|
|
| נשלח ב-20/3/2018 10:41 |
 |
| |
מותר לי לומר על איזו מסכת אעשה בעז"ה סיום בשבוע הבא?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2018 11:35 |
|
| |
מואדיב
| תלמידתלמיד כתב: |  |
א) החומרה הראשונה שפתחה את האשכול, אודות הגעלת טבעות וכו': עברתי על כל התגובות המשתרעות על פני עמודים רבים, ונפלאתי מאד להווכח שאף אחד לא נגע בנושא זה מהצד ההלכתי שבו - אלא עברו מענין לענין ומתגובה שגוררת תגובה, ללא קשר לנושא העיקרי.
ובכן: אני תמיד אכן חשבתי שיש מקום גדול להגעיל טבעות, וזה מהסיבה הפשוטה - שאני רואה בעצמי שקורה לעתים די קרובות שאני לוקח בידי פיצה חמה או קוגל אטריות חם, שבפירוש היד סולדת בו [ולפעמים אני אפילו נאלץ להשליכו מידי, מכיוון שזה חם מידי..].ואם כן, הרי שאינני מוצא שום סברא הלכתית לומר שהטבעת הענודה על ידו של אדם שלקח בידיו קוגל או פיצה שכזו, לא בלעה בליעה גמורה מחמץ זה. ואם כן, הרי מכיוון שגם בחג הפסח מתגלגלים לידינו מטעמים שונים חמים - כגון קוגל תפוחי אדמה, וכיוצא בזה - הרי שלא מצאתי לעת עתה סברא מדוע שלא נצטרך להגעיל טבעות אלו. ומאי שנא הטבעות הללו, מכפות [שכל בליעתם בכלי שני] שחייבים להגעילם מהשימוש כל השנה?????
|
|
מה אומר ומה אדבר, תלמידתלמיד, לפעמים צריך לחזור לבסיס - לשו"ע.
שהרי כך פותח מרן בעל המחבר את או"ח סעיף תנ"א, שכותרתו "דיני הגעלת כלים":
"קדרות של חרס שנשתמש בהן..."
ובסעיף הבא עובר ל"כוביא שהוא כלי שעושין מלבנים..."
ואחריו "סכינים מגעילן בכלי ראשון ומותרין..." והבא "כלים שמשתמשים בהם על ידי האור", וכן הלאה וכן הלאה.
הצד השווה שבכולם - כמו בכותרת הסעיף - שהם כלים.
האם אתה בא לטעון כי טבעת היא כלי?
כי אם כך הוא - חידוש גדול חידשת, ויש לך לחשוב על ההשלכות הנוספות לכך. למשל, הקונה טבעת מגוי - צריך להכשירה, כמו מי שקונה כלים מן הגוי.
האם אתה טוען שיש להכשיר טבעות שניקנו מהגוים?
ועוד, ראה מה עוד נכתב שם:
"כלים שנשתמש בהם בחמין כפי תשמישן הכשרן אם תשמישן בכלי ראשון כגון כף שמגיסין בו בקדירה צריך להכשירן בכלי ראשון ואם תשמישן בכלי שני הכשרן בכלי שני וכלי שמשתמשים בו בעירוי שמערה מכלי ראשון לא סגי ליה בהכשר דכלי שני אלא צריך לערות עליו מכלי ראשון:כל כלי הולכין בו אחר רוב תשמישו הלכך קערות אף על פי שלפעמים משתמשין בהם בכלי ראשון על האש כיון שרוב תשמישן הוא בעירוי שמערה עליהם בכלי ראשון כך הוא הכשרן:"
האם טבעת, תשמישה באוכל, בכלל?
לא "רוב תשמישה" - תשימישה בכלל! במה משתמשים בטבעת?
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2018 14:18 |
|
| |
אכן, צריך לחזור לבסיס, ואולי גם ללמוד משהו.
ראשית, טבעת היא בהחלט כלי. היא לא חייבת בטבילת כלים כי היא לא כלי סעודה.
