סדר הלימוד הראוי למתחילים ולמתקדמים

א. לימוד המקרא – עליך לוודא שאתה מבין את פירוש המילות בכל פסוק. אם אתה מרגיש בקושי, עיין במפרשים, או לפחות כתוב אותו לעצמך.

ב. לימוד התנ"ך – כנ"ל. בספרים הראשונים, ההיסטוריים יותר, הקריאה בדרך כלל זורמת, אך יש גם מקומות מוקשים. לא חייבים לדעת את התשובה לכל שאלה, אך חשוב לדעת מתי יש שאלה. שוב, בדוק שאתה מבין את המלים ואת הענין.

ג. התורה שבעל פה בנויה שכבות שכבות. והשכבה הראשונה היא המשנה. עצתי לך: קבע סדר קבוע בלימוד משנה עם קהתי, המפרש הטוב ביותר והנוח ביותר ללימוד עצמאי שיש בידינו.

ד. לא הזכרת מדרשי הלכה. אך אני סבור שאלו והתוספתא יכולים לחכות לאחר שתסיים את המשנה. לחילופין, תוכל ללמוד את התוספתא במקביל למשנה. למשל, לאחר שתסיים פרק משנה, תלמד את הפרק המקביל בתוספתא.
אמנם, הלימוד הזה קשה הרבה יותר. גם אין מפרשים צמודים כמו קהתי. ויש גם בעיה של נוסחאות ופירושים. לפעמים, הפירושים מתבססים על ביאורי הגמרא.
בכפוף למיגבלות קשות אלו, תוכל לקבוע סדר לימוד בתוספתא, שוב כדי לקבל מושגים.

ה. מאד יעזור לך למצוא שיעור קבוע בדף היומי ברמה מתאימה עבורך. אמנם, שום שיעור לא יסביר את הדברים במידה מספקת, אבל זה יחסוך לך זמן מרובה, כי המגיד שיעור יבאר לך במשך שעה מה שתטרח להשיג בעצמך בזמן מרובה יותר. זה מעין שיעור "בקיאות", כמו קהתי על הגמרא.

ו. במקום ללמוד גמרא, אפשר שכדאי לך לקבוע סדר לימוד ברי"ף, ואחריו ברא"ש. זו היתה המלצת הגר"א. וכך נהגו, לפי מה ששמעתי, תלמידי הרב זילברמן, ביניהם אורי זוהר.

הסיבה הראשית היא שהגמרא קשה מאד. למעשה, הגמרא מבוססת על פירוש מקורות תנאיים (משניות, תוספתא, מדרשים וברייתות) ופירוש מימרות אמוראיות (שמועות, ביאורים שונים, מעשים על אמוראים) וסידורם השיטתי. אולם השאלות של הגמרא ברובן הן קושיות שמתבססות על ידע מוקדם שאין ללומד בשלב הראשון. זו בעיה שקיימת כמובן בכל רמה.
לפיכך, המומלץ ביותר הוא ללמוד את הפשט עם גמרא שוטנשטיין. אם חסרה לך מסכת מסויימת, דלג עליה עד שיצא הפירוש. זו ממילא משימה לשנים רבות.

הסדר הראוי בלימוד הוא, לדעתי:

במשנה – סדר מועד, סדר נזיקין, סדר נשים, ואחר כך זרעים, קדשים וטהרות.
זאת בפעם הראשונה. בפעם הבאה, תתחיל מההתחלה ותתקדם לפי הסדר הרגיל, כיון שכבר תכיר את מושגי היסוד והסברות הראשיות.

בגמרא – סדר נזיקין, סדר מועד או נשים, ואחר כך סדר קדשים.
הסיבה היא שסדר נזיקין מבוסס על סברות שניתנות להבנה שכלית. סדר מועד ונשים גם כן קרובים אל השכל. ואילו סדר קדשים נוגע בעולם שהוא זר מאד לנו, והסברות בו רחוקות עוד יותר, למרות שהן כולן הגיוניות, חסרות לנו הנחות יסוד הכרחיות רבות יותר.

