבד ועדין לשמר את הרצון והבחירה בכך? (אני מתכוון בהקשר של עבד ה')

כשאדם מחליט ברצונו החופשי מתוך בחירה אישית להיות עבד, ולחיות כמו עבד, אין בחירה חופשית גדולה מכך!


בכלל, מה משמעות הביטוי "עבד ה' "? האם ישנה הכרה וכבוד מצד ההלכה לרצון הפרטי של האדם?

לא מכיר במושג הזה! למעשה

4. מדוע ההגדה לא כתובה בשפה שנגישה לכלל עם ישראל?

דווקא כן, נכון שלא בשפת רחוב, אבל בהחלט נגישה לחפץ להבינה.

מדוע כתוב "ועברתי בארץ מצרים" הרי מה צורך יש לעבור הרי ה' נמצא בכל מקום בכל זמן..?

כידוע הרמב"ם במורה מאריך לבאר את המושגים "יד ה" "אצבע ה" וכו,
העולה מהדברים הוא שהדימוי היוא ליד שלנו שנוכל להבין, שאצלנו זה נתפס כ"יד ה" ע"א שאנו גוף או דמות הגוף.

ה' אומר למשה שבחצות בדיוק יהרוג את בכורי מצרים, ובמדרש (מדרש?! או איפה שזה לא יהיה) מובא שהסיבה שמשה מודיע לפרעה הוא אומר כחצות הוא כיוון שפרעה אינו יודע לדייק. משמע שה' ידייק.

הזמן בכל מקום הוא שונה, ויעיד ע"כ ההבדל בינינו לארצות הברית, ממילא, אם מדייקים ממש בכל מקום הזמן מעט מעט שונה,
א"כ חצות בדיוק במקום X הוא שבריר שניה אחרי מקום Y. ממילא זה היה נראה כאילו ה' "עובר" בארץ מצרים..

לא ווארט אבל שאלה
הדין הוא שצריך לאכול כזית מצה, כמבואר ברמב"ם פ"ו מהלכות חמץ ומצה הלכה א. כיום מקובל שצריך לאכול כשני כזיתים.
אני בעוניי לא מצאתי נימוק שהתישב על דעתי, אשמח לשמוע.

שוב מצאתי שיעור של הרב יוסף צבי רימון ב http://www.etzion.org.il/vbm/update_views.php?num=3159&*/vbm/archive/11-halak
ועדיין לא התישבה דעתי.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 29/03/2010 16:07:21

.

ירוחמ, אליקים,

איקון ירוק על השאלה ועל התשובות - ועל האבחנות ההיסטוריות שמבדילות בין דרש לבין פרשנות.

האם יש משהו משותף לתשובות השונות שאולי מסביר בכל זאת את התמיהה? למשל, שמטרת סדר פסח היא לעצב תודעה יהודית, לצרף את המשתתפים למסורת, ולכן כל מעשה ומעשה בסדר משרת או נועד לשרת את המטרה הזו.

בין אם נאמר שהעדר אפיקומן=מנה אחרונה מייפה את האכילה מן הקרבן (או בזמננו מצה אחרונה), או שהוא נועד להראות הבדל בין הסעודה המפוארת של הרומאים, ששימשה קצת לעיצוב הסדר, לבין הסעודה היהודית, כל הדרכים מובילות לירושלים שלנו (משחק מילים על "כל הדרכים הובילו לרומא").

לכן זוהי תשובה. רוצה לדעת מה הם המשפטים? הכל בכלל. כל ההלכות, ולו גם הזוטרה שבהן. לכולן יש טעם עמוק - וחינוכי. אנו אומרים לו לחכם: הכלל נתון. צא ועמוד על הפרטים לפי חכמתך.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

אין מפטירין לאחר הפסח אפיקומין. פירש דון יצחק אברבנאל: והיא משנה בערבי פסחים, ועניינה שאחרי אכילת הפסח לא ישאלו ולא שיוציאו ויתנו לפניהם עוד מיני מאכלים אחרים, אבל תהיה אכילתו באחרונה כדי שישאר טעמו בפה; והכל כדי שלא ישתכח יציאת מצרים, אבל תיקבע בלב לעולם; ומלת "מפטירין" מלשון "יפטירו בשפה" שהוא עניין דיבור; והכלל העולה, שבזה ידע השואל ש"עוד לא-לוה מילין", ושיש במצוה זו "כפלים לתושיה" יותר משאלתו, על דרך "תן לחכם ויחכם עוד".