שנית, בליעה ופליטה לא מותנות בהיותו של הבולע והפולט כלי או כלי סעודה. כמובן שבדרך כלל מה שבא במגע עם אוכל ויכול לבלוע ולפלוט הוא כלי, אבל אם מזלג מזהב שבא במגע עם בצק חם ואחר כך עם מאכל חם אחר הופך אותו לחמץ, הרי שאותו דבר בדיוק קורה בטבעת.
כמובן שאפשר לטעון שגם מזלג זהב לא בולע (ודי ברור שזה המצב), אבל רק כדאי להיות מודעים שזה מנוגד לתלמוד והפוסקים. וכמובן אפשר לטעון שלפוסקים אין שום סמכות לקבוע משהו בעניין עובדתי, אבל מי שמגעיל את המזלג הגיוני שיגעיל גם את הטבעת (או שיישמר מבליעה או מפליטה).
הטענה שבליעה ופליטה תלויים בהיות החפץ כלי סעודה היא זו שלא שערוה אבותינו, וכל מי שלמד אפילו מעט הלכות תערובות יודע שהיא קשקוש גמור.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2018 16:08 |
|
| |
מואדיב
| יש3 כתב: | | אכן, צריך לחזור לבסיס, ואולי גם ללמוד משהו.
ראשית, טבעת היא בהחלט כלי. היא לא חייבת בטבילת כלים כי היא לא כלי סעודה.
שנית, בליעה ופליטה לא מותנות בהיותו של הבולע והפולט כלי או כלי סעודה. כמובן שבדרך כלל מה שבא במגע עם אוכל ויכול לבלוע ולפלוט הוא כלי, אבל אם מזלג מזהב שבא במגע עם בצק חם ואחר כך עם מאכל חם אחר הופך אותו לחמץ, הרי שאותו דבר בדיוק קורה בטבעת.
כמובן שאפשר לטעון שגם מזלג זהב לא בולע (ודי ברור שזה המצב), אבל רק כדאי להיות מודעים שזה מנוגד לתלמוד והפוסקים. וכמובן אפשר לטעון שלפוסקים אין שום סמכות לקבוע משהו בעניין עובדתי, אבל מי שמגעיל את המזלג הגיוני שיגעיל גם את הטבעת (או שיישמר מבליעה או מפליטה).
הטענה שבליעה ופליטה תלויים בהיות החפץ כלי סעודה היא זו שלא שערוה אבותינו, וכל מי שלמד אפילו מעט הלכות תערובות יודע שהיא קשקוש גמור. |
|
מאימתי צריך להכשיר לפסח כלים שאינם כלי סעודה, או כלי הכנת אוכל?
ודאי שטבעת היא כלי - לצורך האפשרות לקבל טומאה.
אך כפי שהבחנת היטב - היא אינה כלי אוכל, להבדיל ממזלג הזהב בדיון שלך.
עם מזלג אוכלים, בטבעת מה?
לחומרא - די בכך שמי שלש את הבצק כל השנה עם טבעת, יסיר אותה מהיד כשהוא מכין אוכל בפסח, ודי בכך.
אם אתה חושש לבצק שנבלע בחריצים - זה הזמן להבריק את הטבעת בחומר הברקה - ואז כל מה שיש שם נפסל מאכילה בהידור מוחלט.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2018 16:37 |
|
| |
ממתי יש צורך להכשיר לפסח כלי סעודה?
אין, וכך גם אין צורך להכשיר לפסח כלים שאינם כלי סעודה.
יש דין פשוט שחמץ אוסר במשהו, ולכן אם כלי מסוים בא במגע בפסח עם אוכל חם ובלוע בו חמץ, הוא אוסר את אותו אוכל.
כמובן שאפשר להסיר את הטבעת כך שלא תגע באוכל חם, ואפשר גם לדאוג מראש שלא תגע בחמץ חם, אבל ההכשרה באה לייתר את זה. מזל שלא הצעת לקטוע לכולם את האצבעות כי להכשיר את הטבעת זה חומרא...
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2018 17:54 |
|
| |
מואדיב
| יש3 כתב: | | ממתי יש צורך להכשיר לפסח כלי סעודה?