ו. אל תנסה בכוח לחדש חידושים וגם אל תעיין יותר מדי במפרשים. ההבנה והשאלות יבואו עם הבקיאות.

ז. לימוד הירושלמי זה רעיון טוב, במיוחד במקביל לבבלי. אך הירושלמי קשה ללימוד בהרבה. יש בו בעיות של גרסה, והקשר בין מימרא למימרא לא ברור. אם אתה מוכן להתמודד עם קשיים אלו, בהצלחה.

בכל סוגיא עליך לברר:

את פירוש המילים. הגמרא משתמשת באוצר מלים טכני בן כמה עשרות מילים, לא יותר.
את הקשר ההדדי בין חלקי הסוגיא. מה הקושיא, מה התירוץ.
שוב, הסוגיות של הגמרא בנויות ממספר צורות יסודיות. יקח לך זמן, אך תתרגל. לכן איני ממליץ להסתכל בספרי כללים. הפרקטיקה היא הדרך היעילה ביותר ללמוד. ועם גמרא שוטנשטיין יהיה קל יותר ומהיר יותר.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

לאחר שזיהית את מרכיבי הסוגיא, בדוק אם אתה מבין:

א. היכי דמי? על מה מדובר? מה הם פרטי המקרה? שים לב כי בין ההווה אמינא או הקושיא לתירוץ יתכן שינוי בין פרטי ה"היכי דמי". זה מאד מסובך, אבל חשוב לשים לב לכל פרט. לא הגמרא ולא המפרשים אינם מעירים תמיד על כל השינויים הללו, והם עקרוניים! לפעמים, בירור פרטים אלו יביא אותך לגלות מחלוקת בין המפרשים...

ב. מה הדינים העולים. מה הפסק בכל אחד מן המקרים הנידונים.

ג. מאן תנא. מי בעל הדברים. מי התנא של המשנה. מי האמורא שאמר את המימרא, את הקושיא או התירוץ. יתכן כמובן שהם נאמרים סתם. יתכן שלא.

ד. מאי קסבר או מאי טעמא. מהי הסברה שמאחורי הדין. מה הטעם.

ה. מנלן. האם הדין נלמד מן המקרא, ממדרש ההלכה, באחת המידות שהתורה נדרשת בהן. או שהוא תקנת חכמים. או מנהג העולם.

כאשר יש דיון של קושיות ותירוצים, עליך להוסיף ולברר:

א. מה הקושי בקושיה. יש כאן סתירה. היכן? במה?

ב. איך התירוץ עונה לקושי הזה.

(זה ממש מפליא עד כמה ענין פשוט כזה יכול לחשוף בפניך עקרונות גדולים בלימוד.)

ולגבי כל שלב בדיון, עליך ליישם את העקרונות דלעיל.

אם יש מחלוקת בין שני אמוראים, או שני תנאים, עליך לבצע אותו מבדק לגבי כל אחת מהשיטות. בנוסף, עליך לברר:

א. במה הם חולקים.

ב. במה הם מודים זה לזה.

ג. מה הנפקא-מינות ביניהם.

ד. אם יש להם טעמים או לימודים בדרכי הלימוד, כיצד הסתדר כל אחד עם הטעמים של חברו. במה דחה אותם.

ה. אם מביאים סייעתא לאחד וקושיא לחברו, מה הקושיא ומה הסייעתא, ואיך ידחה הצד השני את הראיה?

הגמרא והמפרשים לא תמיד עומדים על כל הנקודות האלו, אך עליך לשים לב אליהן בעצמך!

במשך הזמן, תתעורר לכך שיש סתירות בין המסקנות שיעלו בידיך בתשובות לכל השאלות שיש כאן לבין סוגיות אחרות. רשום את ההערות האלו. לעתים תמצא אותן במפרשים. לעתים יעלה בידיך חידוש משלך, שהניחו לך משמים להתגדר בו.

שים לב במיוחד ל"היכי דמי" ולסיכומי הדינים. מה המסקנה של הסוגיא. מי שלא ברורים לו דברים אלו, הריהו בגדר מה שאמרו "אם ראית תלמיד שלימודו קשה עליו כברזל הרי זה בגלל משנתו שאינה סדורה לו".

