|
|
| נשלח ב-5/4/2015 22:19 |
|
| |
להגנת רב-צעיר. סטירה מבקשת ללעוג כדי לעורר ביקורת ולהביא שינוי. הדרך שנבחרה בקטע שלפנינו היא יצירת ניגוד חריף ע'י הבאת 'פסק' ב'נוסח נורא רציני' העוסק בדבר נמוך ודוחה. שניהם יחד יוצרים מצב קומי לעגני שמראה עד כמה המציאות מגוחכת. גסויות ודברים נמוכים ודוחים מקובלים בסטירה, ורב-צעיר הצליח במעשהו. לא אליו יש לבוא בטענות אלא למציאות האנושית העקומה המלעיגה את התורה. שתיים תפסו את העניין כראוי. אמשלום כמובן, וחבצל-ת, באירוניה מושחזת משלה. רגישותו של מיימוני וכף הזכות שלו הועילה.
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2015 13:28 |
|
| |
אין שום חפיפה וגם לא צריך לחפש בין גזרת קטניות למשפחת הקטניות חוץ משיתוף השם .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2016 10:00 |
|
| |
זה לא לפסח אלא חומרה כללית ונחוצה (כמעט) כל אחד מהדר לשמוע בפר' זכור את ההכפלה - (זייכר [והמרבה ביודין הרי זה משובח] וזכר). מומלץ לכל מהדר להקפיד גם בק"ש עיישב ועשב בשדך. חומרא בדרורייתא!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2016 14:28 |
|
| |
תלמיד
הבה נתחיל בהגיית ד רפויה כדי להאריך באחד, ונאמר ואספת זרנך
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2016 20:11 |
|
| |
בבית הכנסת בו התפללתי היה מקרה נדיר מאד - עלה לקרוא חתן חילוני, והוא קרא ''תמחה את זכר עמלק'', ממש כמו רבו של יואב. (אל תדאגו, שמעתי קריאה שוב מבעל קורא שקרא ''תמחה את זייייכר עמלק'' והיה מוסיף עוד יודי''ם אם היה אפשרי)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2016 21:51 |
|
| |
אריאל. בר אוריין אתה אשאלך. מילא החתן היה חילוני וטעה. אבל איך טעה יואב האם הוא לא שמע בקריאת התורה זכר עם סגול? הרי היה אדם מבוגר הרבה שנים לאחר שהמלמד לימד אותו כביכול?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2016 23:09 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | אריאל. בר אוריין אתה אשאלך. מילא החתן היה חילוני וטעה. אבל איך טעה יואב האם הוא לא שמע בקריאת התורה זכר עם סגול? הרי היה אדם מבוגר הרבה שנים לאחר שהמלמד לימד אותו כביכול? |
|
שמא מכאן תנא דמסייע למסורת הקריאה התמנית.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2016 23:19 |
|
| |
מכאן סמך לכך שתי המסורות קדומות, ומכאן הטעות. אם רק התימנית הייתה, לא היה איפה לטעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2016 23:56 |
|
| |
יש מקום לטעות בקריאה שלנו. מאמץ קטן ויש.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2016 11:11 |
|
| |
שמות פרק יט (יח) וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְקֹוָק בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד:
למד יואב מכך כי לפעמים הסגול או הצירה מחליף את ה הקמץ
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2016 05:28 |
|
| |
זו לא בדיחה: בחנות
מכשירי הסלולר 'האנט - פון' במאה שערים יצאו בקמפיין הקורא לקנות מכשיר סלולרי לחג
- מחשש להימצאות חמץ במכשיר הישן
סלולר כשר לפסח: חנות מכשירי הסלולר 'האנט - פון' בשכונת מאה שערים
בירושלים יצאה בקמפיין רחוב, הכולל פשקווילים ומודעות, בו היא קוראת לציבור להחמיר
בחג הפסח ולרכוש מכשיר סלולרי לחג ללא חשש חמץ.