אין, וכך גם אין צורך להכשיר לפסח כלים שאינם כלי סעודה.
יש דין פשוט שחמץ אוסר במשהו, ולכן אם כלי מסוים בא במגע בפסח עם אוכל חם ובלוע בו חמץ, הוא אוסר את אותו אוכל.
כמובן שאפשר להסיר את הטבעת כך שלא תגע באוכל חם, ואפשר גם לדאוג מראש שלא תגע בחמץ חם, אבל ההכשרה באה לייתר את זה. מזל שלא הצעת לקטוע לכולם את האצבעות כי להכשיר את הטבעת זה חומרא... |
|
אשמח אם תספר לי, באיזה אוכל חם - שהיד סולדת בו - נוגעת הטבעת שעל אצבעך, כדי לאסור אותו באכילה. אתה אוכל באמצעות מזלג או בעזרת טבעת?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2018 18:03 |
|
| |
הטבעת של אצבעי אינה נוגעת בשום דבר (גם לא באצבע...), אבל האצבעות שלי כן נוגעות לעתים באוכל חם. באחד העמודים של האשכול מישהו כתב שיוצא לו לקחת קוגל ביד וכמעט להיכוות, ואין צורך להגיע עד לרמה הזו, מספיק יד סולדת בו, ובטח אם משערים כנהוג ב-45 מעלות צלזיוס.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2018 18:20 |
|
| |
מואדיב
. | יש3 כתב: | | | הטבעת של אצבעי אינה נוגעת בשום דבר (גם לא באצבע...), באחד העמודים של האשכול מישהו כתב שיוצא לו לקחת קוגל ביד וכמעט להיכוות, ואין צורך להגיע עד לרמה הזו, מספיק יד סולדת בו, ובטח אם משערים כנהוג ב-45 מעלות צלזיוס. |
|
אם כך הוא, לפני שאתה מגעיל את הטבעת במים רותחים, אתה צריך להגעיל את האצבעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2018 18:53 |
|
| |
אני מבין שאתה מודה בטעותך.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2018 19:32 |
|
| |
| יש3 כתב: | | | אני מבין שאתה מודה בטעותך. |
|
לא.
גם כאן טעית, כמו בדבריך הקודמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2018 07:32 |
|
| |
בילדותי ראיתי שהכשירו לפסח שיניים תותבות במים רותחים; והתוצאה:
הם לא היו כשרים אף לכל השנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2018 10:08 |
|
| |
למואדיב. ההשוואה שלך לאצבעות מובילה למסקנה, שאו שלא הבנת את הנדון או שהבנת שטעית.
אבל, למי שלא הבין, מה שכולם טוענים כאן שהכשרת טבעת אינה חומרא סתם, אף שמדינא מותר להשהותה בפסח. משום שאם בלעה חמץ בדרך כלשהיא, יכולה בדרך זו לאסור אוכל בפסח. ולגבי רוב תשמישו שהזכרת, ישנה מחלוקת גדולה, יש סוברים שהכוונה רוב תשמישו באיסור, ז"א אם רוב נגיעתו בחמץ היתה ברותחים, אף שזה קרה כמה פעמים בודדות בשנה, יש להגעילו. ויש סוברים כמו שהבנת , רוב תשמישו וייעודו במהלך כל השנה.
אבל לסיכום, הגעלת טבעת, ודאי לחלק מהדעות, יש בה הגיון הלכתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2018 11:02 |
|
| |
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תמז
וכן אם נגע ככר חמץ בככר מצה (ז) ושניהם חמין * (ח) ב <ב> ואין שם דבר המפעפען, לא אסור אלא מקום מגעו בלבד לפי שאינו מבליע יותר
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2018 11:06 |
|
| |
זה מדובר בנגיעת יבש ביבש. אבל ברוטב הדין שונה. וכאן תיתכן נגיעה ברוטב שהוא מפעפע.
והמסקנא היא, שכדי לצחוק על חומרות יש לדעת הלכות.
|
|
|
|
|