(אמנם, לעתים תמצא מחלוקת בין הפוסקים, כאשר אלו טוענים שהמסקנה נאמרה בסוף הסוגיא, ולעתים אלו אומרים שזו רק דרך דיחוי, והעיקר כלשון ראשון. בהדרגה תבין את הטעם בזה.)

אם אינך מצליח לעמוד על כל חלקי הסוגיא בפעם אחת, אל תמהר להתקדם. חזור מהתחלה על הסוגיא, והכנס בכל שלב של הסוגיא את מה שאתה מבין ומה שקשה לך.
כאשר אתה מחליט להתקדם, ומגלה שנותרו לך קושיות – וזה תמיד כך, ברמה כלשהי – סכם מה ידוע לך ומה נותר בקושי, ומהו הקושי.

נקודה אחרונה זו היא עיקר בלימוד. אנו מצפים ללמוד ולהבין, אבל כמעט אף פעם לא ניתן להגיד שסיכמנו משהו עד הסוף. ניתן רק לסכם מה ברור ומה לא. כך זה גם אצל גדולי תלמידי החכמים.

השיטה המתוארת כאן לוקחת זמן רב, ומחייבת מאמץ וסבלנות. אך אחרי שתתרגל לגישה זו, שהיא היא הדרך ללמוד, תראה שהגמרא עצמה הולכת בדרך זו. למעשה, כל דרך אחרת תראה בפניך כמחמיצה דברים רבים...

עם אלו מפרשים כדאי ללמוד, ובאלו פוסקים כדאי לעיין?

א. המקובל הוא ללמוד עם רש"י. איני ממליץ כלל על לימוד תוס'. אל תנסה לעיין בהם ובראשונים אחרים אלא אם כן יש לך שאלה ואתה מחפש תשובה.

ב. אני ממליץ ללמוד עם המאירי, כי הוא מסכם היטב את הסוגיות ונותן לך מבט על השיטות החשובות בראשונים. כמו כן, הוא כותב בשפה עברית ברורה וצחה, כמעט כהרמב"ם.

ג. כדאי בסיכום כל סוגיא לעיין בספרים הבאים:
רי"ף – כיצד הוא סיכם את הסוגיא.
רא"ש – תגלה די מהר כי הרא"ש ממשיך את הרי"ף ומוסיף עליו לקט מהראשונים, כמו התוספות.
רמב"ם – חשוב מאד. תופתע לגלות כי הרמב"ם למד פעמים רבות אחרת מרש"י. וכדאי, אם אתה יכול, לגלות כיצד הרמב"ם פירש את הסוגיא.
טור עם בית יוסף. הטור מביא שיטות ידועות בפירוש הגמרא ובמסקנותיה. הבית יוסף משלים מקורות נוספים.
אל תעיין בספרים נוספים ללא צורך.

הרב מיימוני,

תודה על הידיעה הזאת.
ניראה שהיא כמו נכתבה במיוחד בשבילי.

אם עכנאי הוא רמז לרבי אליעזר, הרי שהיה לו סדר לימוד מיוחד.

כן,
מקור השם בסוגיה על תנורו של עכנאי.
אם תרצה, תוכל בבקשה לפרט על שיטת הלימוד של רבי אליעזר.
אני לא מכיר.
אגב, ממה שכן למדתי, הדמות הנערצת עלי בגמרא היא בן-עזאי.
עליו למדתי שהיה דבק כל כך בתורה עד שמחל על חיי אישות.


תוקן על ידי - עכנאי - 30/03/2004 3:05:18

מיימוני

לגבי אות ג' בהודעה השניה, שם כתבת שהמשנה שכבה ראשונה של תורה שבע"פ, מה עם המכילתא?

באופן אישי אני מעדיף את המכילתא כשלב ראשון על פני המשנה, באשר ההתייחסות ישירה יותר לפסוקים.

.


עכנאי:

לו תלמד הכל מבן עזאי פרט לסוגיית הנישואין...



(ואז, אצטרף אליך לסיור בשוק של טבריה)