| נשלח ב-29/3/2004 19:25 |
 |
| |
ציטוט - מי כתב?
בתור אחד שמעיין בפורום מיום הווסדו, (וברוב הדברים לא מסכים עם הדעות פה) והיות והרבה זמן לא הייתה פה חידת ציטוט הנה ציטוט מעניין שמצאתי:
אם יגיד לך אדם שמצא דברים ואישר אותם בחושיו, גם אם אותו אדם יחשב בפניך כבתכלית היושר וכבר סמכא נעלה, היה זהיר בקבלת דעתו וסברתו. ואם ישתדל לשכנע אותך לקבלת התיאוריה שלו, בה הוא מאמין ואשר באמיתותה הוא משוכנע הרי לא יתבלבלו מחשבותיך בחידושיו אלא שקול ובחון אותן הדעות והתיאוריות לפי מה שחישב העיון הצלול מבלי להתחשב בטענותיו, שאישר אותן בחושיו. בין שיהיה הטוען אדם נכבד אחד, בין שתהיה הטוענת עדה שלימה בעלת אותה הדיעה. כי ההתפעלות מביאה את האדם למעשים מגונים ובמיוחד בשעת הפלוגתא.
מי כתב ?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2004 19:36 |
|
| |
האם זה הגיונות של דיקארט?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2004 21:05 |
|
| |
מימוני 
אכן קטע זה מתורגם, אך לא ידוע לי ע"י מי.
מתענין - שלילי.
למען הבהר- קטע זה נכתב לא בהקשר יהודי אך נכתב ע"י אחד מגדולי עמנו.
תוקן על ידי - אורייתא - 29/03/2004 21:11:22
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2004 23:48 |
|
| |
מימוני
תפסת אומנות מבקרי המקרא...
גם אני חשתי כמוך שיש פה עברית מכמה תקופות שונות.
זה נראה תרגום של איזה רב מהדור או דורותיים האחרונים.
והמחבר נשמע לי מאסכולת פילוסופי ספרד , שניסו להדוף את התקפות הפילוסופיה הכללית על היהדות
אולי מהתקופה של קרשקש או קצת יותר מאוחר...
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2004 23:57 |
|
| |
האסופי
אני שמח שכיוונתי לדעתך.
והמתודה של ביקורת לשונית וענינית אינה רעה. אני רק חושב שהיישום שלה במקרא מוטעה. אבל אין לי מחלוקת על עצם השימוש במתודה זו - אם זה אפשרי.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 03:32 |
|
| |
מימוני והאסופי.
לאחר העיון נתברר לי שאכן תרגום זה הוא תרגום עברי חדש.
אולם, הצלחתי למצוא תרגום קדום יותר (תקופת ימי הבניים).
"שכל אדם יספר לך בדברו [שהוא], ראה אותם והשיג אותם בחוש, ואם יהיה אותו האיש אצלך בחזקת תכלית היושר, וטוב המידות (והמוסר) אז תשגיח מה שיספר לך בו. וכשירצה במה שזכר לחזק סברא שהוא סובר, או דעת שהוא מאמין בו, אז תחשוב ותבין במה שזכר שהוא ראה אותו, ולא יתבלבלו רעיוניך באותם הספורים, אבל תחקור ותבחן אותה הסברה ואותו הדעת כפי מה שיגזרהו העיון, מבלי שתשגיח למה שזכר שנראה לעין, בין שיהיה אותו המספר אחד או רבים מבעלי הסברה ההיא כי הקנאה והתאוה מביאה האדם לדברים מגונים, וביחוד בשעת המריבה."
תוקן על ידי - אורייתא - 30/03/2004 3:33:02
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 09:37 |
|
| |
אורייתא
אם זה רק תירגום, אפשר שזה מספרו של רס"ג, אמונות ודעות, או חובת הלבבות. אני משער שאילו זה היה הרמב"ם במורה נבוכים, הייתי זוכר זאת, וגם אחרים.
זה גם יכול להיות מכתבי אחד מהפילוסופים המוסלמים שתורגמו אז לעברית.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2004 11:19 |
|
| |
הרמב"ם באמד מספריו הרפואים. צאו ובדקו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 10:06 |
|
| |
אינש
אכן, ציטוט זה הוא מהרמב"ם בספרו "פרקי משה" מאמר כ"ה בו הוא תוקף את ההערצה לרופא גאלינוס שהיה נחשב באותה תקופה לאליל הרפואה.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