בפשקווילים ובמודעות
שהופצו נכתב "לאחר שרבים נתעוררו ע"י רבנים מובהקים בעניין המכשירים
הסלולריים אשר משתמשים בהם בכל ימות השנה ובלא שימת לב, שמים אותם במקומות מלאי
פירורי חמץ וכדו', ולקראת חג הפסח קשה מאוד לנקותם מחמת ריבוי הסדקים, מן הנכון
שכל אחד יקנה לעצמו מכשיר מיוחד לפסח, כדי שיהיה ליבו סמוך ובטוח בעזהי"ת שלא
יפול למאכלו פירור חמץ ח"ו".
במודעה אף מציינים בעלי
החנות כי הם הורידו את המחירים לקראת המיזם הנ"ל ומוכרים במחיר מסובסד את
המכשירים לחג.
בעל החנות מספר על המיזם
בשיחה עם בחדרי חרדים, לדבריו, "היינו בשיעור של רב ומו"ץ בכיר בעדה
החרדית, שדיבר על כך שמאוד קשה לנקות מכשיר סלולר לפסח בין המקשים והפומית - איפה
שנכנס חמץ, ואסור לנקות מכשיר עם מים בכדי שלא יתקלקל. הרב אמר שמומלץ וכדאי לקנות
מכשיר לפסח, שישתמשו בו רק בחג הפסח כל שנה, ובשאר ימות השנה הוא יישאר סגור בארון.
"הרב
התכוון רק למכשירים עם מקשים, ששם נכנס חמץ ואי אפשר לנקות שם. הרב אף הגיע לחנות
והמליץ לציבור שכדאי להחליף מכשיר. הרב לא אמר שצריך למכור את המכשיר שבו יש חשש
לחמץ אלא לשים אותו בפינה בארון".
בעל החנות מוסיף ואומר:
"מאז הפרסום הייתה היענות רבה מצד הציבור, זה גם הזמן לאלו המחזיקים מכשירים
לא כשרים להתחזק ולהחליף מכשיר"...
תוקן על ידי נישטאיך ב- 15/04/2016 06:03:42
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2016 08:15 |
|
| |
אם חשבנו כולנו שהחומרות מתרכזות בפסח (וסוכות) אז לאו דווקא ראיתי לאחד מתלמידי החכמים שבדור כי היות ויש ספק אם הסימנים של ר"ה פועלים בראיה או באכילה, והיות והראיה שעם האכילה היא אגבית ואינה ראיה פועלת, לכן ראוי לאדם שיגיד היה"ר על סמימנים פעמיים, פעם לפני קידוש על הראיה, ולאחריו בעת האכילה. משום מה קפצה לעיני הגמ' בסנהדרין ס"ד ת"ר מעשה בסבטא בן אלס שהשכיר חמורו לנכרית אחת כיון שהגיעה לפעור אמרה לו המתן עד שאכנס ואצא לאחר שיצאה אמר לה אף את המתיני עד שאכנס ואצא אמרה לו ולא יהודי אתה אמר לה ומאי איכפת ליך נכנס פער בפניו וקינח בחוטמו והיו משרתי ע"ז מקלסין לו ואומרים מעולם לא היה אדם שעבדו לזו בכך
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 09/10/2016 08:27:54
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2016 09:19 |
|
| |
עוד מעט מישהו יחשוש שהווידוי הוא לבטלה, אז יפרסמו מודעות איך לעשות עברה לשמה, כדי לקיים מצוות ווידוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2016 09:18 |
|
| |
הבהרה: אני רק התכוונתי להצביע בכאב על תופעה ועל תהליך כאוב שקורה
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2016 09:45 |
|
| |
התופעה של עשיית עבירה כדי שיהיה על מה לעשות תשובה - זו אינה המצאה של בני הפורום הזה כדי ללעוג לה. כמדומה שכך פירשו את הנושא של "עבירה לשמה". ויש לבדוק (אני עצמי כבר לא זוכר) שאפשר שזו היתה שיטתם של הפרנקיסטים (כת שהתפתחה מתוך השבתאות).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
|