חומרות חדשות לפסח. מחווה לאכיש מלך גת

<שמעתי מיהודי בעל עמדה בכירה בבד"ץ העדה החרדית, שהייצרנים הם שבקשו את ההכשרים על אקונומיקה וכדו'>

הבד"ץ מספק את דרישות היצרנים.

היצרן מספק את דרישות הציבור.

הציבור דורש את מה שדורשים ממנו.

חד גדיא, חד גדיא. 

___________________ 
  

ירוחם

<ועל האיסור הממוסד של הפיכת שמן הפשתן לקטניות גם לא שמעת>

שו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן קצו:

שמן כותנה בפסח

ב"ה, יוניאן סיטי, ז' ניסן תשד"מ

בדבר שמן העשוי מכותנה, שיש בזה אוסרים ומתירים, ונשאלתי לחוות דעתי בזה, ולרוב חולשתי אין אתי להאריך כראוי, ואבוא בקצרה.

הנה דבר זה נפתח בגדולים, בסי' תנ"ג במג"א ססק"ב ולהדגו"מ שם נחלקו מהרי"ל וד"מ אם גזרינן בשמן זית אטו שמני קטניות עיי"ש. ובשו"ת בית שלמה יו"ד סי' קע"ז האריך מזה, שבאמת במהרי"ל לא נזכר מטעם הגזירה אלא משום מכתשת חמץ או מנורות מחומצות, ושמגוף הדין יש להתיר שמן העשוי משושנים, אלא דמשום שנעשה מהזרע שבראשו והם הגרעינים הוי בכלל קטניות להתה"ד שאוסר לאכול שמן הנעשה מזרע פשתן קנבוס או שומשמין, דאסרינן כל דמידגן עיי"ש באריכות. ויעויין בשו"ע הרב סעיף ד' שדעתו דאסרינן רק הדומה לדגן שגדל בשרביטים וכדו' עיי"ש, וא"כ בכותנה רק למ"ש הדגו"מ משום גזירה.

והגם כי מי אנכי להכניס ראשי בין ההרים הרמים, מ"מ תורה היא וללמוד אני צריך, שלכאורה הך תקנה דקטניות שאינה אלא מימי הראשונים לא עדיף מגזירות חז"ל דלא גזרינן בהו גזירה לגזירה, ובפרט שהספרדים לא קבלו כלל חומרא זו, וכמבואר גם בב"י, ושייך לומר אינהו מיכל אכלי ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה ודו"ק.

וחזינן שהקילו בה לגבי שהייה בביתו, וכן בנפלו לתוך התבשיל, ולדעת הח"י ועוד פוסקים גם בלי ס', ובח"י סק"ו דעיקר נראה לו כדיעה זו כיון שבלא"ה הוא חומרא והרחקה בעלמא עיי"ש, וכ"ש שלא נחמיר להוסיף גזירות. ועיין בשו"ת בית שערים סי' רט"ו שדעתו נוטה להתיר בשמן הנעשה מגרעיני פרחים, והביא שם מכתי"ק אא"ז מסיגוט זי"ע שג"כ הסכים עמו להלכה אלא פן יאמרו ב"ד שרו מישחא ויאכלו כל השמנים שמן זית וכו' עיי"ש, וא"כ אותם שנוהגים היתר בשמן זית וכהפוסקים דלא חשו להך גזירה, שפיר מותרים גם בשמן העשוי מכותנה.

ומה גם שידוע מהחכם צבי שנצטער מאוד והתרעם על מנהג זה, וכמ"ש במור וקציעה משמו שאמר אי איישר חיל אבטליניה שהיא חומרא דאתי לידי קולא, כי מתוך שאין מיני קטניות מצויים לאכול ולהשביע צריכים לאפות לחם מצה הרבה ומתוך כך אין נזהרים בעיסה כראוי וכו' עיי"ש, והגם שח"ו אין לנו להקל בזה שאבותינו ואבות אבותינו נהגו איסור, מ"מ הבו דלא לוסיף עלה גזירות וחומרות בדברים שלכמה פוסקים יש להתיר גם לדידן, ובפרט שבעוה"ר שייך ביותר החשש שיבאו מזה להשתמש בדברים האסורים ובשמנים שנתערב בהם דבר טמא וכדו', ע"כ נראה שאין להחמיר בזה לאותם הנוהגים היתר בשמן זית וכנ"ל.

מואדיב

ולשנה הבאה יקפוץ הוא לאש בביעור חמץ אם אכל חמץ לפני םסח

עוד חומרה שהתפשטה בציבור ללא בסיס, אבל החמרות ישנן גם מימין וגם משמאל, אלא שעל אחד הצדדים מצווה ללעוג

מ"ואללה" :

נהג אוטובוס ערבי סירב אמש (שלישי) לעצור לפני הצפירה של ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל – כך טוענים נוסעים שנכחו באותה נסיעה. מדובר בקו 605 של חברת "נתיב אקספרס", שיצא בשעה 18:30 מהתחנה המרכזית בתל אביב לכיוון נתניה

בעקבות פניית וואלה! חדשות לחברת "נתיב אקספרס", הנהג זומן לשימוע, שיתקיים ביום שישי, שלאחריו יוחלט כיצד לטפל בנושא. "אם זה נכון, אני מצר על כך מאוד", אמר דובר החברה, זאב זוננזון. "חברת 'נתיב אקספרס', רואה את יום הזיכרון לחללי צה"ל כיום קדוש. הנהגים קיבלו הוראה חד משמעית, הן בהדרכות שעברו והן בלוחות המודעות, שחובה עליהם לעצור את האוטובוס עצירה מוחלטת עד גמר הצפירה

דא עקא – הצפירה בלילה אינה צפירת דומיה אלא צפירה לתחילת היום (גם לא מדוייק, ראה סעיף 2 בחוק) והיא אכן בת דקה ולא שתיים. לפי החוק יש רק צפירת דומיה אחת בת שתי דקות.

אשריכם ישראל, שלא רק בפסח אתם ממציאים הכשרים, אלא בכל השנה אתם דואגים לפרנס את המשגיחים. הנה לפניכם מפות ניילון כשרות, שקניתי השבוע [הצילום קצת מטושטש, אבל ניתן לראות למטה מימין את סמל חוג חתם סופר]. אל תגעו במשגיחי!

_________________